רשימת מקובלים
מיסטיקה יהודית קדומה בחז"ל[עריכה]
- מעשה מרכבה
- מעשה בראשית (מאות א'-ב').
- ארבעה שנכנסו לפרדס (כולל רבי עקיבא כ-40–137 לספירה)
יורדי מרכבה (- מיסטיקה של ספרות ההיכלות והמרכבה (מאות 1-11). חיבורים פסאודיפיגרפיים שונים:
מיסטיקה יהודית קדומה בימי הביניים[עריכה]
חסידי אשכנז (1150-1250). תפיסות מיסטיות השפיעו על הקבלה של ימי הביניים:
- שמואל החסיד משפייר המאה ה-12
- יהודה החסיד מרגנבורג 1140–1217
- אלעזר מגרמייזא (אלעזר רוקח) סביבות 1176–1238
הקבלה בימי הביניים (מאות 12-15)[עריכה]
חוג פרובאנס (דרום צרפת - פרובנס ולנגדוק במאות ה-12-13)[עריכה]
- אברהם בן יצחק מנרבונה (ראב"ד השני) סביבות 1110–1179
- אברהם בן דוד מפושקירה ( ראב"ד השלישי) 1125–1198
- יצחק סגי נהור. גישה ניאופלטונית סביבות 1160–1235
חוג קטלוניה / גירונה (צפון-מזרח ספרד במאה ה-13)[עריכה]
- עזרא ועזריאל בני שלמה אלמנטים גנוסטיים וניאופלטוניים סביבות 1160–1238
- רמב"ן הציג את הקבלה בפירושו על התורה 1194–1270
- יעקב בן ששת
חוג קסטיליה (צפון ספרד במאה ה-13). תיאוריה דמונית/גנוסטית פותחה[עריכה]
- יעקב הכהן
- יצחק הכהן מחבר "מאמר על האצילות השמאלית"
- טודרוס בן יוסף אבולעפיה סביבות 1225–1285
- משה מבורגוס
קבלה אקסטטית/נבואית- מדיטטיבית (במאה ה-13)[עריכה]
- אברהם אבולעפיה ספרד, איטליה, מלטה. 1240-אחרי 1291
- נתן בן סעדיה
פרסום הזוהר (צפון ספרד של שנות ה-80-90)[עריכה]
- משה די לאון סביבות 1250–1305
- יוסף ג'יקטיליה חיבורים רבים, כולל שערי אורה . ספרד 1248–אחרי 1305
- בחיי בן אשר (רבינו בחיי) פירוש קלאסי קבלי לתורה. ספרד. מת ב- 1340
- יוסף בן שלום אשכנזי . פעל בסביבת 1320.
- יוסף אנג'לט
- יוסף הבא משושן הבירה
- דוד בן יהודה החסיד
בעקבות הזהר[עריכה]
- יצחק דמן עכו תלמיד הרמב"ן. ארץ ישראל וספרד במאות ה-13-14
- מנחם רקנאטי איטלקי בלבד בתקופתו כותב בעיקר קבלה 1250–1310
- יהושע אבן שועיב
- שם טוב אבן גאון
- פרץ הכהן (1304-1370)
השפעת הרציונליזם היהודי של ימי הביניים בספרד ירדה, והגיעה לשיאה עם הגירוש . מיזוגים יהודיים של פילוסופיה וקבלה היו משותפים למגמות הרנסנס הלא-יהודיות רחבות יותר (לא מופיעות כאן):
- אברהם כהן דה-הירירה מיזוג של פילוסופיה וקבלה. ספרד ובמקומות אחרים סביבות 1570–1635
רנסנס קבלי של המאה ה-16[עריכה]
Emigrees, some from Spain, some founding new centre of Safed in Ottoman Palestine:
- מאיר בן גבאי ספרד למזרח. מארגן מוקדם. תגובה קבלית לפילוסופיה-רציונליזם ב-1480
- יוסף קארו (בית יוסף) יומן משפטי ומיסטי מרכזי. ספרד עד צפת 1488–1575
- שלמה אלקבץ יוון לצפת ג. 1500–1580
- משה אלשיך (אלשיך הקדוש) טורקיה לצפת. פרשנות תנ"ך קלאסית קבלית 1508–1593
משה קורדובירו. מערכת מושפעת רציונלית של הקבלה הקודמת[עריכה]
- משה קורדובירו (רמ"ק) לימד בצפת. מחבר "פרדס רימונים" 1522–1570
אסכולת האר"י[עריכה]
מערכת מיתולוגית חדשה של הקבלה. בסיס הקבלה המודרנית. כתבי האר"י-כתבי האר"י שכתבו תלמידים:
- האר"י לימד בצפת. 1534–1572
- חיים ויטאל איטליה, צפת, סוריה. תלמידו הבכיר של לוריא. מחבר עץ חיים 1543–1620
- ישראל סרוג הפיץ את הלוריאניזם באירופה 1500–1610
הפצת צפת[עריכה]
- אליהו די וידאש העות'מאנית. מחבר ראשית חכמה, שהוא ספר מוסר 1518–1592
מהמאה ה-16-19[עריכה]
רבנים מקובלים במרכז אירופה[עריכה]
- מהר"ל מפראג הגות יהודית מיסטית בסגנון פילוסופי. פראג סביבות 1520–1609
- ישעיה הלוי הורוביץ (של"ה הקדוש, מחבר "שני לוחות הברית" )פראג סביבות 1565–1630
- יהונתן אייבשיץ מרכז אירופה. צד אחד של של פולמוס עמדן-אייבשץ 1690–1764
- נתן אדלר גרמניה 1741–1800
מקובלים איטלקים[עריכה]
- רמח"ל הפצה קבלית ויצירות תרבות. איטליה, הולנד, ישראל 1707–1746
- אליהו בן-אמוזג פרשנות אוניברסלית של הקבלה. רב ומלומד איטלקי 1822–1900
מקובלים בני עדות המזרח[עריכה]
- אברהם אזולאי מחבר "חסד לאברהם" . מרוקו לישראל ג. 1570–1643
- חיים בן עטר ( אור החיים פירוש תורה קלאסי) מרוקו לישראל 1696–1743
- שלום שרעבי (רש"ש) תימן לישראל. מבהיר אזוטרי של ראש בית הכנסת לוריא ובית אל 1720–1777
- חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א) שליח ביבליופיל ושל רבני ישראל 1724–1806
- יוסף חיים מבגדאד (יבן איש חי) ספרדי חכם בעיראק 1832–1909
קבלה שבתאית[עריכה]
- שבתי צבי משיח . מייסד הפסקת שבת עם היהדות. האימפריה העות'מאנית 1626–1676
- נתן העזתי נביא שבתאי צבי. ישראל והאימפריה העות'מאנית 1643–1680
- אברהם מיכאל קרדוזו
מזרח אירופה - בעלי שם וחוגים מיסטיים נוספים[עריכה]
- אליהו בעל שם מחלם הראשון שזכה לתואר בעל שם. פולין 1550–1583
- אליהו בעל שם מוורמס. מייסד פעילים מיסטיים ניסתרים . פולין/גרמניה נולדו כ. 1532שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]
- אליהו לואנץ . 1555–1636
- יואל בעל שם מרופשיץ
- אדם בעל שם . מורה של הבעש"ט
- אברהם גרשון מקיטוב מחוג לוריאני קיטוב ברודי לפני שהפך לגיס של בעש"ט. אוקראינה סביבות 1701-1761
- חיים שמואל יעקב פאלק (הבעל שם מלונדון) אוקראינה/גרמניה ואנגליה 1708–1782
- יצחק אריה וורמסר (הבעל שם ממיכלשטדט) גרמניה 1768–1847
קבלה ליטאית (מתנגדים)[עריכה]
- הגאון מווילנה (אליהו בן שלמה זלמן, הגר"א) ראש יהדות מזרח אירופה הלא-חסידית. התנגד לחסידות 1720–1797
- חיים מוולוז'ין מייסד תנועת הישיבות הליטאית. התיאורטיקן הראשי של המתנגדיות בנפש החיים שלו 1749–1821
- יצחק אייזיק חבר
- שלמה אלישיב (בעל השם, לאחר יצירתו המרכזית) ליטא 1841–1926
פופולריזציה חסידית של הקבלה (המאה ה-18 עד היום)[עריכה]
קדומים[עריכה]
תפיסות קבליות חודרות למחשבה החסידית, אך היא פיתחה גישה חדשה לקבלה, והחליפה את ההתמקדות התיאוסופית האזוטרית בהפנמה פסיכולוגית עוקבת. לכן מובא כאן רק רשימה מינימלית של דמויות חסידיות ; הקמת דמויות מעצבות או פרשנים על טקסטים/מסורת קבלה אזוטרית.</br> מאסטרים חסידיים מזרח-אירופיים מייסדים:
- הבעל שם טוב, (בעש"ט, ישראל בן אליעזר). מייסד החסידות. אוקראינה 1698–1760
- יעקב יוסף כ"ץ . (יעקב יוסף מפולנוי) סופר ראשון בהגות חסידית. אוקראינה 1710–1784
- המגיד ממזריטש (דב בער ממזריץ'). מארגן הגות חסידי, בית ספר לתנועה לאדריכלים. אוקראינה ג. 1700/1710–1772
- אלימלך מליז'נסק . מייסד הנהגת " צדיקיות מעשית/עממית" כללית-חסידית. פולין 1717–1787
- לוי יצחק מברדיצ'ב . מחבר קדושת לוי פירוש תורה קלאסי. אוקראינה 1740–1809
- שניאור זלמן מלאדי . בית ספר חב"ד אינטלקטואלי-חסידות. בעל תניא הצגה שיטתית של תורת החסידות. רוסיה 1745–1812
- נחמן מברסלב . אסכולת ברסלב קבלי-דמיוני. סיפור קבלי. אוקראינה 1772–1810
מקובלים חסידים מאוחרים[עריכה]
- חיים טירר . מחבר סידורי של שבת, דרישות קבליות בנושאי שבתון, ושער התפילה, הרהורים קבליים על תפילה. נפטר בירושלים 1813.
- ישראל מקוז'ניץ (מגיד מקוז'ניץ) אב של חסידות פולין . פירושים לזוהר ותיקוני זוהר 1737–1814
- דובער שניאורי מנהיג חב"ד שני. כתב פרשנות על זוהר ומדריכי הרהור. רוסיה 1773–1827
- צדוק הכהן מלובלין. פירושים קבליים המבוססים על הארה אישית של איזביצה . פולין 1823–1900
- יעקב יהודה אריה לייב פרנקל (גבורה אריה). עבודה קבלית על פירוש התורה של הרמב"ן. הונגריה 1850/1855–1940
- לוי יצחק שניאורסון . (1878–1944), אביו של אדמו"ר חב"ד-ליובאוויטש השביעי והאחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון.
- מנחם מנדל שניאורסון . הרבי מליובאוויטש. אחדות של קבלה אזוטרית עם יהדות אקזוטרית דרך הגות חסידית 1902–1994
הקבלה של המאה ה-20[עריכה]
ממסורות מגוונות בקבלה (למעט גישת ההפנמה של המחשבה החסידית):
- אברהם יצחק הכהן קוק Chief Rabbi of Mandate Palestine and poetic-visionary mystical thinker 1865–1935
- יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם, לאחר עבודה ראשית) תרגום זוהר בגישה חדשה בלוריא. פולין וישראל 1885—1954
- באבא סאלי (ישראל אבוחצירא) חכם מזרחי. מרוקו לישראל 1890–1984
- יצחק כדורי מזרחי המשך מרש"ש. עיראק לישראל ד. 2006
מורים מודרניים למיסטיקה יהודית[עריכה]
מורים בודדים למיסטיקה יהודית רוחניות בניסוחים בסגנון מודרני. מורים אקדמיים בלבד בחקר מדעי מדעי היהדות אינם רשומים כאן.
יהדות אורתודוקסית / תנועת החסידות[עריכה]
- אריה קפלן
- עדין אבן ישראל (עדין שטיינזלץ)
- יצחק גינזבורג
התחדשות זרמים ביהדות המודרנית / נאו-חסידות / התנועה להתחדשות יהודית[עריכה]
- שרגא ברג (פיליפ ברג)
- מיכאל לייטמן
ראו גם[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מיסטיקה יהודית בימי הביניים | ||
---|---|---|
ספרות ההיכלות | ספרות ההיכלות והמרכבה • ספר יצירה • שיעור קומה • מדרש כונן | |
ספרי מאגיה קדומים | ספר הרזים • חרבא דמשה • שימוש תהילים | |
חסידי אשכנז | שמואל החסיד • יהודה החסיד • ספר חסידים • אלעזר מגרמייזא | |
חוג פרובנס | אברהם בן דוד מפושקירה • יצחק סגי נהור • אשר בן דוד • יהודה בר יקר • יעקב הנזיר | |
חוג גירונה | רמב"ן • עזרא ועזריאל בני שלמה • יעקב בן ששת | |
חוג קסטיליה | משה מבורגוס • טודרוס בן יוסף אבולעפיה • יעקב ויצחק בני יעקב הכהן | |
ספרד | אברהם אבולעפיה • ברוך התוגרמי • יצחק אבן סהולה • יצחק אבן לטיף • נתן בן סעדיה | |
חוג הזהר | ספר הזוהר (ספרא דצניעותא • אידרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש) • משה די ליאון • יוסף ג'יקטיליה • יוסף אנג'לט • בחיי בן אשר • יוסף בן שלום אשכנזי • יוסף הבא משושן הבירה • דוד בן יהודה החסיד | |
בעקבות הזהר | יצחק דמן עכו • מנחם רקנאטי • שם טוב אבן גאון • יהושע אבן שועיב • פרץ הכהן | |
המאה ה-14 | ספר התמונה • ספר הקנה • ספר הפליאה • מסכת אצילות • ברית מנוחה | |
המאה ה-15 | משה מבוטריל • מאיר אבן גבאי | |
מקובלים נוספים בימי הביניים |
[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]
This article "רשימת מקובלים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רשימת מקובלים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.