תנועת העלייה להר הבית
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
-Aerial-Temple_Mount-(south_exposure).jpg)
עליית יהודים להר הבית היא תופעה חברתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני. העלייה נמצאת במוקד פולמוס הלכתי וביטחוני, ומספר ארגונים פועלים במטרה להגביר או לצמצם את התופעה.
במאה ה-21 עליית יהודים להר הבית הפכה לתופעה רחבה, כאשר עשרות אלפי יהודים[1] מציבורים שונים וביניהם חרדים,[2] חילונים ודתיים לאומיים עולים להר בכל שנה. כמו כן עולים תדיר חברי כנסת, אישי ציבור ועיתונאים.
עלייה להר מחורבן בית שני ועד הקמת המדינה[עריכה]
לאחר חורבן בית המקדש השני[עריכה]
בתלמוד הבבלי ובמדרשי חז"ל יש התייחסויות מפורשות לכניסת תנאים להר הבית ולמקום המקדש לאחר החורבן. למשל באליהו רבה, מדרש המתוארך, לפי דעות שונות, בין המאה השלישית והעשירית לספירה:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."פעם אחת נכנס רבי צדוק לבית המקדש וראה את בית המקדש חרב... שוב פעם אחת נכנס רבי נתן לבית המקדש, ומצא בית המקדש חרב וכותל אחד עומד." (אליהו רבה פרשה כ"ח)
בנוסף, בתלמוד הירושלמי מובאת משם רבי פינחס, דור רביעי-חמישי לאמוראי ארץ ישראל, עדות ראייה לפיה החכמים חולצים נעליהם תחת המשקוף של שער הר הבית (לצורך כניסה להר).[4]
בית כנסת פעיל בהר בתקופה המוסלמית הקדומה[עריכה]
ההיסטוריון בן-ציון דינור פרסם בשנת תרפ"ט (1929) בכתב העת "ציון" מחקר היסטוריוני מקיף ובו העלה כי בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, למן המאה השביעית לספירה ועד לכיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 לסירוגין, היה קיים בהר הבית בית כנסת פעיל בו התפללו יהודים.
על פי דינור, בית הכנסת היה צמוד לכותל המערבי מצידו הפנימי, סמוך לשער השלשלת, במקום שלימים ייבנה מתחם המחכמה, או דרומה מעט. בית הכנסת נבנה לראשונה בימי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, נותר על כנו גם לאחר בניית כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא בתקופת הח'ליף עבד אל-מלכ, והיה ברשותם הגמורה של היהודים עד ימי הח'ליף אל-מאמון. עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הפאטימים נבנה בית הכנסת מחדש על ידי פלטיאל הנגיד ועמד על תילו עד ימי הגזירות של הח'ליף אל חאכם, וחרב ביום י"ז באב, ד'תשע"ח. לאחר ביטול גזירותיו של אל חאכם, בימי החליף עלי אלט'אהר שב ונוסד בית כנסת בחלל תת-קרקעי בהר הבית, שמכונה בשם 'המערה' באיגרות שנמצאו בגניזה הקהירית.
שתי רעידות אדמה גדולות שהחרידו את הארץ בשלהי שנת 1033 ובראשית 1034 עשו שמות גם בבית הכנסת המחודש. המערה המשיכה לשמש כבית הכנסת עד לחורבן הגדול, המוחלט, של קהילת ארץ ישראל עם הגעת מסעי הצלב ארצה בשנת 1099. דינור משער כי בעדותו של הרמב"ם על עלייתו להר הבית (להלן) כוונתו היא למקומו של בית כנסת זה, שהיה בשטח ההר, ונחרב שנים לא רבות קודם לכן.
במאה השביעית[עריכה]
בפירושו לספר תהילים של החכם הקראי סלמון בן ירוחם, בן המאה העשירית, כותב המחבר כי בתקופה שלאחר הכיבוש הערבי במאה השביעית, נהגו יהודי ירושלים להתפלל בהר הבית:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."כאשר בחסד אלהי ישראל נעתקו הרומאים ממנה (=ירושלים) והופיעה מלכות ישמעאל, ניתנה הרשות לישראל להיכנס ולגור שם, ונמסרו להם חצרות בית ה' והיו מתפללים שם משך שנים, ואחר-כך הוגד למלך ישמעאל כי הם עושים רעות... וציווה לגרשם אל שער אחד משעריו... והוסיפו לעשות הרע וקם עלינו מי שגירש אותנו משער בית המקדש."
עליית הרמב"ם להר הבית[עריכה]
ברשימה המיוחסת לרמב"ם ניתן להבין שבגיל עשרים ושבע הוא עלה להר הבית והתפלל שם:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון... הימים האלו... נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתייה. א–להים יעזרני על הכל, ויקים לי 'נדרי לה' אשלם' אמן. וכשם שזכיתי להתפלל בה ובחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן."[5]
עדות זו מצטרפת לאיגרת אחרת לרבי יפת הדיין, שבה הרמב"ם ציין ששניהם, יחד עם אביו ואחיו של הרמב"ם, "ארבעתנו הלכנו בבית ה' ברגש", הלשון אשר בה משתמש הרמב"ם במשנה תורה לתיאור ההליכה בעזרה: "וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום שמותר לו להיכנס לשם. [...] ומהלך באימה וביראה ורעדה שנאמר בבית אֱלֹהִים נהלך ברגש"[6]".
רבים כתבו שלא ייתכן שהרמב"ם נכנס לתוך מקום בית המקדש, דבר האסור בטומאת מת גם לפי פסק הרמב"ם בעצמו בספר משנה תורה. מנגד, אחרים מסבירים שכוונת הרמב"ם היא שהוא נכנס להר הבית המותר בכניסה בטומאת מת, אך לא למקום המקדש עצמו, ושם עמד נוכח חורבות "הבית הגדול והקדוש".[7] יש שהסבירו שאין הכוונה להר הבית אלא לבית כנסת גדול בירושלים.[8] הם הביאו כראיה לדבריהם את דברי המהרי"ק[9]: "ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים פרש צר על בית־הכנסת שבירושלים, וניתץ את 'הבית הגדול והקדוש'".[10] הרב עובדיה יוסף הביא בשם רבי יעקב חי זריהן שכוונת הדברים לבית הסמוך להר הבית הקרוי 'מדרש שלמה'.[11]
בתקופת הראשונים והאחרונים[עריכה]
רבי אברהם בר חייא הנשיא, שחי במאה ה-12, כותב בספרו "מגילת המגלה":
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."ובתחילה כשהחריבוהו הרומיים לא היו מונעים את ישראל מלבוא אליו ולהתפלל בתוכו, וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו אל ישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפילה ומדרש, והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין, ועל המנהג הזה נהגו כל ימי מלכות ישמעאל"
וכתב רבי מנחם המאירי בפירושו לש"ס:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
ומנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמענו.
— 'בית הבחירה' על מסכת שבועות טז, א:
רבי שמואל בר שמשון כותב באגרותיו על אשר ביקר בירושלים ביחד עם רבי יהונתן הכהן מלוניל:[12]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."באנו אל ירושלים... ובכינו בכיה גדולה אני והכהן הגדול מלוניש (רבי יהונתן הכהן מלוניל), ונכנסנו בשער עד לפני מגדל דוד, ונבוא להשתטח עד לפני העזרה, ונפול על פנינו לפני שער שכנגדו מבחוץ, לרוח עין עיטם הוא בית הטבילה לכהנים, ושמה שער שכנגדו בכותל מערבי."
הרדב"ז פסק על פי המסורת כי מקום קודש הקודשים הוא בכיפת הסלע והזכיר היתר שבזמנו נאסר על היהודים להיכנס לשטח ההר ותחת זאת היו עולים על עליות מסביבשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] או נכנסים חלקיתשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] להר דרך מנהרות.[12] וכתב:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."מ"מ יש לי לתת טעם למנהג שנהגו כל העולם לעלות באותם עליות לראות משם את הבית כלו ולא שמענו ולא ראינו מי שמיחה בידם"
כך טוען האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מחבר שו"ת דברי יציב:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."גם בנוגע להר הבית והמקומות הקדושים סביב, שבדורות הראשונים לא היה מי שיעכב בעד בני ישראל את הכניסה אליו, והיו מי שעלו להתפלל בהר הבית עד הגבול שהיה ידוע להם בבירור ששם מותר לטמאי מתים לגשת ולהתקרב, וכפי שמעיד הרמב"ם באיגרתו."
התקופה הממלוכית והעותמאנית[עריכה]
במשך למעלה מ-700 שנה שבהן ירושלים הייתה תחת כיבוש מוסלמי, שקבעו שהכניסה להר אסורה למי שאינו מוסלמי, ממילא יהודים לא יכלו להיכנס להר הבית. כך היה תחת השלטון הממלוכי,[13] וכך המצב נמשך גם במרבית תקופת השלטון העות'מאני.[14] רק בשנת 1839, בעקבות רפורמות טנזימאט בממסד ובחקיקה העות'מאנית, ניתנה הרשות ללא־מוסלמים להיכנס למתחם הר הבית, אולם לשם כך היה נדרש להשיג אישור מיוחד מפחת העיר.[15] אולם עדיין ביקורי יהודים לא היו רווחים, גם עקב הקושי הטכני וגם עקב איסורים הלכתיים.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]
ב־26 ביולי 1855, ביקרו בהר הבית משה ויהודית מונטיפיורי, בלוויית ידידים, בהנחייתם של כאמל פחה ומפקד הצבא שלו. הם סיירו במתחם תחת שמירת חיילים חמושים, ובמהלך הסיור נכנסו אל המעבר התת־קרקעי שמתחת למסגד אל־אקצא, המוביל אל "השער הכפול". הביקור עבר ללא גילויי עוינות מצד המוסלמים, אולם עורר גינויים מצד גורמים יהודיים בירושלים.[16]
תקופת המנדט הבריטי וממלכת ירדן[עריכה]
לאחר הכיבוש הבריטי נאסרה מיד עליית לא-מוסלמים להר הבית, אך למעשה בלחץ כנסיות אנגליות פרוטסטנטיות הפקודה בוטלה והמצב הוחזר לקדמותו. אף על פי כן, ניהולו השוטף של האתר נותר בידי הווקף, ששליטתו בהר התחזקה ב1922, כאשר חאג' אמין אל־חוסייני, נשיא המועצה המוסלמית העליונה, העביר את משרדו מבניין ממשלתי אל הר הבית. מאז נמנעה כניסת לא-מוסלמים להר במקרים רבים, והרשויות לא פעלו בנושא.
כאשר הלורד ארתור ג'יימס בלפור (שהיה נוצרי כמובן) בא לביקור בארץ ב־1925, מנע הווקף את עלייתו להר הבית, ומשטרת המנדט לא ניסתה להתנגד לכך. בשנת 1929 סגר הווקף את הר הבית לחלוטין בפני יהודים.[17]
התקופה הירדנית[עריכה]
במהלך מלחמת העצמאות ב־1948 השתלט הלגיון הירדני על מתחם הר הבית. גם בתקופת שלטונו, עד לכיבוש ההר בידי ישראל במלחמת ששת הימים לא התאפשרה כניסת יהודים ישראלים להר הבית (כמו ליתר השטחים שבשליטת ירדן).
עלייה להר בשלטון מדינת ישראל[עריכה]
מאז ששת-הימים עד האינתיפאדה השנייה[עריכה]
במלחמת ששת הימים שוחרר הר הבית מידי הירדנים והועבר לבעלות ישראלית. עם זאת, מדינת ישראל מסרה לידי הווקף את השליטה במתחם, ובמשך עשרות שנים רק יהודים מעטים עלו להר הבית. הרבנות הראשית התנגדה לעליית יהודים, וגם המדינה העדיפה להימנע מהתעסקות בהר הבית, ולתת ליהודים את הכותל. בין העולים בתקופה הזו אפשר למנות את הרב שלמה גורן, תנועת נאמני הר הבית ואנשי מכון המקדש. ארגונים נוספים הוקמו למען בניין בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות, וביניהם: התנועה לכינון המקדש, שוחרי המקדש (בראשות פרופ' הלל וייס), חוזרים להר ועוד.
בשנת 2001 הרב יוסף פלאי והרב יצחק שפירא הקימו את אגודת 'אל הר המור' שתקדם את נושא העלייה להר והחלו לעודד אותה בפומבי.[18] כמות העולים הייתה מזערית, אך עצם השינוי הוביל להתעסקות מחודשת בנושא בעולם הישיבות, שהוביל להתגברות העלייה להר.
מאז האינתיפאדה השנייה עד היום[עריכה]
ב-28 בספטמבר 2000 עלה אריאל שרון, להר הבית, יחד עם כמה חברי הכנסת מהליכוד. במהלך הביקור פתחו הערבים במהומות אלימות שמטרתן למנוע כניסת יהודים להר. בעקבות המהומות החליטה המשטרה למנוע כניסת יהודים להר למשך כשלוש שנים.
מאז האינתיפאדה השנייה גבר העיסוק הציבורי בנושא, הוקמו ארגונים הקשורים לעלייה וחל גידול ניכר במספר העולים. בשנת 2013 עלו להר 8,528 יהודים, ובשנת 2019 עלו אליו 37,708 יהודים.
ביום ירושלים,[19] תשעה באב,[20] שלושת הרגלים[21] ומועדים נוספים אחרים, כמות העולים גדולה מהרגיל. הדבר כרוך בהכנות הן מצד ארגוני העלייה והן מצד המשטרה, אף שלעיתים הדבר מוביל לעומס ולחצים בכניסה להר.
| שנה | מספר העולים[22] | הערות |
|---|---|---|
| 2009 | 5,658 | |
| 2010 | 5,795 | |
| 2011 | 8,247 | |
| 2012 | 7,724 | |
| 2013 | 8,528 | |
| 2014 | 10,906 | |
| 2015 | 10,766 | |
| 2016 | 14,054 | |
| 2017 | 30,219 | |
| 2018 | 35,695 | |
| 2019 | 37,708 | |
| 2020 | 19,814 | ההר נסגר לחלוטין למשך מספר חודשים בעקבות התפרצות הקורונה. |
| 2021 | 33,523 | כנ''ל. |
עליות בתי ספר, התרחבות לחלקים נוספים בחברה[עריכה]
בנובמבר 2021 וועדת החינוך של הכנסת דנה בנושא, והוסכם שהוא לא נלמד כראוי במערכת החינוך, ושיש להכניס אותו לרשימת אתרי החובה. לסיום קבעה הוועדה כי יש לבחון את הכנסת נושא הר הבית ובית המקדש כמקום הקדוש לעם היהודי לבגרות בהיסטוריה.[23]
מגבלות על עליית יהודים להר[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ערכים מורחבים – הגבלת כניסה להר הבית, הסטטוס קוו בהר הבית
הכניסה להר מותרת בימים א' עד ה', בתקופת שעון חורף בשעות 7:00–10:30 בבוקר ו־12:30–13:30 בצהריים. בתקופת שעון קיץ בשעות 7:00–11:00 בבוקר, ו־13:30 ל-14:30 בצהריים. הר הבית סגור לגמרי בימי שישי, שבת וימי החג המוסלמים. בחודש רמדאן מאפשרים כניסה רק בשעות הבוקר.
הכניסה למסגדים ולמבנים בהר אסורה (החל משנת 2003), וניתן להיכנס דרך שער המוגרבים בלבד, המצוי ברחבת הכותל המערבי. עם זאת, ניתן לצאת מכל השערים, כולל שערי שוק העיר העתיקה ברובע המוסלמי.
המבקרים חייבים לעבור בדיקה ביטחונית. אסור להתפלל או להשתחוות בכל שטח המתחם. הכניסה בקבוצה המלווה בשוטרים, וההליכה במסלול ובקצב המוגדר על ידם בלבד. בעבר גם לוו הקבוצות על ידי אנשי וקף.
אסור להכניס למתחם תשמישי קדושה יהודיים ואף אסור להכניס דגל ישראל. כמו כן אסור להכניס כלים מוזיקליים ואסור לשיר בשטח ההר.
התנגדות לעלייה[עריכה]
התנגדות מוסלמית לעליית יהודים להר[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הר הבית באסלאם משמש כמקום בעל חשיבות גבוהה, ועליית יהודים אליו נתפסת בצורה שלילית בקרב המאמינים באסלאם. אחד הגורמים לפריצת המאורעות בירושלים לפני כמאה שנה היו הטפות המופתי על כך ש'אל אקצא' בסכנה.
התנגדות לעלייה על רקע ביטחוני[עריכה]
בקרב המתנגדים לעלייה להר נפוץ השימוש בביטוי ''חבית חומר נפץ" של המזרח התיכון. לטענתם, הר הבית כל כך חשוב מבחינה דתית, עד שכל אירוע בו עלול לגרור תגובות קשות ואלימות באזור. זו גם הסיבה לוויתור על הר הבית במלחמת ששת הימים, כמילותיו של שר הביטחון דאז, משה דיין: "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה".[24] כך גם הרב טאו הטיל על העולים להר את האשמה על גל הטרור ב2015,[25] וכן עמותות שמאל טוענות שהעלייה להר תעורר מלחמת דת עם העולם המוסלמי כולו.[26]
עמותת מורא מקדש[עריכה]
עמותת "מורא מקדש" הוקמה ב-2018 מתוך מטרה לפעול למען "שמירה על קדושת הר הבית בדרכי חינוך, הסברה, מחקר, חקיקה ופעילות ציבורית",[27] הארגון מנהל מאבק נגד העלייה שלשיטתו אסורה מבחינה הלכתית, באמצעות חלוקת עלוני הסברה בעיקר בקרבת תור הכניסה להר ליד שער המוגרבים (הלל) וכן בבתי הכנסת ובמקומות נוספים, קיום ימי עיון וקבוצות פעילים.[28][29][30][31]
התנגדות הלכתית לעלייה להר הבית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בימים הראשונים שלאחר שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, הגיע קהל רב לכותל המערבי. רוב הבאים עברו דרך הר הבית בטומאה וללא טבילה, ובכך גם עשו את הר הבית קיצור-דרך ('קפנדריא') לכותל, שלא כהלכה.[32] יומיים לאחר שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, התכנסה מועצת הרבנות הראשית ודנה בהוראות הנוגעות לציבור אחר כיבוש הר הבית והכותל המערבי, וקיבלה החלטה לאסור באופן גורף עליית יהודים להר הבית בשל חשש מכשול. את ההחלטה גיבו ותיקפו עם השנים רבנים שונים מהציבור החרדי ומהציבור הדתי לאומי.
תמיכה בעלייה[עריכה]
תמיכה בעלייה על רקע ביטחוני[עריכה]
תומכי העלייה טוענים שהשליטה בהר, שנשמרת רק בזכות העלייה אליו, מצביעה על הריבונות בשאר שטחי המדינה. אורי צבי גרינברג ניסח זאת כך: "מי ששולט בהר הבית, שולט בירושלים. מי ששולט בירושלים שולט בארץ־ישראל". חסידי גישה זו מסבירים שדווקא יצירת אזורים שאליהם יהודים לא נכנסים היא זו שפוגעת בסיכוי לחיים משותפים.[33]
לדעתם, הדרת רגלי היהודים מההר תהווה כניעה לטרור, ורק מעודדת עוד טרור, כפי שניסח זאת אראל סג"ל: "עבור הערבים, ויתור של ישראל על הר הבית יהיה הוכחה ניצחת לקיומנו כחולות נודדים".[34] הוויתור על ההר מעצים את תקוות הפלסטינים שנוותר גם על ירושלים ואולי אף על מדינת ישראל כולה, ובכך מעודד אותם להגביר את האלימות כלפי המדינה.
ארגונים המעודדים עלייה להר[עריכה]
ישנם מספר ארגונים העוסקים בעידוד העלייה להר. ריבוי הגופים נובע מגישות שונות ביחס למאבק, שאיפות ומניעים מגוונים ומקהלי יעד שונים.[35]
בידינו - למען הר הבית[עריכה]
עמותת בידינו - למען הר הבית הוקמה בשנת 2014 כדי "לחבר את עם ישראל להר הבית ולהביא לשינוי המצב, לתיקון האפליה ולהחזרת הר הבית לידי עם ישראל כולו". בעת הקמתה נקראה התנועה "סטודנטים למען הר הבית", ובשנת 2021 שונה שמה לשם הנוכחי. התנועה כוללת שיתוף פעולה של חילונים ודתיים, והיא כיום הגוף הגדול ביותר הפועל להעלאת יהודים להר הבית.[36]
העמותה פועלת במספר זירות. בזירה המשפטית, בפגישות עם שרים וחברי כנסת, בהקמת שדולה למען הר הבית בכנסת, בתקשורת, בפעילויות הסברה ובהעלאת יהודים להר הבית.[37]
נשים למען המקדש והר הבית[עריכה]
ארגון נשים למען המקדש והר הבית הוקם בשנת תש''ס[38][39] על ידי מספר נשים במטרה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי בכלל ובקרב הנשים בפרט. הארגון פועל בקיום חוגי בית וסדנאות לנשים וילדים. הארגון גם מכשיר מדריכות ויועצות הלכה לענייני הר הבית ומלווה עליית כלות להר לקראת חתונתן. בנוסף לכך, מאז רצח הלל אריאל נשות הארגון מקפידות לעלות להר בכל ראש חודש.[40]
ישיבת הר הבית[עריכה]
הישיבה הוקמה בשנת 2017 בראשות הרב אליהו ובר, ראש הישיבה, והרב חיים עוזר חייט המשמש כנשיא. היא מתייחדת במטרתה לייצר קביעות ושגרה בהר, ותלמידי הישיבה מקפידים לעלות בטהרה כל יום שאפשר לתפילות שחרית ומנחה ולימוד דף יומי ושיעורי תורה.[41] בתחילת שנת תשפ"א, הוקם בה כולל דרישת ציון בראשות הרב אלישע וולפסון. על ידי הקביעות בהר הישיבה מבקשת הישיבה לחבר עוד עולים בטהרה ולצרפם לתפילות ולשיעורים. הישיבה מגישה גם כיבוד קל לעולים.[42]
ביום ירושלים תשפ''ב הישיבה והכולל גייסו במימון המונים כחצי מיליון שקלים. לקראת הגיוס פורסמה תמיכתם בארגון של הרב שמואל אליהו, הרב מאיר מאזוז, הרב צפניה דרורי והרב אייל יעקובוביץ'.[43]
נאמני הר הבית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. ארגון נאמני הר הבית וארץ ישראל היא תנועה שהוקמה בשנת 1967, בעקבות איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, והיא התנועה הוותיקה בנושא הפעילה עד היום. מטרותיה המוכרזות הן "להביא להגשמתה של האמונה והשאיפה ההיסטורית של עם ישראל המעוגנת בתורת ישראל, שעל פיה הר הבית הוא מקום המרכז הלאומי הדתי הרוחני של עם ישראל וארץ ישראל".[44] באופן מעשי מתרכזת עיקר פעילותה של התנועה בדרישה לאפשר ליהודים כניסה להר הבית ולהביא לפתיחתו המלאה לתפילת רבים יהודית. בשנת 1968 עתרה לבג"ץ נגד האיסור להתפלל בהר הבית.[45]
חוזרים להר[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מטה ארגוני המקדש[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מטה ארגוני המקדש הוקם על מנת לאגד את כלל הארגונים העוסקים בקידום נושא המקדש.
ארגונים נוספים[עריכה]
- מנהלת הר הבית - מנהלת הר הבית הוא ארגון שהוקם 2017 אחרי הפיגוע שבוצע בהר הבית כלפי שוטרים ישראלים, מטרת הארגון היא לפעול למען "קידום העולים היהודי להר הבית ומלחמה בפגיעה בקדושת הר הבית המחוללת האיסלמי" ומלחמה ב"אלימות המשטרתית כלפי היהודים העולים להר"[46]
- ייראה - מתנדבים לעידוד העלייה להר הבית - מיזם המפעיל מתנדבים שמקבלים את פני העולים להר ומדווחים מהשטח על הנעשה. הארגון אוסף נתונים על כמות העולים להר ומקפיד לפרסם אותם באופן שבועי.[47]
- כפות המנעול - ארגון כפות המנעול נוסד בשנת 2014 על ידי קבוצת מדריכי טיולים ירושלמית במטרה להציע סיורים מודרכים מקצועיים בשטח ההר. הארגון מספק הדרכה מקצועית לעולים להר, ומספק תוכניות הכשרה והדרכה גם לארגונים אחרים.[48][49]
לקריאה נוספת[עריכה]
- ''הבית - העבר ההווה והעתיד של המקום הקדוש בעולם'' - מאת ארנון סגל. כולל סקירה היסטורית וארכאולוגית של ההר וגם הצעות לעתיד.[50]
- תמות מרכזיות ברטוריקה ובפרקסיס של שוחרי המקדש - מאת שרינה חן, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א 2001.
- "הר המריבה" - מאת נדב שרגאי, 1995.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אדולפו רויטמן; שולמית לדרמן, שאלת בית המקדש ביהדות המודרנית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.aviyas, לראשונה מאז ששת הימים יותר יהודים ישראלים מאשר תיירים בהר הבית, מקור ראשון, 2022-01-09
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלי רוטמן, נתונים מזעזעים: 25,628 יהודים דתיים עלו השנה להר הבית, באתר כיכר השבת, 2 בינואר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Leen Ritmeyer, The Quest: Revealing the Temple Mount in Jerusalem, Carta
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יורם צפריר ושמואל ספראי, היהודים בירושלים בתקופה הרומית, עמוד 33
- ↑ הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, כרך א' עמ' רכו ועמ' רל.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ז', הלכה ה'
- ↑ הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, עמ' רכו
- ↑ שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן טו; הרב עובדיה בשו"ת יחוה דעת א, כה; וראו: הרב שלמה אבינר, על בנין בית המקדש וכניסה להר הבית, "שנה בשנה" תשמ"ו, מאתר אתר דעת
- ↑ שו"ת מהרי"ק סימן ה
- ↑ אבי קלמן, סרוגים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב אבי קלמן, הרמב"ם עלה להר הבית? בכלל לא בטוח, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2017
- ↑ שו"ת יחווה דעת חלק א סימן כה ד"ה לפיכך צריך
- ↑ 12.0 12.1 ראו: הרב זלמן מנחם קורן, תשובת הרדבז על כניסה לעליות סביב הר הבית - מבוא פרשנות חקר ועיון, מעלין בקודש גיליון ל' עמ' 104, באתר אסיף
- ↑ מיכאל איש־שלום, מסעי נוצרים לארץ־ישראל, עמ' 255, 259, 272, 278.
- ↑ מיכאל איש־שלום, מסעי נוצרים לארץ־ישראל, עמ' 286, 301, 384, 746: נוסעים נוצרים דיווחו על איום בעונש מוות ליהודים ונוצרים שייתפסו במתחם.
- ↑ יהושע בן־אריה, גידולה של ירושלים במאה ה־19 – השפעות דתיות וחברתיות, בתוך: יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, כרך ב', שער עשירי – "התקופה העות'מאנית", עמ' 544.
- ↑ ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 28, עמ' 497–498, 500; הביקור נזכר גם אצל מרי אליזה רוג'רס, חיי יום־יום בארץ ישראל, פרק 4, עמ' 57.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרופ' מאיר לבנברג, תגובת היהודים לסגירת הר הבית ב־1917: אדישות, בעיתון מקור ראשון, 4 ביולי 2021
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אל הר המור (ע"ר) - ע״ר: 580307825 - נמחקה, מאגר עמותות וחברות לתועלת הציבור, 2021-09-19
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שיא במספר היהודים שעלו להר הבית: יותר מ-15 אלף מבקרים בכותל המערבי, באתר מאקו, 29 במאי 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שיא חדש: 1,729 עולים להר הבית בתשעה באב, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ארנון סגל, דרישה: "להוציא את קבוצות המקדש מחוץ לחוק", בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ארנון סגל, לראשונה מאז ששת הימים יותר יהודים ישראלים מאשר תיירים בהר הבית, בעיתון מקור ראשון, 9 בינואר 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ועדת החינוך של הכנסת: יש להכניס לאתרי החובה את הר הבית, מקור ראשון, 2021-11-16
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בצל המהומות: המתקפה על השב"כ אור הלר, מי כאן באמת הפחדנים, באתר גלובס, 30 ביולי 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב טאו: פיגועי הדקירה בגלל העלייה להר הבית, סרוגים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hagit Ofran, אל תהפכו את הר הבית לזירת הפגנות, אל תדרדרו אותנו למלחמת דת, שלום עכשיו, 2017-08-28
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.580659498 מורא מקדש, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ארנון סגל, במימון המדינה: מתנגדי העלייה להר הבית בציבור הדתי מגבירים את מאבקם, בעיתון מקור ראשון, 17 באפריל 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
כוספים ביראה - כנס ארגון מורא מקדש - הציפיה למקדש והר הבית, סרטון בערוץ שמואל דוד יצחק לעסרי באתר יוטיוב (אורך: 03:48:45)
- ↑ חוברת "כוספים ביראה" שיוצאת לאור על ידי ארגון "מורא מקדש"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found./ הרב נבנצאל: "חמורה טומאת מקדש משאר עברות שבתורה", באתר כיפה, 27 בדצמבר 2017; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכל אריאלי, נחשפו ההקלטות: הרב מרדכי אליהו נגד העלייה להר הבית, Hidabroot, 3 באפריל 2018; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."בענין הר הבית - לא השתנה דבר, רק שפחות פוחדים מכרת", באתר "סרוגים", 30 במאי 2019
- ↑ הרב שלמה גורן, הר הבית, עמ' יא
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חן ארצי סרור, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-61111510,00.html הקלות הבלתי נסבלת של אנרכיה על ההר, באתר ynet, 18 באפריל 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאה בביטוי: מילה בלתי מזוהה, "magazine"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עטרה גרמן, הסכסוכים הפנימיים של ארגוני הר הבית נחשפים, באתר "סרוגים", 22 במאי 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בידינו - למען הר הבית Beyadenu - Returning to the Temple Mount, www.facebook.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בידינו למען הר הבית | עליה להר הבית | הדרכה בהר הבית, בידינו למען הר הבית ובית המקדש
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמות מרכזיות ברטוריקה ובפרקסיס של שוחרי המקדש / מגישה שרינה חן | עבודת מחקר NNL_ALEPH002232257 | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."מטרתנו לדבר מקדש כאן ועכשיו", מקור ראשון, 2020-02-02
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נשים למען המקדש | עלית נשים להר הבית | הכוונה הלכתית לנשים לעלייה להר הבית, בידינו למען הר הבית ובית המקדש
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תוכן שיווקי, תפילות מדי יום בהר הבית: איך קרה הנס?, באתר ערוץ 7, 2022-05-25
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.har-habayit, ראשי, ישיבת הר הבית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בשיתוף 'ישיבת הר הבית', אחדות מקצה לקצה: רבנים למען ישיבת הר הבית, באתר ערוץ 7, 2022-05-28
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.580009918 נאמני הר הבית, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בוטל צו־על־תנאי בענין תפילת יהודים על הר הבית, דבר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מנהלת הר הבית, מנהלת הר הבית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ייראה - מתנדבים לעידוד העלייה להר הבית, www.facebook.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קצת עלינו, כפות המנעול | הר הבית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כנס מקצועי על הר הבית למורי דרך ועולי ההר, באתר ערוץ 7
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גוטליב, ארנון סגל הוציא ספר חדש על הר הבית: "השאיפה שתהיה בחינת בגרות על הר הבית", באתר ערוץ 7, 2021-04-19
This article "תנועת העלייה להר הבית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:תנועת העלייה להר הבית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
