אהרן אלעמאני
אהרן אלעמאני או החבר אבן אלעמאני היה דיין, פייטן ורופא באלכסנדריה במאה ה-12, מחשובי המשוררים העבריים במצרים בדורו.[1]
ביוגרפיה[עריכה]
אלעמני היה מהדמויות הבולטות בין יהודי אלכסנדריה בימיו. מוצא משפחתו הוא כנראה מעמאן שבעבר הירדן, אבל אבותיו הגיעו לאלכסנדריה מארץ ישראל, ככל הנראה מירושלים.[2] חיים שירמן, וחוקרים אחרים בעקבותיו, העריכו כי אלעמאני ברח בעצמו מארץ ישראל לאחר כיבוש הצלבנים ב-1099.[3] נשא במשרה רשמית כלשהי, והיה עשיר מופלג,[2] דור שמיני לרופאים ועסק גם הוא בתחום עד שהיה רופא נודע בזמנו.[4] ריה"ל התפייט על גדולתו של אלעמאני ברפואה, ומתארו כמי שנלחם עם מלאכי המוות השואפים לגדוע את חיי מטופליו, וכנגדם נעזר בחרבותיו (התרופות ומילות העידוד) ומנצח כאהרן הכהן שעצר המגפה[5]:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
לוֹ עִם מַלְאֲכֵי מָוֶת קְרָבוֹת / וְחַרְבוֹתָיו לְמוּל חַרְבָּם שְׁלוּפוֹת
וְכִמְעַט יַעֲצֹר נֶגֶף כְּאַהְרֹן / וְיָשִׁיב הַנְּשָׁמוֹת הַנְּגוּפוֹת
בְּמֶרְקָחָיו וּבִבְשָׂמָיו וְסַמָּיו / וְנִכְבָּדוֹת אֲשֶׁר מִפִּיו נְטוּפוֹת
היה מחשובי דייני העיר,[1] וכונה, בין היתר בשיריו של ריה"ל, וכן חתם בשיריו בעצמו, "החבר" - תואר הסמכה לדיינות בישיבות ארץ ישראל. בחלק משיריו הוא גם חותם בתואר הבבלי לדיין "אלוף".[6] חתום על מספר מעשי בית דין, לרוב כראשון.[7] הסתכסך עם חלק מדייני אלכסנדריה, בין היתר מכיוון שריה"ל בחר להתארח בביתו, והם הוציאו את דיבתו רעה בפני שמואל בן חנניה הנגיד.[1] החזיק ספריה גדולה וחשובה, ובאחד ממכתביו שנשתמר, המעיד על עיסוקיו וספרייתו המגוונים, הוא מפציר באבו סעד, מהעיר פוסטאט, שישלח לו את תפסיר ספר יחזקאל, יוצרות של יוסף אבן אביתור, שלושה כרכי ספר הרפואה של פדניוס דיוסקורידס והלכות גדולות ששלח אלעמאני מספרייתו כי "אין אני יודע מה עלה בגורלם ולבי כרוך ודואג אחריהם מאוד עד בלי קץ."[8]
במהלך מסעו לארץ ישראל של ריה"ל, התארח אצל אלעמאני "והתקשר עמו בקשרי ידידות אמיצים".[9] ריה"ל שלח אליו ואל משפחתו יותר מחמישה עשר שירים ואיגרות.[7] ריה"ל התפעל מאוד מהאירוח, וכששבת בשבת אחת מחוץ לביתו כתב:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
הִתְנַכְּרָה שַׁבָּת וּמַעְדָנֶיהָ / אֵלַי וְלֹא אַכִּיר הֲדַר פָּנֶיהָ
גם המשורר יצחק אבן עזרא כתב לו שיר.[10]
פליישר וגיל כתבו כי אלעאמני נפטר "זמן לא רב אחרי עלייתו של ריה"ל לארץ ישראל".[11] עלייתו של ריה"ל מתוארכת ליוני 1141.[12]
צאצאיו[עריכה]
אלעמאני היה אבי משפחה ידועה במצרים; בניו היו: ישועה, מבורך, יהודה, שמואל וצדוק, אשר נזכרים באחד משירי השבח ששלח לו ריה"ל בהיות אלעמאני כבן 80.[13] מספר פיוטים מבניו צדוק וישועה אלעמאני הגיעו לידינו.[14] גם נכדיו, יעקב והלל בני בנו יהודה היו פייטנים. בגניזה נמצא גם שריד מאיגרת מחורזת ששיגר שמואל, בנו של צדוק אלעמאני. ניניו של אלעמאני מתועדין אף הם בגניזה, אחד מהם כמלמד, השני כחזן של אלכסנדריה, והשלישי כרופא חצר בקהיר.[15]
פיוטיו[עריכה]
אלעמאני יצר בעיקר שירת קודש, והגיע לידינו רק שני שירי חול שלו, הבנויים כשיר תהלה ספרדי רגיל השקול המשקל הכמותי[16] ושווה חרוז, ושקול במשקל ונחרז באותה הדרך בה שקול ונחרז שירו של ריה"ל עליו הוא משיב. גם פיוטי הקודש שכתב הם ספרדיים לעניין הלשון, העיצוב והתוכן. רובם של פיוטיו שקולים במשקל ההברתי־דקדוקי, המקובל בשירת הקודש הספרדית; רובן של הסטרופות בשיריו הן מעין אזוריות, ומיעוטן שירי אזור מובהקים.[17] משה גיל ועזרא פליישר כתבו כי "תהליך ספיגתה של ההשפעה הספרדית מגיע לבשלות סופית במצרים זמן מועט אחרי ימיו".[18] אלעמאני שאף להביא סיומות מקראיות בסוף מחרוזותיו, כמקובל בפייטנות המזרחית.[2] שלא כפייטנים הספרדים, הוא גם הרבה לחתום את שמו הפרטי בסטרופת הפתיחה, ככל הנראה בהשפעת הפייטן יצחק כנזי.[2]
רוב פיוטיו הן סליחות.[19] סליחותיו של ר' אהרן לאומיות, גם כאשר הוא נוקט בלשון יחיד, וזאת לעומת הסליחות הספרדיות הרבות המעמידות את האדם במרכז הפיוט, וככלל הוא נאמן בנושאי פיוטו לרוח הפייטנית המקובלת ומושפע בעיקר במבנים ובעיצוב הספרדיים, עובדה התואמת את היותו בשלב הביניים שבין הפייטנות המזרחית המאוחרת לפייטנות הספרדית.[20] יצר גם קינות לתשעה באב, צידוק הדין, פיוט למילה, רשות לברכו, פיוט לפורים, רהטים לשביעי של פסח, ופיוט לשבועות.
בלשונו, שאף להיצמד לרוח משוררי ספרד שהקפידו על שימוש בלשון המקרא בטהרתה ובכך לכתוב שירים מובנים, ולא להשתמש בצורות אופייניות לפייטנים קודמים. אמנם במספר מקרים נראה כי הוא פייט בצורות משונות מכוח המסורת המזרחית, ואולי אף בהשפעת האסכולה שייסד רס"ג בתפיסתו הבלשנית המחודשת, שבקש להחיות את שפת המקרא ולגזור ממנה חידושים רבים.[21]
יצירתו מגוונת מבחינת תבניות; רובם הגדול של השירים אמנם כתובים בתבנית מעין אזורית, אך חמישה אחרים בנויים כדרך 'המרובעים הספרדיים' ללא משקל כמותי, אחד מעוצב כמרובע ספרדי שקול, שלשה פיוטי אזור, ארבעה בחריזה סטרופית, שניים חד חרוזיים לא שקולים ואחד שווה חרוז ושקול במשקל כמותי, כמו גם שירי החול שבידינו.[22]
לקריאה נוספת[עריכה]
- חיים שירמן: המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי, בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים, כרך ששי, ירושלים:שוקן ה'תש"ו, עמ' רסה־רפח
- שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: הוצאת חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח.
- חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, ערך השלים וליווה בהערות עזרא פליישר, ירושלים ה'תשנ"ו, פרק שני, עמ' 472–474.
- משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 139–143 ו-פרק ז'.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 140
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 139. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם ":1" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח עמ' 19, 26.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.S. D. Goitein, A Mediterranean Society: The Jewish Communities of the Arab World as Portrayed in the Documents of the Cairo Geniza, Vol. II: The Community, University of California Press, 1999, עמ' 245,567, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-520-22159-8. (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר במדבר, פרק י"ז, פסוקים י"א-ט"ו
- ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח, פרק ב', עמ' 28.
- ↑ 7.0 7.1 שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח, פרק ב', עמ' 26–37.
- ↑ Cambridge, CUL: T-S 13J14.25, תרגום: מרים פרנקל מופיע ב- THE FRIEDBERG GENIZAH PROJECT
- ↑ חיים שירמן : המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי, בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים, כרך ששי, ירושלים:שוקן ה'תש"ו, עמ' רסה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מנחם חיים שמלצר, יצחק אבן עזרא שירים, Bet ha-midrash le-Rabanim be-Ameriḳa, 1980, עמ' י', שיר ח', ועמוד 82, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-87334-011-3. (בiw)
- ↑ משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 140, הע' 148.
- ↑ משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 253
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.למיטב כפרים ומבחר נרדים (טקסט בלבד) - יהודה הלוי בן שמואל | מפעל המילון ההיסטורי, maagarim.hebrew-academy.org.il
- ↑ חיים שירמן : המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי, בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים, כרך ששי, ירושלים:שוקן ה'תש"ו, עמ' רסה הע' 1
- ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח עמ' 36–37
- ↑ משקל בו בכל צלעית של הפיוט יש כמות שווה של מילים
- ↑ משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 141–142. שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: הוצאת חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח, עמ' 74
- ↑ משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א, עמ' 142
- ↑ במהדורת כהן, שירים א־מו.
- ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: הוצאת חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח, עמ 119־120.
- ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: הוצאת חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח, פרק ט.
- ↑ שרה כהן, שירי ר' אהרן אלעאמאני, ירושלים: הוצאת חברת מקיצי נרדמים ה'תשס"ח, פרק ה
This article "אהרן אלעמאני" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אהרן אלעמאני. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
