אברהם מאיר איזריעל-ישראל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
רבי אברהם מאיר איזראעל (נולד תרע"ג-נפטר בג' באייר ה'תשנ"ה) היה רב ומחבר ספרים פורה שכתב ספרים רבים ומיוחדים, כיהן כרב בהוניאד לאחר מלחמת העולם השנייה ואחר כך בבורו פארק.
ביוגרפיה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
נולד לאביו רב יהודה ולאמו פעסיל (נפטרה כ"ו בתשרי תרפ"ו) שהיגרו לעיר קראלי ברומניה בהיותו ילד בן ג' שנים. מאמו התייתם בהיותו ילד רך בשנים[1], שם גדל ולמד ושימש את רבותיו[2] ולמד בישיבת הרב מקאשוי הרב שאול בראך.
זמן השואה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
לפני השואה נשא בזיווג ראשון לאשה את אסתר ביילא (בת ר' עזריאל יהודה מדז') ממנה נולדו ילדיו: העניא פעסיל (בשם השני על שם אמו) ועזריאל יעקב (בשם הראשון על שם חמיו) ונשרפו ביום אחד בכ"ו בסיון תש"ד יחד עם רעייתו הנזכרת שהייתה אז בת כ"ו שנה, ויחד עם אביו הרב יהודה ליב ואשתו בזיווג שני פעריל וכן שני אחיו שנהרגו שמואל דב ופנחס[1].
בשנת ה'תש"א הקים ישיבה בהוניאד בה לימד תלמידים צעירים וכתב אז קונטרס צמר ופשתים בענייני שעטנז.
ישיבת אושוויץ[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
כשהוגלו בני ישיבות רבים לאושוויץ הבריחו על גופם קטעי דפים רבים של גמרות משניות ומדרשים ותפילות בכדי שיוכלו ללמוד בהם הן בשעת העבודה והן לאחריה ואכן במסירות עשו כן בני הישיבות מתחילה מספרם היה 22 עד שירד ל15 מחמת חלק שנפלו על קידוש השם ביניהם היה "ואחד המיוחד שבהם, הרב אברהם מאיר יזראל, הרב מהוניאד, שהחליט שאסור שחידושי התורה שעלו בין גאיות ומדרוני המוות יתגלגלו לבהלה. בכוחות נפש מסעירים אסף את טובי החידושים מ"ישיבת אושוויץ" והעלם על הכתב. על איזה נייר כתב את חידושי התורה? בנייר שאסף בסיכון נפש, בעיפרון שרכש תמורת כמה מנות אוכל... מחיר החידושים שנכתבו עלה לכמה ימי רעב משובחים בפריון תורני. שקי מלט ששימשו בעבר לחפירות ההגנה, הפכו בין לילה לספרי קודש, מלאים בחידושי תורה מצילו של טירוף המוות[3].
לאחר השואה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
היה חבר בישיבת אושוויץ וכשניצל הגיע לאוסטריה משם עבר ב-1948 לברוקלין. פרסם בין השאר את הספר "ויען אברהם" שבהקדמה שלו הוא מספר על משפחתו ועל קורות אותו במלחמה. ב"עלי זיכרון" הובא שהאחיין שלו הרב מנשה יוסף הלוי מילר מסר לפרסום את הקבצים "צפונות" שכתב אברהם מאיר ישראל.
נפטר ג' באייר ה'תשנ"ה ונטמן בלונג איילנד בבית החיים בית משה חלקת קראסנא.
הנצחת קדושי השואה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בספריו הרבים והמרתקים מרבה הוא לציין חידושים מעניינים מאנשי קהילתו ומאלו שהיו במחנות ושמע מהם שם חידושים בשביל להזכירם בספריו ולהעמיד להם שם עולם ונצח. בספרו אמרי אברהם (פרשת בחוקותי עמ' פב) הביא הספד מר בהיותו עומד ומבכה לפני עם ועדה בציבור מקירות לבבו בלב נשבר ונדכה על קהילתו הוניאד רומניה וכלשונו; "בה נהרגו מעל 1000 נפשות אנשים נשים וטף במיתות אכזריות ומשונות על ידי האשכנזים הארורים ימ"ש בחודשים אייר וסיון שנשלחו אז לאושוויץ, כמו כן הוא מנציח את אחיו זאב וולף ישראל ששירת בצה"ל ונהרג במבצע קרבי, וכן בהקדמת ספרו אמרי אברהם הוא נאנח רבות על פטירת אחיו זאב וולף שעלה לישראל אך נהרג בקרב בצה"ל וכלשונו; "ונרצח על ידי הערביים ימ"ש".
חידושים המובאים בספריו מקדושי השואה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
יש לציין שהביא בספרו (ילקוט המאירי דף כג) חידוש נפלא ששמע מפי אחיו המנוח הבחור המופלג בתורה ויראה יעקב (ישראל) על מה שאמרו שם, ומנין ליחיד שעוסק בתורה ששכינה עמו שנאמר, בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך וכו', ואע"פ שלא נאמר בפסוק שלומד תורה אלא שמזכיר שם השם מבואר בחז"ל (בזוהר פרשת בשלח) שכל התורה כולה הם שמותיו של הקב"ה נמצא כשמזכיר ולומד תורה הרי הוא מזכיר שמות הקודש יתברך, ועיין ברמב"ן בהקדמתו על התורה.
וכן על דברי הגמרא בברכות (ז, א), צדיק וטוב לו-צדיק גמור, צדיק ורע לו-צדיק שאינו גמור, כתב המחבר ששמע מפי דודו הצדיק רבי שלמה מהידאלמאש דצדיק וטוב לו - היינו צדיק שתמיד אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד והכל טוב זהו צדיק גמור, וצדיק שאינו גמור היינו צדיק ורע לו שאינו מצדיק עליו את הדין.
וכן הביא (בדף כו) שם ששמע מאביו הרב יהודה לייב ישראל על דברי הגמרא לעולם יכנס אדם בשני פתחים וכו' שהכוונה על פי אומרם פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, וזה הכוונה שיכנס מתחילה בפתח צר לעבודת ה' ואחר כך בפתח רחב וכו'. וכפי שכתב בהקדמתו שבכוונתו לעשות חסד עם נשמת הקדושים להזכיר מתורתם למען יהיה להם יד ושם ושם עולם.
חיים אישיים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הוא מזכיר בספרו את שמות צאצאיו שנולדו לו בזיווג שני בארצות הברית מאשתו חוה איזרעל[4] בת רבי מאיר הלוי פריד:
- בנו, רבי חיים יהודה לייב.
- בנותיו, מלכה פייגא, ושרה מרים.
- חתנו, רבי ישעיה טויב.
- חתנו, רבי אלכסנדר בן ציון הלוי ווערצבערגער.
- אחיו, זאב וולף איזריעל ששירת בצה"ל ונהרג במלחמת השחרור בקרב על כיס פאלוג'ה ב-28 בדצמבר 1948 כ"ו בכסלו ה'תש"ט.
- אחיו, משה איזריעל.
- אחיו, יעקב[5].
- אחיו, אשר[6].
- אחיו, שמואל דב.
- אחיו, פנחס.
ספריו[עריכה]
- להג יוקדי אש - דברי תורה מהנרצחים באושוויץ טרם צאת נשמתם שעמד ורשמם למזכרת עולם.
- נפלאות אבות - נסיו ונפלאותיו וגלגל הצלתו בימי הזעם.
- אמרי אברהם - חידושים על התורה.
- ויען אברהם - בעניני עגונות להתרתם.
- בני ראם ילקוט המאירי - אע"פ ששמו המאירי אינו עוסק בביאורים בדברי הרב מנחם לבית מאיר המאירי בעל בית הבחירה מהקדמונים. אלא נקרא שם הספר כן על שם שמו השני של הרב אברהם מאיר ישראל[7]. הספר הוא ילקוט אדיר מכל דברי המפרשים ראשונים ואחרונים על כל מסכתות הש"ס התלמוד הבבלי כולל משניות ומסכתות קטנות (שאין עליהם תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי) הספר נערך כעשרים שנה על ידי המחבר הנזכר והודפס בכרכים רבים.
לקריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 הקדמת ספר אמרי אברהם
- ↑ זכרונות מעירו קראלי שהעלה על הכתב נדפסו בירחון עלי זכרון
- ↑ מוסף יתד נאמן לשבת קודש מאמרו של אריה גפן
- ↑ נפטרה ב2018 בשיבה טובה בת 95
- ↑ (ראה ילקוט המאירי דף כג שמזכיר ממנו חידוש)
- ↑ שנפטר בן ח' שנה ביום ח' בחשוון תרפ"ו ראה באמרי אברהם (עמ' לא) שהביא חידוש תורה שהגיד רבי יעקב יחיאל שוארץ דומ"ץ דקהילת קארלי ביום סעודת המילה של אשר הנזכר
- ↑ כמו כן קרא לספר בני ראם לרמוז לשמו בנ"י רא"ם ראשי תיבות אברהם מאיר בן רבי יהודה כמבואר ברוקח לרמוז שמו ושם הוריו וכן בני ראם, רא"ם גימטריה ב"ן פעסי"ל עם הכולל בו רמז גם כן לשם אמו, בהקדמה כותב המחבר שמתחילה קרא לשם הספר בני ראם מטעם הנזכר לעיל אך יעצוהו רבים הואיל והוא ליקוט אדיר ונפלא מן הראוי שיקרא לו ילקוט המאירי אך כבר בהסכמות כתבו לו חלק מהרבנים הסכמה לספר בני ראם על כן החליט לקרוא לספר את ב' השמות בני ראם-ילקוט המאירי ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה (וגם המאירי עם האותיות גימטריה יהוד"ה פעסי"ל שם הוריו)
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "קצרמר" אינה קיימת.
This article "אברהם מאיר איזריעל-ישראל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
