אהרן וולדן
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.שגיאת לואה: wrong date. הרב אהרן וולדן (ח' בשבט ה'תקצ"ח, 1838 - כ"ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912)[1] היה מהדיר ספרים, עורך וסופר יהודי פולני. נודע במיוחד בזכות ספרו "שם הגדולים החדש".
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בוורשה בח' בשבט ה'תקצ"ח, אביו הרב ישעיהו נתן וולדן היה מחסידי רבי שמחה בונים מפשיסחה, מצאצאי רבי בנימין עוזר[2] אב"ד קלימונטוב מגזע המהרש"ל, מחבר הספרים "אבן העוזר". מגיל צעיר נמנה על חבורת חסידי רבי מנחם מנדל מקוצק ולאחר פטירתו של הרבי מקוצק נמנה עם חסידי רבי יצחק מאיר אלתר מגור[3] התפרנס ממסחר ביין ואת מרבית זמנו הקדיש לתורה ותפילה[4] נפטר בכ"ג בתמוז ה'תרע"ב ונקבר בקילץ לשם עבר שבועות מועטים לפני פטירתו[5].
עבודתו הספרותית[עריכה]
הרב אהרן וולדן, שהיה חסיד נלהב, ידוע במיוחד בזכות ספרו "שם הגדולים החדש" שהודפס לראשונה בשנת ה'תרכ"ה שדומה במבנהו ל"שם הגדולים" של החיד"א. הוא מורכב משני חלקים כמו בספר המקורי:
- "מערכת גדולים", רשימה אלפביתית של שמות הסופרים והרבנים, בעיקר אלה שחיו לאחר החיד"א, והכוללת גם רבים מהמאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה אשר מקומם נפקד בשם הגדולים שחיבר החיד"א, ומקיף יותר מאלף וחמש מאות חכמים וסופרים.
- "מערכת ספרים", רשימה אלפביתית של ספרים, בו יותר מאלף ושש מאות ספרים, לרישומים אלו הוסיף הערות המעידות על כוחו הרב בחקר הדורות ובהיסטוריה הרבנית-חסידית.
הרב וולדן עצמו כתב[6] בהקדמתו ש"שם הגדולים" של החיד"א היה המודל עבורו, וניכר שהוא מתייחס למהדורה המתוקנת שהוציא לאור יצחק אייזיק בן יעקב. הרשימה בחלק הראשון מסודרת רק לפי השמות הפרטיים של האנשים הנזכרים. במקרים רבים, בעיקר בשמות רבנים חסידיים, הערכים כוללים גם רישומים ביוגרפיים, ותיעוד של מופתים שחוללו על ידם ובשמם. בשנת ה'תר"ל יצאה מהדורה שניה של הספר. המהדורה השלישית של הספר, הודפסה בשנת ה'תר"מ (1880) על ידי בנו, הרב יוסף אריה ליב, ובה נוסף קונטרס בשם "'עין זוכר", המכיל ספרים שהושמטו בשתי המהדורות הקודמות. מהדורה זו הודפסה שנית בשנת ה'תרמ"ב. בשנת ה'תרפ"ג הוציא בנו הרב משה מנחם וולדן את הספר "יכבד אב" עם הוספות לספר שם הגדולים החדש[7]. הספר קיבל הסכמות מרבים מגדולי הדור בהם רבי דב בר מייזלש, רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי שמעון סופר, רבי ישעיה מושקט (רבה של פראגה מפרברי וורשה), רבי יעקב דוד מאמשינוב, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, רבי אברהם בנימין קלוגר.
בשנים ה'תר"נ - ה'תרנ"ז (1890 - 1897) הוציא הרב אהרן וולדן את סדרת הספרים על ספר תהלים בשם "מקדש מעט" בחמישה כרכים אשר נלקחו מאלף ספרים בו הפגין בקיאות רבה, ללא שהוסיף משלו, וקיבל הסכמות מגדולי וצדיקי פולין ורוסיה. הספר מחולק לשלשה חלקים:
- "בית המדרש", מעין ליקוט בסגנון ילקוט שמעוני. הרב וולדן אסף את כל ההגדות המתייחסות לפסוקי התהלים שהיו פזורים בתלמודים, בספרות המדרשית ובתרגום, וכן בזוהר ובספרי קבלה אחרים.
- "בית הכנסת", פרשנות כפולה ("PaRDeS") המורכבת מחומר של 700 סופרים וספרים ומכתבי יד שנלקחו מהפרשנים העתיקים המוסמכים ביותר.
- "בית אהרן", מפתח התייחסות ל"בית המדרש", נותן גם גרסאות והסבר לקטעים קשים.
הרב וולדן גם הוציא לאור מהדורה של ספר "צרור המור" של רבי אברהם סבע (ורשה, אוגוסט 1879), בה תיקן שגיאות וטעויות דפוס שונות שנכנסו למהדורה השנייה והשלישית (1546 ו-1566 בהתאמה, שתיהן בוונציה). מהדורה זו נדפסה על ידי בית הדפוס של נתן שריפטגיסר.
בשנת ה'תרכ"ו 1866(בערך) יצא הספר "קהל חסידים" ליקוט סיפורים מהבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו שנקבצו מפיות אנשי אמת אשר שמשו אצל צדיקי הדור[8]. הספר יצא לאור בעילום שם אך מיחסים את כתיבתו להרב אהרן וולדן. בספר שם הגדולים החדש מעביר הרב וולדן ביקורות על חלק מהסיפורים המופעים בספר "שבחי הבעש"ט" וכותב: המדפיס אשר הדפיס שבחי רבינו, וקרא אותו בשם "שבחי בעש"ט" לא בהשכל עשה זאת... ומה גם בכמה דברים בדאים אשר בדא מלבו, ובזה נתן יד לפושעים לאמור הנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים וגו' וללצים הוא יליץ, ואיך לא ידע כי כל השבחים אשר סיפר שם לא הגיע עד קרסולי רבינו[9].
בכ"ב בשבט ה'תרס"ג (1903) הוציא הרב אהרן וולדן בהוצאה שלישית את הספר "קול שמחה השלם והמתוקן" דברי תורה מרבי שמחה בונם מפשיסחא הספר יצא לראשונה בשנת ה'תרי"ט על ידי נכדי הרבי רבי בונם. הרב אהרן וולדן כותב בהקדמה כי תיקן את הספר מחדש מכל מאות השיבושים, הוסיף מאמרים אשר נשמטו מהכתב יד והוסיף בשולי היריעה דברים אשר היו צריכים ביאור. בשנת ה'תרמ"א 1881 הביא לדפוס את ספרו של רבי שמואל משינאווא "רמתים צופים" והוסיף הערות כפי ששמע מגדולי חסידי קאצק בשם הרבי מקוצק[10].
בשנת ה'תשמ"ח הוציא לאור הרב יהודה בוים את הספר "קול שמחה" במהדורה חדשה כאשר לטענתו הרב אהרן וולדן לא קיבל רשות להוציא את הספר[11] וכן הושמטה הגהתו של הרב אהרן וולדן על דברי הרבי מקוצק[12] בכוונה תחילה. החוקר הרב ישראל דנדרוביץ במאמר מקיף "יאוש בגלל החטא או התחלה חדשה - "לא זו הדרך ולא זו העיר פשיסחא" כותב[13] "צנזורה מכוונת זו שמקומה לא יכירנה בשדה ספר עוררה תרעומת וביקורת רבה בקהל חסידים ובעקבותיה פרסם המהדיר כתב הגנה הנושא את הכותרת "זה הדרך וזו הייתה העיר פשיסחא" והדפיסה בתוך הספר קול מבשר. בהמשך מגיב החוקר הרב דנדרוביץ על דברי הרב בוים שאין יסוד לדברי הרבי מקוצק שמביא הרב וולדן, ומביא ראיות מנכדו של הרבי מקוצק רבי שמואל בורנשטיין בספרו ה"שם משמואל"[14] מגדולי מעתקי השמועה של קוצק ומאחרים שדבריו מבאים לידי גיחוך[15]
בשנת ה'תרכ"ב הוציא את הספר "אלשיך" על חמש מגילות וקיבל הסכמות מרבי יצחק מאיר אלטר מגור, רבי דב בר מייזלש, רבי ישעיה מושקט, ורבי אלעזר הכהן מפולטוסק ובקשם כי אחרים לא ידפיסו את הספר ארבע שנים לאחר הדפסתם.
בנו הרב משה מנחם וולדן המשיך בדרכו והוציא את הספרים "אהל הרבי" (אור הנפלאות), נפלאות הרבי, מהרבי יעקב יצחק הלוי הורביץ מלובלין, "אהל יצחק" מהרבי רבי יצחק מוורקא ועוד.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מוריץ שטיינשניידר, העבר. ביבל. viii. 108;
- וויליאם צייטלין, ביבל. פוסט-מנדלס. ע. 403.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אהרן וולדן, שם הגדולים החדש, באתר אוצר החכמה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אהרן וולדן, יוסף אריה ליב וולדן (עורך המהדורה השניה), שם הגדולים החדש, באתר אוצר החכמה
- אהרן וולדן, מקדש מעט, על ספר תהילים. ורשא, ה'תר"נ - ה'תרנ"ז,(1890 - 1897) שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חלק א, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חלק ב, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חלק ג, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חלק ד, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חלק ה, באתר אוצר החכמה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב יהודה רובינשטיין, הדרום טז, באתר HebrewBooks
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב ישראל דנדרוביץ, היכל הבעש"ט - מאסף למשנת החסידות, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ resAnet Record
- ↑ כפי הכתוב בנוסח המצבה
- ↑ כפי הכתוב בנוסח מצבתו
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד הלחמי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שס"ח, באתר אוצר החכמה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יחזקאל רונטברג ומשה שנפלד, הרבי מקוצק וששים גיבורים סביב לו, באתר אוצר החכמה
- ↑ עמוד 10
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה מנחם ולדן, יכבד אב, באתר HebrewBooks.
- ↑ הנוסח לפי הכתוב בעמוד הראשון
- ↑ שם הגדולים החדש, דף לח עמ' א: וראו עוד בצלאל לנדוי, הבעש"ט ובני היכלו, הוצאת נצח, ה'תשכ"א, עמ' רצח-שג
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמואל משינאווא, רמתים צופים, באתר אוצר החכמה
- ↑ "קול מבשר", עמוד רפ
- ↑ קול שמחה, מהדורת המסורה, תשס"ה, עמ' לח
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.היכל הבעש"ט כד, עמ' נט
- ↑ שם משמואל, פר' וישב, עמוד עג
- ↑ היכל הבעש"ט כד, עמוד ס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). קטגוריה:ורשה: סופרים קטגוריה:חוקרי תלמוד קטגוריה:נפטרים ב-1912 קטגוריה:ילידי 1835 en:Aaron Walden
This article "אהרן וולדן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אהרן וולדן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
