אבוב (בית המקדש)
אבוב היה כלי נחושת בבית המקדש ששימש לקליית גרגירי השעורה במנחת העומר.
שימוש במנחת העומר[עריכה]
בתורה נאמר: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיהוה אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ
חז"ל[1] הבינו שפרשה זו מתייחסת לקרבן מנחת העומר, שבאה מביכורי התבואה, ומכאן שמנחה זו היא היחידה מבין המנחות שדורשת קלייה.
לכן, לאחר קצירת השעורה היו מביאים את השיבולים לעזרה, חובטים אותם בקנים כדי להוציא את הגרעינים, ולפני טחינתם היו קולים אותל באבוב, כפי שמתארת הברייתא: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
הא כיצד? אבוב של קליות היה שם והיה מנוקב ככברה כדי שתהא האור שולטת בכולו
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ו, עמוד ב'
מבנה[עריכה]
בברייתא שהובאה לעיל תואר האביב כ"מנוקב ככברה" (מסננת).
לדעת הרמב"ם[2] האבוב היה מורכב משני משטחים, אחד על גבי השני, העליון מנוקב, ועליו היו ניתנים הגרגירים, ועל התחתון הייתה מודלקת האש.
לדעת רבי נתן מרומי[3], האבוב היה כעין צינור מחורר שאליו היו מכניסים את הגרגירים.
במכון המקדש ייצרו אבוב על פי שיטת הרמב"ם[4].
שימושי חול[עריכה]
חז"ל מזכירים את האבוב גם ככלי שהשתמו בו לקלייה שלא בבית המקדש. במשנה[5] מוזכר "אבוב של קלאים" עשוי חרס, כאחד מכלי החרס שאינם מקבלים טומאה משום שאין לו בית קיבול. הרמב"ם פירש שכלי זה משמש לעשיית "קליות הפולים והאפונים וזולתן מן הגרעינים הגסים".
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ספרא פרשה יג ד; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה, מסכת מנחות, פרק י', משנה ד'.
- ↑ פירוש המשנה כלים, ב, ג
- ↑ הערוך ערך 'אבוב'
- ↑ ראו כאן
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה, מסכת כלים, פרק ב', משנה ג'
This article "אבוב (בית המקדש)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
