רם זהבי
רם זהבי נולד ביום שבת כג' מנחם-אב תשכ"ח 17.08.1968
תחומי עשייה[עריכה]
- מנהל תחום חינוך על יסודי ממ"ד, משרד החינוך ירושלים וחבר הנהלת החינוך הדתי, מינהל החינוך הדתי ירושלים.
- מוקדי עשייה בתפקיד: קידום הישגים וצמצום פערים, פיתוח הון אנושי מנהלים ובעלי תפקידים, פיתוח סדר יום ארגוני רב שנתי, פיתוח מצוינות, פיתוח תהליכים ומסגרות לימוד למנהלים ולעתודה ניהולית.
- פיתוח מתודולוגיה ותפיסת ניהול מערכתית בסוגיית ניהול מוסדות חינוך, ניהול המשאב האנושי, ניהול משאבים, ניהול תהליכי בקרה ופיקוח
- ניהול סדר יום פדגוגי חינוכי להשבחת תהליכי הפיקוח והניהול במיקוד "תהליכים,תשומות ותוצאות", בדגש על הטמעת תוכנית העבודה של מטה המשרד ויעדי החמ"ד
- גיבוש, גיוס, הכשרת, פיתוח וניהול הצוות הפדגוגי והמנהלי לעבודת מטה כמענה לכלל מערכת החינוך העל יסודי
- ניהול מערך איתור, הכנה, שיבוץ והשמה של מנהל מוסדות חינוך בשיתוף ובתיאום עם אגף כוח אדם בהוראה במטה ובמחוזות
- פיתוח יחסי גומלין ושיתופי פעולה עם יחידות המשרד במטה ובמחוזות לפיתוח יוזמות ותהליכים, לחיזוק הטמעת התוכנית האסטרטגית הלאומית, ולהשבחת מערכת החינוך
- פיתוח שגרות וניהול שתופי פעולה עם גורמים חיצוניים למשרד החינוך רשתות - חינוך, מובילי תוכניות התערבות, עמותות, רשויות מקומיות, צוותי הפיקוח במחוזות, מנהלי מוסדות החינוך
- גיבוש וניהול תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיים להקצאת תקציבים למוסדות חינוך ולתוכניות חינוכיות בתיאום עם החשבות, אגף כלכלה ותקציבים, הייעוץ המשפטי ושותפים נוספים
- שותפות וחברות בוועדות משרדיות וועדת רפורמה עליונה, וועדת בתי ספר ניסויים - ייחודיים ואזורי בחירה מבוקרת, וועדה לגיבוש מתווה בחינות הבגרות, וועדת היגוי תוכנית מרום, וועדה לבחינת האוטונומיה הניהולית, וועדה לפיתוח מצוינות בחמ"ד.
תולדות חייו[עריכה]
ילד מורה
ככל שהתפתחה הקריירה המקצועית של רם זהבי, בשדה החינוך, הוא ידע לספר כי בעצם הוא היה מאז ומעולם בתחום, מכריו זוכרים אותו עוד מילדותו כדמות שהיא ילד מורה. בתאור זכרונותיו בפני תלמידות אולפנת הדר גנים ב 2017 סיפר: "הייתי מאז ומעולם תלמיד טוב, אהבתי את בית הספר. הרב שלי בחטה"ב בגבעת שמואל בחר בי להיות "עוזר מורה". כבר באותם ימים בראשית שנות ה 80 נחשפתי לעבודתו של איש החינוך וההוראה. מאז ועד סוף לימודי בישיבה התיכונית הייתי תמיד גם ילד וגם מורה - חבר. בזכות המחנכים שלי כך אמר, הפכתי במהלך השנים למורה ומחנך בישראל"..
מהלך חייו של רם זהבי, עובר בתחנות שונות שעיצבו את דמותו, השקפתו, ואורח חייו
ילדות תל אביבית
רם זהבי, נולד וגדל בתל אביב. לצד לימודיו במוסדות החינוך הממ"ד בעיר, בהם ביה"ס ממ"ד עציון, והישיבה התיכונית בר אילן, היתה זו האטמוספרה התל אביבית שליוותה אותו כבר מאותם ימים. אטמוספרה תל אביבת כך נהג לומר היא סביבה לימודית בפני עצמה. לגדול בתל אביב של שנות ה 70 וה 80 היתה בעצם חוויה אישית של צמיחה ולימוד. ההזדמנות האישית שעמדה בפני כל תלמיד בעיר הגדולה באותם ימים היתה עשרת מונים מפותחת מזו שאליה נחשפו בני הפריפרייה. חווית הלימוד בישיבה התיכונית כללה כבר אז מפגשים יוצאי דופן, שביטאו את הפסיפס העדין של החברה הישראלית. פסיפס של אמונות ודעות פסיפס של זהויות ומסורות.
סביבת המגורים ביד אליהו, מוכרת כמרכז של חיים יהודיים מסורתיים. מוסדות לימוד תורה עממיים קמו בשכונה זו, והם מהווים חלק מנוף הילדות שלו. בילדותו נחשף לדמויות רבניות בעלות שם, בהם הרב משה מאיה, הרב יעקב טארב, הרב שרם והרב יצחק פרץ. אלה שלימים יהיו ממקימי תנועת ש"ס יחד עם הרב עובדיה יוסף היו סביבת החיים הדתית קהילתית בתל אביב של אותם ימים. אולם, היתה גם תל אביב אחרת. זו של התרבות וההשכלה. כמו שאר תלמידי הישיבה התיכונית בר אילן, נחשף רם זהבי להעשרה לימודית בלימודי מחשבים באוניברסיטה תל אביב, להעשרה תורנית בימי עיון במרכז הקהילתי "איחוד שיבת ציון", ולהעשרה תרבותית במפגשים לימודיים בספריית בית אריאלה. כבן למשפחה תל אביבית ספג גם את התרבות הכללית שהיוותה חלק מהאטמוספרה התל אביבית, ובצעירותו יחד עם משפחתו פקד את מופעי התרבות והתאטרון באולמות המפורסמים של תל אביב, היכל התרבות, הבימה והקאמרי.
החיים החברתיים, לימודיים, ותרבותיים של תל אביב, ימשיכו להיות אחד מאבני הדרך המשמעותיות של רם זהבי בהמשך חייו. על אף שבבגרותו עבר להתגורר מחוץ לתל אביב, הרי שניכר בו כי תפיסת עולמו נטועה עמוק בחוויה המעצבת של ילדותו בתל אביב.
בגרות - עולם הישיבות
בתום לימודיו בישיבה התיכונית, פנה ללימודים בישיבת כרם ביבנה. זו שהיתה מוכרת כאם ישיבות ההסדר, היתה התחנה הראשונה בעולם התורה שאחרי התיכון. שם בישיבה זכה ללמוד יחד עם דמויות מוכרות בהם בנציון אלגזי, מיכאל אהרונוב, נחשון רבינשטיין, וכן היה תלמידו של הרב קלמן בר. כרם ביבנה של אותם ימים העניקה לו הזדמנות להעמקה לימודית בתחום העיון התלמודי, תחום בו התמקצע כבר מילדותו. שקדנותו הלימודית זו אותה טיפח כבר בילדותו היתה אחד זכתה לפריחה אישית בימי הלימוד בכרם ביבנה. אותה עת, נדמתה בעיניו הישיבה כהגשמת משאלה של ממש. העיון הלמדני אליו נחשף כבר בנערותו, הפך להיות כל עולמו. שיטת הלימוד בישיבה היתה מסורתית, והיא נשענה בעיקר על עיון ולימוד סוגיות תלמודיות וכן ענייני הלכה ומוסר. כרם ביבנה של אותם ימים נעדרה עיסוק בענייני השקפה, אמונה, ושאלות הדור והזזמן. תורת הרב קוק וסוגיית הקשר לארץ ישראל ועם ישראל קיבלו ביטוי חלקי בלבד, רק כהכנה לשירות הצבאי. תקופת לימודיו בכרם בינה תמשך שנתיים בלבד, שלאחריהם הוא עובר לישיבת ימית בגוש קטיף.
ישיבת ימית של אותם ימים, היא הישיבה הדרומית ביותר והדבר המרוחק ביותר קונספטואלית מהחוויה של החיים התל אביבים. השירות הצבאי כלוחם, שתחילתו בחטיבת גבעתי, והמשכו בחטיבת גולני, זימן לו את ההזדמנות להכיר חברים חדשים. היו אלה לוחמי מחלקה 2 שרבים מהם היו תלמידי ישיבת ימית. הדיבוק החברי והחיבור המיוחד עם תלמידי ישיבת ימית, הביא אותו לעבור מישיבת כרם ביבנה והוא מעתיק את לימודיו לבית מדרש חדש, בישוב נווה דקלים. כאן, העיון התלמודי מקבל תפנית חדשה ומיוחדת. כאן, את השיעור היומי משך שנתיים הוא זוכה לשמוע מפי ראש הישיבה דאז, ומי שלימים יהפוך לרב הראשי לרמת גן, הרב יעקב אריאל. ימים אלו, מקבלים חיות מיוחדת. התורה הנלמדת בישיבת ימית כוללת פרקי אמונה, פרקי תנך וזאת לצד העיון התלמודי. יתירה מכך, המפגש הבנאישי עם הרבנים מאופיין בקירבה גדולה, וביכולת ללמוד משיחה משתפת, מקרבה אישית בלתי אמצעית. חבורת הלומדים בישיבת ימית הופכת להיות עם הזמן החבורה הקרובה ביותר שתלווה אותו עוד שנים רבות. את דמותו של הרב יעקב אריאל הוא מאמץ כרבו המובהק, ומאמץ את תפיסתו הלמדנית פסיקתית כמחייבת. לימים, בהזדמנויות השונות כשיידרש להכריע בסוגיות ציבוריות בהנהגה יפנה להתייעצות אישית אצל רבו הרב יעקב אריאל.
עזיבתו של הרב אריאל את ישיבת ימית והמעבר לכהן כרב ראשי לרמת גן, היתה אירוע מכונן לישיבה כולה, אולם היתה בה גם הזדמנות חדשה ולא מתוכננת. לבית המדרש הגיע הרב ישעיהו דורון שהוכר באותם ימים כרב כולל בעצמונה הסמוכה. תחילה היה זה מועמד לכהן כראש ישיבה אחרי הרב אריאל, ואף הוכתר לכך אך לימים מינויו בוטל, והוא שימש כר"מ של שיעור ה.עם תחילת הלימוד אצל הרב ישעיהו דורון, זכתה החבורה כולה לקבל מבט למדני חדש. עמוק, שיטתי, המדגיש את ההבנה הפשוטה של לשון חכמים. הלימוד העיוני בשלב זה מקבל התחדשות. הרב ישעיהו דורון מפתיע את הלומדים בשאלות פשוטות המחדדות את הצורך להעמיק את ההבנה הישרה, החדרה, הבהירה של לשון חכמים המופיע בתלמוד ובספרות חכמים.
גישת לימוד זו, תשוב ותלווה אותו גם בשנים הבאות, עת יבחר להכיר את הקריאה אקדמית של הסוגיה התלמודית. שילוב עולם המחקר עם מיומנות הלימוד הדקדקני של הרב דורון יגבשו אצלו את שיטת הלימוד האישית המאופיינת בדקדקנות וחקירה גם יחד.
.
שרות צבאי
השרות הצבאי תופס אותו לאחר שנת לימודים בישיבת ההסדר, כשהוא יחד עם חבריו חדור מוטיבציה לשרת את המדינה ככל שרק ניתן. בהתאם למקובל באותם ימים, מתגייסים כל חברי המחזור למספר חטיבות, לפלוגה שכולה בני ישיבות. "ההסדרניקים" כך כינו אותם. מאי 1987 מתגייסת החבורה כולה לגדוד צבר בגבעתי. המח"ט של אותם ימים אל"מ אפי פיין, משלהב את הלוחמים בתדריכים לפני קרב. רוח הקרב מדביקה אותו ויחד עם חבריו למחלקה הוא עובר שרות קרבי כלוחם. תחנות השירות כללו שרות בקו צפון, לחימה בלבנון, וכמובן שרות בשטחי רצועת עזה בימי האיתיפאדה הראשונה. ההתמודדות עם האתגר הצבאי כללה מצד אחד מאמץ פיזי, מיומנות לחימה, ומאידך העמידה אותו יחד עם חבריו מול האתגר המנטאלי נפשי הכרוך בלחימה. בפנייה אישית לרב אריאל, ביקש לקבל את דעתו אודות הסוגיות המוסריות הכרוכות בלחימה. במאמר שכותרתו "המאבק באינתיפאדה היבט מוסרי" שפורסם בספר פלוגה העניק הרב לתלמידיו הלוחמים קווים מנחים להתנהגות מוסרית גם בשעת לחימה.
השרות הצבאי של ההסדר באותם ימים היה מחולק לשתי תקופות. באורח מקרי לחלוטין, כששב יחד עם חבריו לשירות השני, הועברה המחלקה לחטיבת גולני.. הוא שובץ כלוחם בפלוגת מסייעת של גדוד 13 בפיקודו של סא"ל גדי אייזנקוט. תקופת השירות כללה שירות ולחימה בלבנון ואימון חטיבתי ברמת הגולן. בשל היותו לוחם מורעל, ביקשו מפקדיו להפנותו להמשך שירות ואף לשלוח אותו לקורס קצינים. אולם, הוא ביקש לשוב יחד עם חבריו לישיבה ולהשלים את מסלול הלימודים המיועד לכל הפחות בשנים הבאות. אולם, על אף חזרתו לישיבה הרי רוחה של תקופה זו עוד תשפיע עליו שנים רבות. ההזדהות עם חטיבת גולני וסמליה, ההזדמנות לשרת בפלוגה מסייעת שהיתה פלוגה מעורבת לבני ישיבה וחיילים מכלל שכבות האוכלוסיה תהפוך במשך השנים לחוויה מעצבת. כור ההיתוך הצהל"י מקבל באותם ימים משמעות אישית במסגרת השירות בגדוד 13. רוחות הקרב והלחימה, השכיבה במארבים זה לצד זה, פתיחת צירים, ואימון משותף כל אלה, יצרו הזדמנות יוצאת דופן לחיבור אנושי אישי חיבור שהיה שונה מהאקלים החברתי של הישיבה. המשך השירות הצבאי בחטיבת אלכסנדרוני יחד עם חברים מגולני, היוותה הזדמנות חוזרת ונשנית לשוב ולהרגיש חלק מהחברה הישראלית. השיוויון בנטל היה לצו חיים שאין לגביו עוררין, והחברות לנשק הפכה חברות לחיים.
עולם אקדמי
כשהלימוד בעולם התורה ממלא את כל עולמו, לא שקל בדעתו בכלל לצאת החוצה מבית המדרש. יד המקרה גילגלה אותו ללימודים בכולל בישיבת הכותל. בהעדר מסגרת מתאימה בגוש קטיף, ולאחר תום תקופת הלימודים במסגרת ההסדר, ממשיך לימודיו התורניים בישיבה עירונית מוכרת, ישיבת הכותל. כאן זוכה לחיות בסביבה שונה כל כך מגוש קטיף, ישיבה הנטועה בלב ליבה של ירושלים העתיקה והרובע היהודי, ישיבה המתקיימת לצד פעימות חיים מלאות של עיר שוקקת חיים ירושלים. ישיבה המתקיימת לצידם של מוסדות תורה, תרבות והשכלה מהמפורסמים שיש בישראל. הסקרנות הלמדנית הביאה אותו לשאול ולחפש מסגרות לימוד ומפגשי לימוד גם מחוץ לישיבה. וכך לצד הלימודים בכולל פגש לראשונה גם את העולם אקדמי למדני. תחילה היתה זו תוכנית להכשרת מורים במכללת ליפשיץ, שהפגישה אותו עם פרופ גרוסמן בשיעורי תנך, ועם פרופ חננאל מאק בשעורי תושבע. אולם לא רק מפגשי לימוד סדורים במכללה להוראה הוא פגש בירושלים. היו גם פגישות לימוד בבית כנסת ישורון בהם לימוד פרופ ישעיהו ליבוביץ שמונה פרקים לרמב"ם ומורה נבוכים, ומפגשי לימוד של השכלה כללית באוניברסיטה העברית. המפגש עם העולם האקדמי הביא אותו להחליט להרשם ללימודים גבוהים באוניברסיטה. הפרק האקדמי הראשון מתחיל באוניברסיטת בר אילן. תחומי הלימוד הנבחרים הם מדע המדינה ומינהל חינוכי. מדע המדינה נשמע כמו תרגון אקדמי לתורת ארץ ישראל של הרב קוק. התחדשות הרוח היהודית והישראלית בתחיית מדינת ישראל מקבלת כאן תרגום אקדמי מושכל בדמות שיעוריהם של פרופ' סטיוארט כהן, דר' אשר כהן, דר' משה גת, ואחרים. מדע המדינה מעמיק את התחושה כי את עליו למצוא כל דרך ולהקדיש עצמו מלמען העם והמדינה. הכרת תחום המדיניות הציבורית, תחום מינהל החינוך, ותחום העולם הערבי והיחסים הבינלאומיים פתחו בפניו צוהר לעולם רעיוני ולעולם תעסוקתי חדש. באותם ימים השדה החינוכי נראה כפחות מועדף, והוא פיתח תשוקה ולחלום אישי להשתלב במערכת הביטחון כאקדמאי, כלוחם, כפטריוט. יחד עם זאת, גם בימי הלימודים באוניברסיטה פעל בעבודות חלקיות בתחום החינוך. הוא התקבל לעבודה בהנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא ושימש כמנהל יחידת ההדרכה במחלקת מפעלים. הנגיעה החינוכית בתחום החינוך הלא פורמאלי יחד עם לימודי תחום החינוך והשלמת תעודת הוראה במכללת ליפשיץ. הכשירו אותו לתפקידו העתידיים בשדה החינוך.
הסמכה להוראה
עולם התעסוקה בשדה החינוך
מכון מנדל - מניהול למנהיגות
החינוך הממלכתי דתי - שליחות לאומית
.
מאמרים ופרסומים[עריכה]
- הסתדרות הפועל המזרחי [2014] החגים הלאומיים היבטים לאומיים וחינוכיים בתוך: קובץ - מאמרים לכבוד 90 שנה ל "הסתדרות הפועל המזרחי". ירושלים: ישראל
- משרד החינוך ויד בן צבי [2011] בין הלכה למסורתיות בחינוך הממ"ד בתוך: לילך רוזנברג - פרידמן ויצחק ש' רקנטי, זהות החמ"ד. ירושלים: ישראל
- יחידת הבוגרים, קרן מנדל ישראל [2008] בחינה מחודשת של בית הספר העל יסודי המקצועי הטכנולוגי: אידיאולוגיה, מדיניות, מודלים בתוך: 60 שנות חינוך בישראל. ירושלים: ישראל.[בשותפות עם בתיה שוכן וגרניט אלמוג ברקת]
- שיחות ומאמרים בחינוך
- עלון "סימנים" על פרשות השבוע "בסימנא טבא"
- מאמרים על פרשות השבוע
פעילות בקהילה[עריכה]
שותפות בהובלת קבוצת לימוד קהילתית, ללימוד סוגיות ביהדות, מחשבה, חינוך וחברה, "עמותת חזון", נתניה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "רם זהבי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:רם זהבי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
