אברהם הכהן (רב)
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. הרב רבי אברהם שלמה כ"ץ הכהן (שביעי של פסח כ"א בניסן ה'תרמ"ה, 6 באפריל 1885 – י"ד בניסן ה'תשל"ה, 26 במרץ 1975) היה ראב"ד ריסקאווא ונימישזא במחוז מרמורש שברומניה, ראש ישיבת מהרי"ט ורבה של קהילת סאטמר 'יטב לב' בבני ברק, בן אחר בן עד לכהן המיוחס רבי אליהו בעל השבט מוסר מהעיר איזמיר שבטורקיה, אביו רבי אליהו קראו אברהם שלמה על שם זקינו אבי אביו רבי אברהם שלמה מהאדאס (נפטר כ"ז ניסן) הנשוי לרבנית סימה בת הרב יעקב (נפטרה כ"ג בחשון).
ביוגרפיה[עריכה]
נולד למרים ולרב רבי אליהו כ"ץ[1] אב"ד ראסלאוויטץ מצאצאיו של רבי אליהו הכהן מאיזמיר בעל ה"מדרש תלפיות" וה"שבט מוסר". בילדותו נסע רבות יחד עם אביו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא בן הדברי חיים, שמשפחתו הייתה מחסידיו.
למד בצעירותו בישיבתו של רבי משה גרינוולד בעל הערוגת הבשם. נישא לרייזל בת רבי צבי בערגפלד ראב"ד נימשיזא, ממנה נולדו לו 8 ילדים[2]. לאחר פטירתה (בט"ז באייר ה'תרצ"ח) נישא לרחל[3] בת רבי יוסף לעב (רב בסטמאר).
רבנות[עריכה]
לאחר פטירת חמיו רבי צבי ברגפלד, הכתרוהו בני העיירה נימשיזא כממלא מקום חמיו ברבנות העיירה. בשנת ה'תרפ"ד בהתייעצות עם רבי חיים צבי טייטלבוים נעתר לבקשת יהודי ריסקווא, וקיבל על עצמו את עול הרבנות.
בימי השואה ברח לבודפשט, ולאחר מכן עבר לקלויזנבורג שם הקים ישיבה, ואף נטל על עצמו הכרעת היתר עגונות שהיה מרובים בשל השואה.
לאחר נדודים בעיירות שונות באירופה, הגיע לארצות הברית, שם התיישב במאר סט שבברוקלין. באותן שנים התיידד עם רבי יואל טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר, שהיה שולח לו מדי פעם שאלות מורכבותשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור].
בשנת ה'תשכ"ב עבר לבקשת רבי יואל טייטלבוים לכהן כרב שכונת סאטמר בבני ברק, שהוקמה על ידי רבי יואל.
ספריו[עריכה]
- אורחות המשפטים – (3 חלקים על חושן משפט).
- דברי אש – (לתקנת עגונות השואה).
- דברי אש – (על התורה).
חיים אישיים ומשפחתו[עריכה]
אחיו;[עריכה]
- רבי אהרן כ"ץ הכהן, נהרג בשואה הי"ד בג' באדר ה'ת"ש
- הבחור רבי חיים צבי כ"ץ הכהן, נהרג בשואה הי"ד
- הבחור רבי יעקב כ"ץ הכהן, נהרג בשואה הי"ד[4]
צאצאיו;[עריכה]
- בנו רבי אליהו כ"ץ (חתן הרב בן ציון יעקובוביץ מנהל מוסדות סטמאר בבני ברק) מחבר הספר רא"ש אליהו היה רבה של קהילת סאטמר 'יטב לב' בבני ברק עד לפטירתו ביום הכיפורים שנת ה'תשע"ט.
- נכדו הרב אברהם שלמה כ"ץ[5] כאב"ד ריסקאווא ואחד מרבני קהילת סאטמאר בבני ברק.
- חתנו רבי שמואל אבא (צימרינג) כ"ץ, אב"ד ביבולאר, בנו של רבי דוד צימרינג.
- חתנו רבי אשר שמואל אבא כ"ץ (בן אחיו רבי פנחס יהודה) אב"ד זשיבוי.
- חתנו רבי יצחק שמעון פעדער מבני ברק, מחבר הספרים 'תולדות הדורות' ו'משפחות רבנים אין אונגארין'.
- חתנו הרב משה חיים אפרים פאדווא, גאב"ד לונדון.
- חתנו הרב מנחם מנדל דוידוביץ, ראש כולל אמרי אש, על שם חותנו.
- חתנו הרב אברהם אליהו ואזנר, בן רבי שמואל הלוי וואזנר תלמיד הרב מאיר שפירא מחולל הדף היומי, ורב קהילת שבט הלוי בברכפלד
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "קצרמר" אינה קיימת.
This article "אברהם הכהן (רב)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אברהם הכהן (רב). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
