אדריכלות עכשווית

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש


אדריכלות עכשווית היא אדריכלות במאה ה-21. בניגוד לתקופות שונות באדריכלות כמו המודרניזם או הרנסאנס, לאדריכלות עכשווית אין סגנון, צורניות או מניספטים מובהקים.

מהי "עכשוויות"[עריכה]

משום ש"עכשווית" מתאפיינת בזמן, אדריכלות עכשווית מתקיימת מעט בקונפלקיט עם עצמה - לעיתים מודרנית, לעיתים עכשווית ולעיתים שניהם גם יחד. בשביל להבין מעט יותר את התקופה העכשווית יש להשוות ולהביט לכיוון אומנות ולבדוק מה היא בצירוף העכשוויות. לפי ג'וליאן רבנטיש (Juliane Rebentisch), פילוסופית ואסתטיקנית גרמנית, ה"עכשוויות" של אומנות עכשווית מאופיינת בעכשיו. זאת אומרת כל מה שקורה בהווה, הוא עכשווי. אך מה לגבי האומנות שנעשתה אתמול? ולאיזה הווה היא מתייחסת, הרי כל דבר הוא עכשווי בהווה שלו? אומנות עכשווית מתנתקת מרצף ליניארי של זמן; באופן מסוים, היא התחלה חדשה שלא מסתכל אחורה אל העבר ולא לוקחת ממנו רפרנסים. "העכשווית של אומנות עכשווית [...] היא סיוט של עכשיו שמתמשך לנצח, הווה שטוח ללא נפח היסטורי"[1]. בוריס גרויס (Boris Groys), מבקר אומנות ופילוסוף, מפרק את המושג "עכשווי" בגרמנית ומבדיל בין להיות "בתוך הזמן" לבין להיות "עם הזמן". להיות עם הזמן מתפרש כליווי של הזמן, להיות לו לעזרה. האומנות צריכה לעזור לזמן שלא יתבזבז ושלא יהיה חסר משמעות, לכן אומנות עכשווית שואפת להיות נוכחת, ליצור את אפקט ההווה, ובו זמנית היא גם שואפת להיות בתוך ההווה, בעכשוויות. אומנות עכשווית מאבחנת מחדש את הפרויקטים של המודרניים דרך הזמניות שלהם. המודרני לפי גרויס, שואף להיות על־זמני יצירה שנמשכת עד הנצח, בעוד שהעכשווי שואף להיות כאן ועכשיו.[2]

אדריכלות עכשווית מאופיינת על ידי זמן בעוד שהמודרנית מאופיינת כמעט לרוב על ידי צורה, ולכן קל מאד לשתי התקופות האלה להופיע במקביל. איך נתייחס לבניין ריבועי טהור, בוהק באמירותיו המודרניות שנבנה עכשיו? לאן נשייך אותו, לעכשווי או למודרני? באדריכלות קשה לפעמים לעשות את ההבחנה הדיכוטומית בין התקופות משום שהיא מתמשכת ולעולם היא לא נוכחת ונעלמת. קשה לשייך לה את הנוכחות הזמנית כפי שגרויס עושה עם אומנות עכשווית. לכן אדריכלות עכשווית מתקיימת במקביל עם המודרניזם ולא נכון יהיה לשייך אותה לכאן או לכאן אלא היא משויכת גם וגם. קל יותר לעשות את ההבחנה השגויה ולשייך לאדריכלות עכשווית סגנון, מניפסטים ומאפיינים צורניים שניתן יהיה להבחין בינה לבין תקופות אחרות באדריכלות, כפי שעשו לפני התקופה העכשווית באדריכלות.

השפעות[עריכה]

השפעה מטכנולוגיה[עריכה]

הטכנולוגית ובעיקר הטכנולוגיה העילית (הייטק) השפיעה רבות על הדרך בה מתכננים, בונים וחושבים על אדריכלות. אפשר להגיד שבלעדי הפיתוח בכלים ובטכנולוגיה לא היינו יכולים להגיע לתקופה העכשווית באדריכלות. אדריכלות פרמטרית, תוכנות מבוססות קוד, תוכנות תלת מימד, הדפסות תלת מימד של חלקי בניין ותבניות ליציקה ועד הדפסה תלת ממדית בבטון של מבנה באחד לאחד, הכלים שבהם היא מתוכננת ונבנית מוציאים מעט את הקו הישר והצורה הטהורה המודרניים מהשפה האדריכלית ומעשירים אותה בקו המקומר והמופע המופשט.

אדריכלות עכשווית בארץ[עריכה]

השפעה מהמודרניזם הישראלי[עריכה]

אדריכלות ישראלית מזוהה עם אדריכלות המודרניזם באופן אינהרנטי כמעט לחלוטין, ויש שיגדירו את המודרניזם כשם השני שלה. אדריכלים שפעלו בישראל בעבר כדוגמת אריה שרון, אל מנספלד, ריכרד קאופמן, צבי הקר ואלדר שרון יצרו בסיס אדריכלי מודרני איתן בצעדיה הראשונים של הישראליות ושל מדינת ישראל והרשמים המודרניסטים שלהם נשארים איתנו עד היום. טיפולוגיות הבנייה שמאופיינות עם הארכיטקטורה של קום המדינה, לדוגמה הבלוק או השיכון, הוקמו מתוך מגמה לבניה המונית במשאבים מוגבלים, יעילות וסדרתיות. המחשבות האלה הן אותן מחשבות שעומדות מאחורי מגמת הבניה בימים שלנו. הבלוק הסדרתי של אז, הוא הבניין הסדרתי בעל ה27 קומות של היום. אף על פי שרוב הטכנולוגיה וכלים חדשים לתכנון מרחב לא פסחו מעל שמי ארצנו, עדין המודרניזם מקונן עמוק בתוך המחשבה האדריכלית הישראלית.

אדריכל מוּניוֹ גיתאי-ויינרויב על ההתנסות האירופית בבניה מואצת שלאחר מלחמת העולם השנייה ששמשה מודל עבור אדריכלים ישראליים:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

"כאשר תסתיים המלחמה, נדרש לבנייה המונית במשאבים מוגבלים. נסיבות אלה יאלצו אותנו לבנות בניינים באופן פשוט ככל האפשר וליצור טיפוסי־בניין חדשים. אין כל פגם בהכרח כזה כאשר הוא מוביל לפשטות, אבל יש להימנע מחדגוניות משעממת"

מוניו גיתאי ויינרויב ציטוט מתוך "הפרויקט הישראלי: בניה ואדריכלות 1948>1973", צבי אפרת, עמוד 170

אדריכלות של העכשיו בעשור השני של המאה ה-21 בישראל[עריכה]

אדריכלות עכשווית בארץ ואדריכלות עכשווית בעולם אומנם מתקיימות באותו מישור זמן של עכשוויות (אדריכלות שקורת עכשיו) אבל נמצאות בפער מבחינה טכנולוגית, וזאת משום שענף הבניה בארץ מבוסס על שיטות בניה מסורתיות. מלבד כמה מבנים עכשווים שהצליחו להשתמש בטכנולוגיה כדי לצאת משיטות תכנון ובניה מודרניסטיות, רוב המרחב הישראלי העכשווי נמצא בתוך מסגרת הזמן של אדריכלות עכשווית מצד אחד ובתוך מחשבה ותכנון של אדריכלות המודרניזם מצד שני. אדריכלות בארץ מתקיימת תחת שתי הקטגוריות בו זמנית. תערוכת ה- "Urburb" שהוצגה בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה 2014, בוחנת מהלכי התפתחות של בניה בארץ בכמה קנה מידה: הארצי, העירוני, השכונתי והבניין. אומנם התערוכה נמצאת תחת הכותרת הכללית של הביאנלה "מאה שנות מודרניזם", ולכאורה לא רלוונטית לעכשוויות, אבל אפשר לראות דרך המחקר של התערוכה והמוצגים בה איך טיפוסי מבנים שיש לנו היום נולדו מתוך טיפוסי מבנים שהיו אז.[3] התפתחות כזו מבשרת על המשכיות ולא על הופעתה של תקופה חדשה. לכן קשה לדבר על אדריכלות עכשווית בארץ רק מעצם העובדה שזאת האדריכלות שקורת כאן-ועכשיו בלי לסגת מיד אחר כך, לחזור לסגת ולחזור שוב.

במשך שבעים שנות קיומה, שטחי מדינת ישראל הופכים צפופים יותר ויותר. בקום המדינה התגוררו בתחומי מדינת ישראל כ-806,000 תושבים, והיום מתגוררים בישראל  8,861,800 תושבים.[4] מדינת ישראל היום היא אחת המדינות המערביות הצפופות בעולם עם צפיפות של כ-400 תושבים לקמ"ר. הריבוי הטבעי בישראל עומד על כ-2% בשנה, והוא מהגבוהים בעולם המפותח. העלייה בדמוגרפיה מגדיל את הלחץ על כל סוגי התשתיות, על שוק הדיור ועל כלכלת הנדל"ן. החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מתמודדת מדינת ישראל עם משבר דיור הנובע משילוב של מחסור בהיצע לצד עליית מחירים. כחלק מהתמודדות המדינה עם המשבר מקיימת המדינה מספר מנגנונים להאצת הבניה של יחידות דיור כגון תוכנית מחיר למשתכן וועדות לדיור לאומי. מגמות אלו, לצד היותה של התחבורה הציבורית בישראל בפיגור מול מדינות אחרות, גרמו להצפה בבנייני מגורים גנרים על פני השטח בישראל ולעומס על התשתיות הקיימות. נבנים עוד ועוד מבנים בטכנולוגיית "העתק הדבק" לפני שיש תשתיות מכל סוג שהוא באזור, ויוצרים מובלעות עירוניות שמפרות רצפים עירוניים וגורמות לעירוניות לדעוך.

ההצפה ההולכת וגדלה בהיצע של דירות מגורים מתוך מחשבה להוזיל את מחירי הדיור הביאה לדפוסי תכנון מוכרים פחות או יותר משנותיה הראשונות של מדינת ישראל . יש צורך לבנות הרבה ומהר, בעבר כדי לאכלס את העולים החדשים לארץ המובטחת, עכשיו כדי להוזיל עלויות. אומנם יש הבדלים עצומים בין התקופות אך התוצאה המרחבית היא אותה תוצאת "העתק הדבק" של מבנים גנרים שנובעת מתוך מחשבה פונקציונלית־נקודתית. בעבר התוצאות היו מעברות, בלוקים ושיכונים, עכשיו התוצאה היא ארכיטקטורה של יזמים. ערים, בחלקים החדשים שלהן, לאט לאט מאבדות את זהותן, הופכות להיות דומות יותר ויותר אחת לשנייה, הרחובות החדשים הם אותם רחובות והבניינים הם אותם מבנים. באופן פרדוקסלי ההבדל היחיד שנותר הוא שבעיר אחת יש ים ובאחרת אין.

אדריכלות עכשווית בעולם[עריכה]

אדריכלים עכשווים[עריכה]

הרבה מהפרויקטים שהם סימני ההיכר של אדריכלות עכשווית הם פרויקטים של קבוצה לא גדולה של אדריכלים שחלקם עובדים מהשנים המאוחרות של המאה ה-20 וחלקם מהדור שלאחר מלחמת העולם השנייה בניהם: מריו בוטה, פרנק גרי, ז'אן נובל, נורמן פוסטר, איי. אם. פיי, רנצו פיאנו, זהא חדיד, סנטיאגו קאלטראווה, דניאל לפסקינד, פייר דה מרון, רם קולהס ושיגרו באן.

מוזיאונים[עריכה]

חלק מסמלי החדשנות הם המוזיאונים, שמציגים את הפן הפלסטי של אדריכלות עכשווית וטכניקות בניה ותכנון חדשות. אלה רק נתח קטן מהדוגמאות שקיימות בעולם לאדריכלות של העכשיו. מניפסט או דמיון צורני לא תמצאו בניהם, אך הקו המקשר בניהם שהוא גם התנאי לקיומם, היא הטכנולוגיה והכלים הטכנולוגים לתכנון ובנייה שאפשרו אותם.

  • ביתן קוודראצ'י (Quadracci Pavilion) במוזיאון מילוואקי לאומנות בויסקונסין יש משרביות ענקיות להצללה, דינמיות, שנפתחות ברדיוס של 66 מטר ביום ונסגרות על המבנה בלילה (משרד האדריכלים של סנטיאגו קאלטרווה).
  • התוספת למרכז האומנות ווקר (Walker Art Center) בלונדון, נבנתה מלוחות אלומיניום אפורים שמגיבים לאור השמש ומשנים את צבעם (משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון, 2005).
  • מוזיאון המלחמה המלכותי הצפוני באנגליה שהחזית שלו משתנה בהתאם לאור המוטל עליה (משרד האדריכלים של דניאל ליפסקינד, 2002).
  • מרכז פומפידו במטס, שהוא שלוחה של מרכז פומפידו בפריז, נבנה כך שהגג הוא אחד האלמנטים המרכזיים שלו. משושה, ששטח הפנים שלו הוא 8,000 מ"ר, עשוי מ16  ק"מ של עץ שנדחסו לקונסטרוציה מקומרת שמחזיקה את כל המבנה. (משרד האדריכלים של שיגארו באן, 2010).
  • קרן לואי ויטון (Louis Vuitton Foundation) בפריז, עטוף ב 3,584 פאנלים מקומרים מזכוכית, כל אחד בצורה שונה וקימור שונה שמתאים בדיוק למקום שלו במערך המבנה (משרד האדריכלים של פרנק גרי).[5]

אך הקו המקשר שהוא גם התנאי לקיומם הוא הטכנול היא בלעדי הכלים הטכנולוגיים לתכנון ובנייה שאפשרו אותם  אף אחד מהם לא היה קיים.

גורדי שחקים[עריכה]

גורדי שחקים הופיעו לראשונה בשיקגו בשנות ה-90 של המאה ה-19, והיו לסגנון האמריקאי עד לאמצע המאה ה-20, אך במאה ה21 גורדי שחקים התחילו להופיע אט אט מסביב לעולם. טכנולוגיית הבניה שאפשרה קונסטרוקציה חזקה דיה כדי להחזיק מבנה רב קומות פותחה לראשונה בארצות הברית ב-1963 על ידי מהנדס הקונסטרוקציה פזלור רהם קאן (Fazlur Rahman Khan). מנקודת הזמן הזאת קונסטרוקציות של מבנים העולם לשחקים מתפתחות כל הזמן ומאפשרות להגיע להישגים הנדסיים ואדריכליים.

  • 1973, מגדלי התאומים, ניו יורק, 541 מטר, משרד האדריכלים דייוויד צ'יילדס ודניאל ליפסקינד.
  • 2009 בורג' ח'ליפה (Burj Khalifa ) בדובאי, גורד השחקים הגבוהה בעולם בגובה 829.8 מטר, משרד האדריכלים אדריאן סמית.
  • 2011, מגדל אל חמרא, כווית סיטי, 412 מטר, משרד האדריכלים סקידמור.
  • 2012, מגדל רשת הטלוויזיה CCTV, בייג'ינג, משרדי אדריכלים רם קולאס ואולה שירין.
  • 2013, מגדל מרקורי סיטי, מוסקבה, 338 מטר, משרד האדריכלים איגור קסיאב.
  • 2014, מגדל האבולוציה, מוסקבה, 246 מטר, משרד האדריכלים טוני קטל.
  • 2015, מגדל שנגחאי, שנגחאי, 632 מטר, משרד אדריכלים גנסלר.

מבני ממשל[עריכה]

מבנים ציבוריים ובפרט מבני ממשל לרוב נבנו בפרוגרמות שמרניות ובצורה בה המבנה ישדר שמרנות, או לעיתים חיבור לשורשים עתיקים כפי שהטיב לעשות הסגנון הניאו קלאסי. אך גם בקטגוריה זו חלו שינויים. מספר מבני ממשלה שנבנו בשני העשורים האחרונים מביאים פרשנות חדשה למבני הממשל, ועל רמת הרצינות שלהם. לונדון בולטת בשני בניינים מיוחדים בתחום: בנין העירייה של העיר ובנין הרשות למטרופולין לונדון (GLE) הם שני בנייני ממשל בעלי חזית עגולה, עיצוב יוצא דופן בצורת אליפסה אשר נועדה לחסוך באנרגיה. שני הבניינים נבנו בעשור הראשון של שנות האלפיים. רוב מבני הממשלה החדשים מנסים ליצור חזות שמעבירה מסרים סולידריים ורציניים. יש יוצאי דופן כמו בניין רשות הנמלים באנטוורפן של משרד האדריכלים של זהה חדיד שנבנה בדמוי ספינה מזכוכית ופלדה על בסיס בטון לבן. מבנה הזכוכית דומה גם ליהלום שתפקד גם  כסמל לתפקידה של אנטוורפן כשוק היהלומים העיקרי באירופה.

מבני מגורים[עריכה]

המגמה באדריכלות עכשווית, שניכרת במיוחד בבנייה מחדש של שכונות ישנות בערים הגדולות בעולם, היא בנייה של  מגדלי דירות יוקרתיים  עם דירות יקרות מאוד למכירה שתוכננו על ידי אדריכלים בינלאומיים מפורסמים. למבנים או שכונות אלו יש לעיתים קרובות מעט מאוד קשר עם הבינוי של השכונה שלהם או העיר שלהם, ולרוב הם מהווים חותם של אותם אדריכלים. 

  • 2008, The ascent at Roebling's Bridge, קנטאקי, דניאל ליפסקינד.
  • 2007, Blue Condominum, ניו יורק, ברנרד טצומי
  • 2017,  חיי-עיר, מילנו, זהה חדיד.
  • 2011, Reflections at Keppel Bay, סינגפור, דניאל ליפסקינד

מגמה נוספת בבניית מגורים באדריכלות עכשווית היא עירוב השימושים. בווינה, מפעלים לשימור שנבנו בסוף המאה ה-19 שינו יעוד קרקע והפכו לעירוב שימושים של מגורים, משרדים ומסחר (2001). הקומות העליונות מוקדשות לדיור, האמצעיות למשרדים, והתחתונות למסחר. (אדריכלים: ז'אן נובל, קופ המלבלאו, מנפרד וולדום ווילהם הולצבאור). בדנמרק נבנו מערך של ארבעה בניינים עם 210 דירות, שממקום על גדה שהייתה נמל תעשייתי. ( אדריכלים: CEBRG ו JDS Architects)

ביבליוגרפיה[עריכה]

  • אפרת, צבי, הפרויקט הישראלי: בניה ואדריכלות 1948>1973, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאומנות, 2005.
  • אפשטיין-פלוש, מרינה, ומיכאל לוין, ריכרד קאופמן והפרויקט הציוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 2016.
  • דו"ח מבקר המדינה, משבר הדיור, 2015
  • (Groys, Boris, "Comrades of Time", e-flux journal Vol. 11 (December, 2010
  • Rebentisch, Juliane, "The Contemporaneity of Contemporary Art", New German Critique 124, Vol. 42 (February 2015), P. 223-237
  • The Urburb (קטלוג תערוכה) אוצרים: אורי שלום, רועי ברנד, וקרן יעלה גולן, ביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות ונציה, 2014.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אדריכלות עכשווית]] בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Rebentisch, Juliane, The Contemporaneity of Contemporary Art, New German Critique 124 Vol 42, 2015, עמ' 225
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Boris Groys, Comrades of Time, e-flux journal Vol. 11
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אוצרים: אורי שלום, רועי ברנד, וקרן יעלה גולן, The Urburb (קטלוג תערוכה), ביאנלה לאדריכלות ונציה, 2014
  4. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף מאי 2018
  5. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Judy Fayard, The Louis Vuitton Foundation By the Numbers, Wall Street Journal, October 23, 2014

קטגוריה:אדריכלות


This article "אדריכלות עכשווית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אדריכלות עכשווית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.