You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

אברהם זוטרא ממינסטר

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.שגיאת לואה: wrong date.שגיאת לואה: wrong date.

הרב אברהם זוטרא מינסטר (נולד 1784 ה'תקמ"ד- נפטר 1869 ה'תר"ל) מחבר ספר מלחמות השם, ד' חלקים[1], ועוד ספרים חשובים רבים. למד בישיבות פיורדא ופראג. מרבני גרמניה. רבה של מינסטר. נלחם נמרצות ברפורמים. פעל רבות להטבת מצבם המדיני והכלכלי של יהודי גרמניה, בין היתר על ידי הגשת בקשות והצעות אל הרייכסטאג, העוסקות בענייני כלל ישראל[2]. ידידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר[3]. פרסם גם מתורתו ב"שומר ציון הנאמן".

מנהגי הגוים והאומות לגבי בעלי החיים[עריכה]

בספרו מלחמות השם חלק ב עמוד 43 מביא מנהגים מעניינים שהיו קיימים בין האומות בזמנו באפריקה ובהודו לגבי שחיטת בעלי חיים ואנשים שהיו נוהגים באפריקה וכותב; ובאמת לפי התחייבות השכל הטבעי אסור להמית כל בריה אפילו יתוש קטנה וכן נוהגים כמה אומות בהודו כי אינם אוכלים בשר, ועוד כי בונים בתים לבהמות וחיות חולים וזקנים ומביאים אותם לשם, וכומריהם נקראים Braminen מרפאים אותם, כי יאמרו רחמי אדם תהיו על כל הברואים כשם הטוב אשר רחמיו על כל מעשיו, ואומרים הכי אפשר לקחת צאן עיזים וכבשים אשר רובצים על פני השדה לא ירעו ולא ישחיתו, וירקדו עם עויליהם מהר לגבעה, ומגביה לעמק ואינם משחיתים ואינם מזיקים לשום בריה והטבע נתנה להם רוח ונפש, ואיך יהיה אדם אכזר לחנוק או לנחור ולשחוט שה הטוב הזה? מה עשה לו החי הזה מי נתן לאדם רשות להמית אותו? וכו' כן אומרים חכמי הודו וכו' ומביא את השיטות והדעות כולם ומניח ביניהם פשרה על פי תורת משה, ומסביר שבזה יובן מדוע כתוב בגמרא לעם הארץ אסור לשחוט ולאכול בשר, כי כיון שאינו הולך לפי חוקים וציוויים של תורה נמצא שהוא ממש דומה לבהמה וחיה שאינה הולכת לפי חוקים וציוויים ומדוע ישחט את חבירתו הבהמה וחיה?.

תורה עם דרך ארץ[עריכה]

דגל בשיטת תלמוד תורה עם דרך ארץ ובספרו כותב; "הבנים אשר חנן לי אלקים, לימדתי אותם עד היותם כבן עשר שנים תנ"ך ודקדוק לשון עברי וגם מעט גמרא, ואחרי זה התחילו ללמוד לשונות העמים, ות"ל (=ותודה לא-ל) הצליחו ועשו פרי, וגם איזה בע"ב (=בעלי בתים) יראים אשר שמעו בקולי עשו כמוני וגם הם הצליחו, כי בניהם אחזו בטוב, וגם משאר ידיעות לא הניחו ידיהם". (מלחמות ה', חלק ד' עמ' 22).

נגד ריבוי כתיבת ספרים[עריכה]

הרב אברהם זוטרא ממינסטר, למשל, תקף את כותבי הספרים בריבוי וזו לשונו; “אותם אנשים המתחדשים ומתחסדים, מחתכים ומסרסים תורתנו הקדושה, בעשותם ספרים הרבה אין קץ” ('ספר מלחמות ה', 834: 41).

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב אברהם זוטרא ממינסטר: מאת הסופר שלמה איידלברג, (1784-1869) - חייו ופועלו.
  • לאות זיכרון: מחקרים בשירה העברית ובמורשת ישראל: ספר זיכרון לאהרן מירסקי, אונ' בר-אילן תשס"ז, שער ששי.

הערות שוליים[עריכה]

This article "אברהם זוטרא ממינסטר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אברהם זוטרא ממינסטר. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

  1. חלק א הודפס בהנובר תקצ"ו, חלק ב' הודפס בפרנקפורט תרכ"ב, חלק ג' בהנובר תרכ"ג, חלק ד' בהנובר תרכ"ה
  2. מקור: משה צינוביץ, כ"ע "המסלה"
  3. בעל ערוך לנר מקובל אלוקי ובקיא בכל תורת רבי שמעון בר יוחאי וכתבי הזוהר בעל פה וראש חסידי אשכנז גרמניה


Read or create/edit this page in another language[עריכה]