פיוטי פדיון הבן

למצוות פדיון הבן ביום ה-30 התחברו כמה פיוטים במשך הדורות חלק מהם פשטו בעיקר בקהילות הספרדים לשורר אותם לפני הפדיון וחלק משוררים אותם בתוך סעודת הפדיון.

להלן הפיוטים הנפוצים;

פיוט לפדיון הבן (א)

כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי הוא פיוט לפדיון הבן שנהוג לשוררו בקרב יהודי יוצאי איטליה וחבל הבלקן ליום פדיון הבן, הפיוט התחבר בשנת תקפ"ט בחודש מנחם אב על ידי גדול הוגי ומשוררי איטליה ומחיה השפה העברית החכם המשכיל הרב שמואל דוד לוצאטו המכונה שד"ל מפאדובה שחיבר אותו לרגל פדיון בנו בכורו ופשט המנהג לשיר אותו בקהילות איטליה לפני פדיית הבן על ידי הכהן.

בשאר הקהילות

בקרב הקהילות השונות התחברו פיוטים שונים ליום פדיון הבן כקהילות מרוקו סוריה ועוד.

תוכן הפיוט "כוחי וראשית אוני"

כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי
כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים. הֵן מִיָּדְךָ הַכֹּל, הָעֹשֶׁר, הַכָּבוֹד; הַזֶּרַע, הַשָּׁלוֹם, הַכֹּחַ, הַעֹצְמָה/ בִּלְעָדֶיךָ מָה אִישׁ? אָדָם הֶבֶל דָּמָהּ/ אֶת יָדְךָ תִּפְתַּח, כָּל חַי תִּזְבוֹד זַבוֹד; כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים. אַשְּׁרֵי אָדָם יִכְתֹּב, זֹאת עַל לוּחַ לִבּוֹ; וִיְשַׁו נִכְחוֹ תָּמִיד, יוֹצֵר וּמְּכַלְכֵּל כָּל/ יִזְכֹּר כִּי הוּא הַטּוֹב, הֶחָכָם, הַיָּכוֹל/ וַיְהִי שַׁדַּי סִּלְעוֹ, מִבְטַחוֹ, מִשֶּׂגַּבוֹ; כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים. גָּבָה תַּנִּין גָּדוֹל, הָרוֹבֵץ בְּיֵאוֹרַיו; חֵרַףְ: מִי אָדוֹן לִי?, הֵזִּיד וַיִסְתּוֹלַל/ דִּכֵּאתָ אֶת רַהַבוֹ, פִּתְאוֹם וַתִּתְּעַלַּל/ בִּיְאוֹרוֹ וּבְאַרְצוֹ, בִּבְּעִירוֹ וּבְּכוֹרַיו; כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים. הִפְלֵאתָ עַם נִבְחַר, בַּבַּיִת בַּשָּׂדֶה; כָּל נֶגַע כָּל מַדְוֶה, לַקָּרוֹב לוֹ לֹא יְסַכֵּן/ דָּם קֹדֶשׁ בְּפִתְחֵי. מַשְׁחִית הִרְחִיק, עַל כֵן/ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְךָ, וּבְכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה; כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים. קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי, הַהוּבֵאתּ לֵךָ הַיּוֹם; בָּרֵךְ וּגְאַל וּפְּדֶה, יֶלֶד נִפְדֶה לְשִׁמְךָ/ וִיחִי, וּתְּהִי עִמּוֹ, וִיהִי תָּמִיד עִמְּךָ/ וּבְךָ תִּמְצָא נַפְשׁוֹ מִכָּל צָרָה פִּדְיוֹם; כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים. הַיֶּלֶד הַנִּפְדֶה, לִּמְשׂוֹשׂ אָבוֹת יִגְאֶה; יֵלֵךְ גָּדֵל וְטוֹב, חֶסֶד וְחֵן יִשָּׂא/ בִּתְעוּדַת אֶל יַשְׂכִּיל. בֶּחָכְמָה יִתְנַשֵּׂא/ יִצְדַּק יַצְדִּיק רַבִּים, וּבְשׁוּב צִיּוֹן יִרְאֶה; כֹּחִי רֵאשִׁית אוֹנִי, מִקֵּץ יֵרַח יָמִים, פַּדֹה אֶפְדֶּה הַיּוֹם, כִּדְבַר צוּר עוֹלָמִים.

פיוט לפדיון הבן (ב)

פיוט נוסף לפדיון הבן הוא פיוט שהתחבר על ידי המשורר הרב רפאל יצחק ענתבי טבוש מארם צובא ופשט המנהג בקרב המסורת הספרדית-ירושלמית, הפיוט מכיל ברכה והודיה להשם בקהל עם ועדה ובו באה ברכה לאבי הבן ולאמו בעלי השמחה ולהתינוק הנפדה, הם מבקשים גם שייפדה וייגאל עם ישראל כולו, שנקראים 'בנו בכורו' של הקדוש ברוך הוא כפי שאמר השם למשה על עמו ישראל, בני בכורי ישראל.

מחבר הפיוט

מי שעזר לרבי רפאל ענתבי בעריכת הפיוט הוא אחד מתלמידיו הנודעים ר' משה אשקר הכהן. אביו של אשקר נפטר כשהיה בן שש, ומתוך תקווה לטפח ולכוון את כישרונו הטבעי בשירה התנדב הרב ענתבי לשמש כאפוטרופוס של הנער. אשקר הפך לתלמידו הקרוב, וענתבי הנחיל לו את רזי המוזיקה הערבית והכתיבה הפיוטית בלשון העברית. כביטוי לחיבתו כלפי אשקר הלחין עבורו את הפזמון 'מלך רחמן' לרגל חתונת התלמיד ובו מוזכרים ב"מפורש" תלמידו "משה", ואבי הכלה "יעקב" "כַּלַּת מֹשֶׁה הִיא בַּת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם". אשקר אף היה זה שהעלה על הכתב רבם מפיוטיו של רבו שהיה עיוור. כמו כן בפיוט זה לפדיון הבן בו מוזכרים ב"מרומז" בראשי התיבות שבסוף הפיוט תלמידו "משה" שפדה את בנו בראשי התיבות במילים; מַלְאַךְ-הַבְּרִית שָׂמוֹ הָאֵל ראשי תיבות "משה", ואבי הכלה סבו של הילד שנפדה בראשי התיבות של ראש הפיוט במילים; בְּתוֹךְ קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל ראשי תיבות "יעקב". באקרוסטיכון רמז המחבר את שמו רפאל.

תוכן הפיוט "אני לשמך אהלל"

אֲנִי לְשִׁמְךָ אֲהַלֵּל
אֲנִי לְשִׁמְךָ אֲהַלֵּל/ וְאָשִׁיר לְךָ יוֹם וָלֵיל/ בִּנְעִימָה בְּאֵימָה, בְּתוֹךְ קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל; רַחוּם וְאֵין בִּלְעָדָךְ/ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדָּךְ/ וּבְנוֹ הַנּוֹלָד לוֹ, יִשְׁמְרֵהוּ מַלְאָךְ הַגּוֹאֵל; פְּדֵה לְבִנְךָ הַבְּכוֹר/ לַעֲדָתְךָ חַי זְכֹר/ בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ-הַבְּרִית שָׂמוֹ הָאֵל;

פיוט לפדיון הבן (ג)

פיוט נוסף לפדיון הבן התחבר על ידי גדול משוררי מרוקו רבי דוד בן חסין לרגל פדיון נכדו הבכור סעוד הנרמז בפיוט בסופו, הובא בספר הפיוטים תהלה לדוד ומושר בקהילות מרוקו לפני ברכת המזון בסעודת פדיון הבן. באקרוסטיכון חתם המשורר את שמו "אני דוד בן חסין".

אֲהַלֵּל אֵל
אֲהַלֵּל אֵל שׁוֹמֵר אֶת הַבְטָחוֹתָיו/ אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו; נָתַן לָנוּ חֶמְדָּה טוֹבָה וּקְדֻשָּׁה/ תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה; יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָהַב, אֲשֶׁר רָצָה/ בִּדְבִיקָה, בַּחֲשִׁיקָה בַּחֲפִיצָה; דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ יָצָא בְּעֵמֶק עָכוֹר/ וַיַהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר; וְלֹא נָתַן אֱלֹהֵינוּ מַלְכֵּנוּ/ אֶת הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֵל בָּתֵּינוּ; דְּבָרָיו שִׂים עַל לִבְּךָ אַל תִּשְׁכָּחֵם/ לְקַדֵּשׁ כׇל בְּכוֹר פֶּטֶר כׇּל רֶחֶם; בֵּן חֹדֶשׁ יָצָא מִכְּלַל נְפָלִים/ פָּדֹה תִּפְדֶּה בַּחֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים; נָתֹן תִּתֵּן בְּשִׂמְחָה אֶת כַּסְפְּךָ/ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְפָנֶיךָ; חִישׁ לְבָרֵךְ וְקֹדֶם שֶׁתִּפְדֵהוּ/ אֱמֹר לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא; סְעֹד בֶּן זֶה, אֵל חַי יוֹשֵׁב כְּרוּבִים/ זָכֵּהוּ לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים; יְהִי חָכָם בְּתוֹרַת יְקוּתִיאֵל/ בְּחַיֵּי אָבִיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל; נְבָרֵךְ צוּר שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ/ אֱלֹהֵינוּ הַזָן אֶת הָעוֹלָם כָּלּוֹ;

קישורים חיצונים

• • שיר לפדיון הבן כוחי וראשית אוני, עמ' 227 שיר נ"ט
    • פיוט אני לשמך אהלל לכבוד פדיון הבן הבכור אצל הכהן בחמישה סלעים, בביצוע להקת חיבת הפיוט

פיוט אני לשמך אהלל לפדה"ב לחן יהודי לבנון מאת הפייטן החשוב רבי יעקב זרוק הי"ו

לקריאה נוספת

• מאגר הפיוט, פיוט לפדיון הבן

שירים

הערות שוליים

This article "פיוטי פדיון הבן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פיוטי פדיון הבן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• פיוטי פדיון הבן in English