אבסורד במשפט
אבסורד במשפט מתייחס למקרים בהם פרשנות של חוק כלשונו יוצרת מצב משפטי אבסורדי, שאינו מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר.[1][2][3]
אבסורד כעקרון פרשני[עריכה]
במקרים אלה נוסח חקיקה מביא לתוצאה אשר "אין הדעת סובלת אותה", אם בשל טעות סופר או הוראת חוק שהפכה לאות מתה ועוד. מקרים אלו מאלצים את בתי המשפט להתמודד עם הצורך לתקן את נוסח החוק.
דוגמה לכך ניתן לראות ב-עע"מ 4105/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה. "פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין)" (להלן: הפקודה) מפנה להגדרת "מעון יום" ב"חוק הפיקוח על המעונות" (להלן: חוק המעונות) בכל הנוגע לפטור מארנונה, אך חוק המעונות מייצר נתיב ללא מוצא ואינו מספק הגדרה לביטוי זה. פסה"ד נסוב סביב השאלה – האם מועדון יום לקשיש חוסה תחת ההגדרה של "מעון יום", בהינתן הוראת החוק החסרה שהפכה את ס' הפטור בפקודה לאות מתה? ערכאה ראשונה קבעה שמדובר בטעות טכנית היוצרת מצב בו סעיף הפטור בפקודה חסר משמעות ולכן על השופט לתקנה כך ש'מועדון קשישים' יחסה תחת החוק ויזכה לפטור. בערכאת הערעור נטען כי תיקון חקיקה על ידי המערכת השיפוטית יתבצע במקרה של תוצאה אבסורדית אותה אין הדעת סובלת בלבד, כאשר הצדדים נחלקו בשאלה אם זה המצב בענייננו. נקבע: ביהמ"ש רשאי לתקן טקסט חקיקתי רק כאשר אין מנוס מהמסקנה שנפלה טעות – יש למצות את הכלי הפרשני עד תום. כיום מקובל כי פרשנות החקיקה היא פרשנות תכליתית. לכן – ביהמ"ש לא ביצע תיקון בנוסח, אך מועדון הקשישים זכה בהנחה אותה ביקש.
אבסורד כסוגיה חוקתית[עריכה]
כאשר עקרון חוקתי אחד עומד בבסיסן של שתי נורמות סותרות. תרחיש כזה יכול להוביל לפגיעה באדם או קבוצה, שהעיקרון החוקתי המסוים קם כדי להגן עליה. כך על פי שופט בית המשפט העליון מישאל חשין:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
תקנה שלטובתו של אדם לא תהפוך פניה כנגד בעליה ולא תהא לו לרועץ
— בג"צ 6845/00 ניב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נו (6) 663 (2002).
דוגמה לכך ניתן לראות ב- סע"ש 8822-02-18 שדולת הנשים בישראל נ' מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה. בדיון זה התבקש בית הדין לעבודה להצהיר כי המכרז הפומבי באמצעותו נקלטו עמיתים לתוכנית "משפיעים/ות – חרדים לשירות הציבורי", אינו חוקתי בהתבסס על עקרון השוויון, בעוד המטרה המרכזית בהקמת התכנית האמורה היא קידום השוויון.
סעיף 3 למכרז קובע כי שלב ההכשרה יתקיים בשני מחזורים נפרדים לגברים ולנשים, כאשר המחזור הראשון מיועד לגברים בלבד. לביסוס עמדתה משתמשת המדינה בס' 15א (ח) ל"חוק שירות המדינה (מיוניים)" (להלן: חוק שירות המדינה) העוסק בייצוג הולם לקבוצות שונות באוכלוסייה. עמדתה של שדולת הנשים בסוגיה הייתה כי אין במטרה החשובה של שילוב בני ובנות המגזר החרדי בשוק התעסוקה ובשירות הציבורי להצדיק פגיעה בקבוצות אחרות והפלייתן. יצירת מדיניות התאמה לקבוצה אחת אינה יכולה לכלול הדרתה של אחרת.
עקרון השוויון הביא לחקיקתו של חוק שירות המדינה, כבסיס נורמטיבי שאפשר הפרדה מגדרית בקורסי הצוערים, זאת במטרה להביא לייצוג הולם של האוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי. מנגד, עקרון השוויון עומד בבסיס שורת פסקי דין[4] המבקשים להוקיע אפליה על בסיס מגדרי ומגנים הפרדה בין גברים ונשים. במקרה האמור, בית הדין קבע כי בכך ששקלה המדינה את מין המועמד כקריטריון קבלה, נפגעה זכות היסוד של נשים לשוויון ולשוויון הזדמנויות בעבודה. מדובר בשיקול אסור, הנוגע לאחד ממאפייני הזהות שנמנו בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הפרשנות שמבקשת המדינה להעניק לסעיף החוק חותרת תחת תכליתו שהיא דווקא להביא לשוויון. כמו כן נקבע, כי אין שיקולים ענייניים אשר מכשירים את השיקול הנגוע בהפליה פסולה, הרעיון חוטא לתכלית חוק שוויון ההזדמנויות.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Dougherty, Veronica, Absurdity and the Limits of Literalism: Defining the Absurd Result Principle in Statutory Interpretation, American University Law Review 44, 1994
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.John F. Manning, The Absurdity Doctrine, Harvard Law Review 116, 2003, עמ' 2387–2486
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Staszewski, Glen, Avoiding Absurdity, Indiana Law Journal 81, 2006
- ↑ למשל, בג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון פ"ד מט (4) 94 (1995); בג"ץ 746/07 נעמי רגן נ' משרד התחבורה, סד(2) 530 (2011).
This article "אבסורד במשפט" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אבסורד במשפט. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
