You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

אברהם מאיר איזרעאל

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. {{להשלים}} רבי אברהם מאיר איזראעל (נולד בהידאלמאש ב-ה'תרע"ג - נפטר ב-ג' באייר ה'תשנ"ה בברוקלין ארצות הברית) כיהן כרב בהוניאד לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר מכן כיהן כרב לקהילת הפליטים בעיר וינה ולאחר מכן רב בברוקלין.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד לאביו הרב יהודה ולאמו פעסיל שהיגרו לעיר קראלי ברומניה בהיותו ילד בן שלוש. התייתם מאמו בהיותו ילד רך בשנים,[1] למד בישיבתו של הרב שאול בראך המכונה שאול בחיר השם מקאשוי ובישיבתו של רבי שלמה זלמן אהרנרייך הרב משימלויא בעל אבני המקום ועוד ספרים[2]. אחיו הנוספים, זאב וולף יוליו איזרעאל[3] התגייס לצה"ל נהרג במלחמת השחרור בקרב על כיס פאלוג'ה ב-כ"ו בכסלו ה'תש"ט (28 בדצמבר 1948),[4] משה, יעקב, אשר, שמואל דב ופנחס. לפני השואה נישא בזיווג ראשון למרת אסתר בילא ונולדו להם שני ילדים: העניא פעסיל ועזריאל יעקב.[5]

בשנת ה'תש"א הקים ישיבה בהוניאד בה לימד תלמידים צעירים. באותה תקופה הוא כתב קונטרס בשם צמר ופשתים העוסק בענייני שעטנז.

כשהוגלו בני ישיבות רבים לאושוויץ, כינסם למעין ישיבה והעלה על הכתב חידושי תורה משם.[6]

שימש כמזכירה הראשי של הלשכה המרכזית האורתודוקסית בעיר קלויזענבורג.

לאחר השואה הגיע לעיר וינה אשר באוסטריה, שם נישא בשנית למרת חוה פריעד. נתבקש מהפליטים הרבים אשר היו שם לקבל עליו את עול הרבנות. בשנת 1948 לאחר שלש שנים של דאגה לפליטים נפל למשכב. באותה העת קיבל אישור כניסה לארצות הברית, והתיישב בברוקלין, שם פרסם בין השאר את הספר "ויען אברהם", ובהקדמתו מסופר על משפחתו ועל הקורות אותו במהלך המלחמה.

נפטר ג' באייר ה'תשנ"ה ונטמן בלונג איילנד בבית החיים בית משה חלקת קראסענא.

הנצחתו לקדושי השואה[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

בספריו הרבים הרבה לציין חידושים מאנשי קהילתו ומאלו שהיו לצידו במחנות. בספרו אמרי אברהם (פרשת בחוקותי עמ' פב) הביא הספד מר על קהילתו מהוניאד אשר ברומניה וכלשונו; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."בה נהרגו מעל 1000 נפשות אנשים נשים וטף במיתות אכזריות ומשונות על ידי האשכנזים הארורים ימ"ש בחודשים אייר וסיון שנשלחו אז לאושוויץ".

אחיו[עריכה]

משפחתו[עריכה]

  • ילדיו מאשתו הראשונה, העניא פעסיל, ועזריאל יעקב נספו בשואה.
  • בנו: רבי חיים יהודה ליב.
  • בנותיו: מלכה פייגע טויב, ושרה מרים וערצבורגר.
  • חתניו: רבי ישעיה טויב ורבי אלכסנדר בן ציון הלוי ווערצבערגער.

ספריו[עריכה]

  • להג יקודי אש - דברי תורה מהנספים באושוויץ. וחידושים שנתחדשו שם בקבוצת ישיבת אושוויץ.
  • שני מגורי.
  • נפלאות אבות - גלגל הצלתו בימי הזעם.
  • אמרי אברהם - חידושים על התורה.
  • ויען אברהם - שו"ת וקונטרס בענייני עגונות להתרתם.
  • ילקוט המאירי - (הנקרא גם בני ראם) - ליקוט על כל הש"ס כולל משניות ומסכתות קטנות.
  • צמר ופשתים.
  • אוצר הפסח.

הנצחתו לקדושי השואה[עריכה]

בספריו הרבים הרבה לציין חידושים מאנשי קהילתו ומאלו שהיו לצידו במחנות. בספרו אמרי אברהם[13] הביא הספד מר על קהילתו מהוניאד אשר ברומניה וכלשונו; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."בה נהרגו מעל 1000 נפשות אנשים נשים וטף במיתות אכזריות שונות ומשונות על ידי האשכנזים הארורים ימ"ש בחודשים אייר וסיון שנשלחו אז לאושוויץ"

  • מן הראוי לציין כמה מהם הואיל וראה בהם כמפעל חייו;
  • בספרו (ילקוט המאירי דף כג) הביא חידוש נפלא ששמע מפי אחיו המנוח הבחור המופלג בתורה ויראה יעקב (ישראל) על מה שאמרו שם, ומנין ליחיד שעוסק בתורה ששכינה עמו שנאמר, בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך וכו', ואע"פ שלא נאמר בפסוק שלומד תורה אלא שמזכיר שם השם מבואר בחז"ל (בזוהר פרשת בשלח) שכל התורה כולה הם שמותיו של הקב"ה נמצא כשמזכיר ולומד תורה הרי הוא מזכיר שמות הקודש יתברך, ועיין ברמב"ן בהקדמתו על התורה.
  • על דברי הגמרא בברכות (ז, א), צדיק וטוב לו-צדיק גמור, צדיק ורע לו-צדיק שאינו גמור, כתב המחבר ששמע מפי דודו הצדיק רבי שלמה מהידאלמאש הי"ד דצדיק וטוב לו - היינו צדיק שתמיד אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כרבי עקיבא והכל טוב זהו צדיק גמור, וצדיק שאינו גמור היינו צדיק ורע לו שאינו מצדיק עליו את הדין.
  • הביא (בדף כו) שם ששמע מאביו הרב יהודה לייב ישראל הי"ד על דברי הגמרא לעולם יכנס אדם בשני פתחים וכו', שהכוונה על פי אומרם, פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, וזה הכוונה שיכנס מתחילה בפתח צר לעבודת ה' ואחר כך בפתח רחב וכו'. וכפי שכתב בהקדמתו שבכוונתו לעשות חסד עם נשמת הקדושים להזכיר מתורתם למען יהיה להם יד ושם ושם עולם.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. הקדמת ספר אמרי אברהם
  2. זכרונות מעירו קראלי שהעלה על הכתב נדפסו בירחון עלי זכרון
  3. כן שמו המלא ראה אתר יזכור
  4. זאב וולף איזריעל באתר יזכור
  5. נספו בשואה ביום י"ח בסיון תש"ד יחד עם רעייתו, אביו ואשתו של אביו
  6. מוסף יתד נאמן לשבת קודש מאמרו של אריה גפן
  7. כן שמו המלא ראה אתר יזכור
  8. זאב וולף איזריעל באתר יזכור
  9. אמרי אברהם דף קיט
  10. ראה אמרי אברהם עמ' לא ודרוש שדרש לכבוד ברית המילה של אשר הנז' הדומ"ץ דקהילת קראלי הרב יעקב יחיאל שווארץ
  11. אמרי אברהם בהקדמה
  12. כנ"ל
  13. (פרשת בחוקותי עמ' פב)

{{קצרמר|רבנים}} {מיון רגיל:איזראעל, אברהם מאיר}} [[קטגוריה:ניו יורק: אישים]] [[קטגוריה:ניו יורק: רבנים]] [[קטגוריה:רבנים הונגרים]] [[קטגוריה:רבנים בשואה]] [[קטגוריה:ניצולי השואה]] [[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]] [[קטגוריה:שואת יהודי הונגריה]] [[קטגוריה:יהודים בשואה: הונגריה]]


This article "אברהם מאיר איזרעאל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אברהם מאיר איזרעאל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]