Rhizopus stolonifer
Rhizopus stolonifer - *עובש לחם שחור*
Rhizopus stolonifer ידוע בדרך כלל כעובש לחם שחור, הוא חבר ב https://en.wikipedia.org/wiki/Zygomycota) Zygomycota) ונחשב למין החשוב ביותר בסוג Rhizopus, סוג זה הוא אחד מהפטריות הנפוצות בעולם ויש לו תפוצה עולמית למרות שהוא נפוץ בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים. הוא נפוץ בפירוק מזון מאוחסן,וכמו שאר סוגי הריזופוס סוג זה גדל במהירות בעיקר בסביבות מקורות כלומר בעלות גג.
כאן יופיע תוכן הערך.
ניתן לחלק זאת באמצעות כותרות כדלהלן.
היסטוריה[עריכה]
הפטרייה הזו התגלתה לראשונה על ידי המדען הגרמני כריסטיאן גוטפריד אהרנברג (https://en.wikipedia.org/wiki/Christian_Gottfried_Ehrenberg) בשנת 1818 בתור Rhizopus nigricans. השם שונה בשנת 1902 לRhizopus stolonifer על ידי המיקולוג הצרפתי J. P. Vuillemin.
גידול ואקולוגיה[עריכה]
עובש הלחם השחור הוא מין המופץ ברחבי העולם. הוא נמצא על כל עובש ולעיתים קרובות הוא אחד מן התבניות הראשונות המופיעות על לחם מעופש. זה יכול להתקיים באדמה כמו שזה מתקיים באוויר. במעבדה פטרייה זו גדלה היטב על גבי מדיות שונות, כולל אלה המכילות מלחי אמוניום או תרכובות אמינו. עובש זה חי בעיקר בנבגים בוגרים.
צמיחה ופיזיולוגיה[עריכה]
מין זה ממלא תפקיד חשוב בהתיישבות המוקדמת של המצעים באדמה, אך עם זאת הוא גם יכול להיות טפיל ולגרום לעובש על כל מיני פירות וירקות. כמו מינים אחרים של הריזופוס הוא גדל במהירות ומתפשט באמצעות הסטולונים, הסטולונים מספקים מבנה אווירי לצמיחת המיסיום וכיבוש שטחים גדולים. הם יכולים לטפס אנכית כמו גם אופקית.
הנבגים מעוצבים בצורה שונה בהתאם לחומרים המזינים הזמינים. הם יכולים להיות בעלי ביציות, מצולעים או זוויתיים. הטמפרטורה האופטימלית לגידול משתנה בין 25-30 מעלות צלזיוס.
נקודת המוות התרמית, המוגדרת כטמפרטורה הנמוכה ביותר שיכולה להרוג את כל התאים בעשר דקות, היא 60 מעלות צלזיוס. עובש הלחם השחור יכול לצמוח בסביבות חומציות עם pH נמוך עד 2.2. טווח החומציות יכול להשתנות בין 2.2 ל 9.6. קרינה אולטרה סגולה יכולה להאט את נביטת הנבגים.
מחלות ומניעה[עריכה]
המחלה הנגרמת על ידי פטרייה זו מופיעה בעיקר על פירות בשלים, כמו תותים, מלון ואפרסק, הרגישים יותר לפצעים ובעלי אחוז סוכר גבוה יותר. לאחר מספר ימים הפירות הנגועים הופכים רכים ומשחררים מיצים עם ריח חומצי. כאשר הלחות והטמפרטורה חיוביים, צמיחת החוטם מתרחשת במהירות על פני הפרי הנגוע והמחלה גורמת להתפתחות של סטרונים ארוכי שרירים עם ספורנגיה שחורה ונבגים. כאשר הפטרייה נובעת, היא מייצרת אסטרזות מסוגים שונים, כולל קוטינאז, המסייעים לפטרייה לחדור לדופן התא הצמחי. המחלה יכולה להשפיע גם על פירות בריאים אחרים סמוכים כאשר היא מופצת על ידי רוח או פעילות חרקים. מין זה הוא גורם אופורטוניסטי למחלות ומכאן שיגרום לזיהום רק אצל אנשים עם חסינות מוחלשת. זיגומיקוזיס היא המחלה העיקרית שעלולה להיגרם כתוצאה מפטרייה זו בבני אדם ואף שהיא עדיין לא לגמרי מובנת, מחלה זו מסוכנת מאוד ויכולה להיות קטלנית. הרחת מזון מקולקל יכולה להיות הגורם לחשיפה למחלה זו.
חשיבות[עריכה]
מין זה חשוב כלכלית לדעיכת אחסון לאחר הקטיף, הוא גם משמש לייצור חומצה לקטית בעלת טוהר גבוה. נוכחות של אבץ מפחיתה את כמות החומצה המיוצרת על ידי הפטרייה.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "Rhizopus stolonifer" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:Rhizopus stolonifer. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
