עמותת רווח נקי
רווח נקי היא עמותה שהוקמה במטרה לייעל את המשק הישראלי ולשפר את מבנה הכלכלה. זאת, תוך הגברת תחרות, קידום שקיפות, והטמעת תהליכי אסדרה חכמה. העמותה פועלת לקידום פתרונות מבניים, יוזמת הצעות חוק, מחברת ניירות עמדה, מנהלת הליכים משפטיים ומשתפת פעולה עם דרגי המקצוע בממשלה.
העמותה יזמה ומקדמת את הפיקוח אחר דוחות RIA (הערכת השפעות הרגולציה - Regulatory Impact Assessment) של הממשלה, דוחות המפרטים את תהליך קבלת ההחלטות בקביעת הרגולציה על ידי הגופים המאסדרים. העמותה בוחנת ומנתחת, באמצעות מתודולוגיה סדורה, את כל תהליכי הרגולציה שמתפרסמים באתר החקיקה הממשלתי שבעניינם התפרסם דוח RIA. ממצאיה אף מועברים לגוף המאסדר הרלוונטי, ומפורסמים לציבור הרחב במאגר ייחודי באתר האינטרנט של העמותה.[1] מדי שנה מעניקה העמותה "תו איכות RIA" למשרד הממשלתי המצטיין ומפרסמת דוח שנתי המסכם את ממצאיה בדבר איכות תהליכי האסדרה של כלל הגופים המאסדרים.
הקמה[עריכה]
רווח נקי נוסדה בשנת 2021 על ידי שורה של משפטנים וכלכלנים בעלי ניסיון בעבודה מול ומתוך הממשלה, הכנסת ובתי המשפט. על חבר הנאמנים של העמותה נמנים מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ממונים על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופסורים למשפטים, עורכי דין, כלכלנים ועוד.
מטרות העמותה[עריכה]
- ייעול המגזר הציבורי.
- טיוב הרגולציה בישראל.
- קידום תחרות.
- הגברת שקיפות.
דרכי פעולה[עריכה]
על מנת לתקן את הכשלים לשיטתה בכלכלה הישראלית ובמשרדי הממשלה, העמותה פועלת לקידום פתרונות מבניים ורוחביים, יוזמת הצעות חוק, מגישה הליכים משפטיים לרבות עתירות לבג"ץ, משתפת פעולה עם דרגי המקצוע בממשלה ובוחנת דוחות תהליכי קביעת רגולציה לפי מתודולוגיה סדורה, מקצועית ועניינית.
הפרויקטים של העמותה[עריכה]
פרויקט הדגל של העמותה: תו איכות RIA[עריכה]
ב-22 באוקטובר 2014 נתקבלה החלטת ממשלה 2118, במסגרתה הוחלט, בין היתר, כי כל אסדרה חדשה תיקבע לאחר תהליך הכולל מתודולוגיה סדורה להערכת ההשפעות של אותה אסדרה (RIA). במסגרת זו, המאסדרים נדרשים להעמיק בשינוי אותו הם מעוניינים לבצע, ובכלל זאת להגדיר מהי הבעיה שהאסדרה נועדה לפתור, לגבש חלופות לפתרונה, ולהשוות ביניהן על פי מבחן עלות-תועלת. מתודולוגיה זו נועדה לסייע למאסדרים לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים, על מנת שהאסדרה שתתקבל תמקסם את הערך לציבור. המאסדרים נדרשים לתעד את התהליך בדוח הנקרא "דוח RIA", המתפרסם לצד טיוטת האסדרה (החוק, התקנות וכיוצא בזאת) באתר החקיקה הממשלתי.
החל משנת 2020, עוד לפני היווסדה, העמותה הקימה את המיזם הראשון בישראל שבוחן את איכות תהליכי גיבוש הרגולציה, "תו איכות RIA". במסגרת מיזם זה העמותה עוקבת אחר כל הרגולציות שמתפרסמות באתר החקיקה הממשלתי, ובוחנת ומעריכה את הליך קביעת הרגולציה המוצעת על ידי הגורמים המאסדים. זאת, בין היתר על יסוד דוחות ה-RIA הנלווים לרגולציות המוצעות. הביקורת אינה על הרגולציה עצמה, אלא על התהליך שהביא ליצירתה.
בחינת התהליכים מבוססת על פרקטיקות בקרה מקובלות בעולם, וכוללת ניתוח בהתאם לתשעה קריטריונים קבועים, בעלי משקולות שונות בציון הסופי בהתאם למידת חשיבותם. במסגרת ניתוח התהליכים, העמותה בוחנת האם וכיצד נבחנו ההשפעות הכלכליות הצפויות של הרגולציה, את מבחני העלות-תועלת שביצע הרגולטור, ואת הגדרת הבעיה המערכתית אותה הרגולטור מבקש לפתור. הפרויקט נועד לוודא כי תהליכי קבלת ההחלטות לגבי רגולציות חדשות נעשים באופן מיטבי. זאת, על יסוד תפיסה לפיה ככל שהתהליך זה מבוצע באופן טוב יותר, כך גדל הסיכוי שהרגולציה הסופית תשיג את מטרותיה.
הפרויקט הוקם על רקע הניסיון בעולם שהצביע על התרומה הרבה של ארגוני החברה האזרחית בקידום והעצמת תהליכי רגולציה חכמה. בישראל, פרט לפרויקט זה, אין כיום עוד גוף המבקר בצורה סדורה את כלל תהליכי ה-RIA המתפרסמים, ואף רשות האסדרה אינה מחויבת בכך. ממצאי העמותה מפורסמים לרגולטור הרלוונטי וכן לציבור הרחב באתר האינטרנט של העמותה.
מדי שנה העמותה מעניקה "תו איכות RIA" למשרד הממשלתי המצטיין, ולאורך השנה היא מעניקה לדוחות ה-RIA של הממשלה ציון המצביע על טיב תהליך קביעת הרגולציה, ציון שנע בין 0 (נמוך) ל-50 (גבוה).[2]
בג"ץ הגדלות הרמטכ"ל[עריכה]
בשנת 2016 התפרסם דוח מיוחד של מבקר המדינה שעסק, בין היתר, בפנסיות בצה"ל.[3] בדוח התברר כי צה"ל משלם לגמלאיו (זכאי פנסיה תקציבית) רכיב פנסיוני המכונה "הגדלות הרמטכ"ל". מהדוח הסתבר כי 98% מכלל גמלאי צה"ל זוכים להגדלה כאמור, כאשר ההגדלה הממוצעת עומדת על כ-8.8% בשיעור הצבירה לפנסיה לכל גמלאי. העלות השנתית של ההגדלות בלבד עומדת על כ-1.3 מיליארד ₪ בכל שנה נכון לשנת 2016, בהתחייבות של עשרות רבות של שנים קדימה. מבקר המדינה אף מצא בין היתר כי הערכות החבות התקציבית שבוצעה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר הוערכה בחסר ולא הייתה מדויקת, וכן כי נתונים נדרשים לשם ביצוע התחשיבים כלל לא התקבלו בידיו מצה"ל. עמדת משרד המשפטים היא שהגדלות הרמטכ"ל ניתנו בניגוד לחוק, ובהתאם מנסה המדינה להכשיר את הגדלות הרמטכ"ל מעתה ואילך,[4] אך עד כה הצעת החוק שהוגשה בנושא עברה בקריאה ראשונה בלבד ולא קודמה מעבר לכך.[5]
בשנת 2019 הגישה העמותה, יחד עם עמותת צדק פיננסי (ע"ר), עתירה לבג"ץ בנושא, אשר עודנה תלויה ועומדת, ועד כה הוציא בג"ץ צווים על תנאי.[6] הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקש מבית המשפט להתייצב באופן חריג לדיון בנושא, אך בקשתו נדחתה.[7]
האגודות העות'מאניות[עריכה]
כיום קיימים במשק הישראלי לא מעט גופים עתירי כוח שעדיין מאוגדים כאגודות עות'מאניות, הפועלים בהתאם להוראותיו של החוק העות'מאני משנת 1909, לפני קום מדינת ישראל. על גופים אלו נמנים בין היתר הסתדרות העובדים הכללית החדשה, קופות החולים, הסתדרות המורים, ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות, ההסתדרות הרפואית בישראל והסתדרות העובדים הלאומית.
להבדיל מארגונים אחרים ללא מטרות רווח, הפועלים תחת חוק העמותות, אגודות עות'מאניות פועלות בהתאם לחוק מיושן בו אין כל הסדרה של שקיפות, פיקוח או בקרה על אופן הניהול הכספי של האגודות, ובכלל כך אין בו דרישה ברורה להכנת מאזנים או דוחות כספיים ואין בו כמעט שום סמכויות פיקוח מצד המדינה. זאת, על אף שלארגונים אלו השפעה עמוקה, הן פוליטית והן כלכלית, על הציבור הישראלי. מעבר לכשלים אלה הבאים לידי ביטוי הן מול חברי האגודות והן מול הציבור בישראל גם המדינה מוגבלת ביכולותיה לקדם את מאמציה למיגור הלבנות הון וטרור, פעולות העלולות למצוא "מחסה" באגודות עות'מאניות. זאת, על אף מחויבויותיה הבינלאומיות בעניין זה.
במהלך השנים משרד הפנים היה אמון על האגודות העות'מאניות, אולם הוא לא ניהל כל רישום ולא קיים את דרישות הפיקוח המינימאליות. התנהלות זו גררה ביקורת חריפה מטעם מבקר המדינה, בדוח שנתי מס' 67ב.[8] בשל הכוח הפוליטי הרב שיש לכמה מהאגודות העות'מאניות, כל הצעת חוק לשינוי מצב זה נדחתה כמעט על הסף.
בעקבות פעילות אינטנסיבית של עו"ד נילי אבן-חן, עו"ד מיקה שינוק קרטן (בעבודתן במסגרת התנועה לאיכות השלטון) ועמותת רווח נקי,[9] וכן ארגונים חברתיים נוספים, הושגה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית: בשנת 2018, אושרה החלטת ממשלה 3662 בכנסת, שקבעה להעביר את תחום האגודות העות'מאניות ממשרד הפנים למשרד המשפטים, תחת רשות התאגידים; ובשנת 2021 הותקנו תקנות המחייבות דיווח ובקרה מסוימים על האגודות העות'מאניות.[10]
הרגולציה לשכחת ילדים ברכב[עריכה]
בחודש דצמבר 2020 פרסם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים טיוטת תקנות חדשה[11] הקובעת שכל אדם המסיע ילד מתחת לגיל 5 ברכב, יהיה מחויב בהתקנת מתקן ייעודי למניעת שכחת ילדים ברכב. לטיוטה צורף דוח RIA.
העמותה ניתחה את תהליך ה-RIA שביצע משרד התחבורה, וממצאיה העלו מספר כשלים: תהליכי יצירת הרגולציה לא בוצעו כמו שצריך; מן הנתונים שהוצגו בדוח, מדובר בתופעה שולית ומזערית ביותר בחברה הישראלית, וזו אף לא נותחה ונבחנה ברמה הנדרשת; מסד הנתונים שעליו התבסס המשרד היה חלקי ושגוי; העלויות שיוטלו בעקבות הרגולציה המוצעת על המשק הוערכו בחסר משמעותי; לא נערכה בחינה מספקת של אפקטיביות הפתרון, ובעיקר לא ניתן משקל מספק לשאלת יכולת השכבות החלשות לרכוש את המושבים הייעודיים והפיכתן בכך לעברייניות באופן גורף.
בעקבות פעולות העמותה, שכללו התייחסות לדוח ה-RIA, השתתפות בישיבות ועדת הכלכלה של הכנסת, פגישות עם חברי כנסת ועם נציגי משרד התחבורה, שרת התחבורה מרב מיכאלי שוכנעה כי אין מקום להתקין את התקנות; התקנות הוגבלו לשנתיים בלבד; אומצה תקינה בינלאומית חלף התקינה הישראלית הייחודית שהוצעה; הופחת גיל הילדים המחייב התקנת מערכת ברכב; משרד התחבורה נדרש נדרש לבצע דוח RIA מתוקן ולהציג לוועדת הכלכלה מחקר עצמאי מחודש המצדיק את כניסת התקנות לתוקף; ונחסכה עלות משקית של כ-500-245 מיליון ש"ח. על אף התנגדות הממשלה, ועדת הכלכלה החליטה להמשיך את התקנת התקנות ולאפשר את כניסתן לתוקף, אולם משטרת ישראל הודיעה כי אין בכוונתה לאוכפן.[12]
הישגי העמותה[עריכה]
- במסגרת הרגולציה לשכחת ילדים ברכב והפטור שניתן מהכפפת המערכות לתקינה הישראלית, נחסכו מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור.[13]
- נתוני המחקר שגובשו במסגרת פרויקט תו איכות RIA שימשו לחקיקת הרפורמה הרגולטורית שקידמה הממשלה ב-2021 ולהקמת רשות האסדרה.[14]
- הותקנו תקנות לבקרה ושקיפות באגודות העות'מאניות.
- בג"ץ הוציא צווים על-תנאי בעתירת העמותה בעניין הגדלות הרמטכ"ל.
חברי העמותה[עריכה]
מייסדים[עריכה]
- עו"ד נילי אבן-חן
- עו"ד מיקה שינוק קרטן
- מר אלי סולם
- עו"ד יפעת מידב
- עו"ד נדאל חאיק
- עו"ד דניאל דושניצקי
- עו"ד איתמר שחר
- עו"ד אורלי אהרוני
ועד מנהל[עריכה]
- יושב הראש: מר אלי סולם
- ד"ר שלי גוטפריד
חבר הנאמנים[עריכה]
- פרופסור אבי בן בסט
- עו"ד דרור שטרום
- פרופסור דיויד גילה
- פרופסור אילן בנשלום
- פרופסור נלי מונין
- פרופסור נתאי ברגמן
- ד"ר רועי שפירא
- עו"ד גיל רון
- ד"ר עדי ליבזון
- ד"ר איריס סורוקר
- גב' לאה ורון
- עו"ד נרדה בן צבי
- ד"ר אור קרסין
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. [שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://rnaki.org.il/ אתר האינטרנט הרשמי] של עמותת רווח נקי (בשגיאת לואה ביחידה יחידה:wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.580716355 עמותת רווח נקי, באתר "גיידסטאר ישראל"
- מירב ארלוזרוב "הצעת החוק שכל משרדי הממשלה מפחדים ממנה, ובצדק" דה מרקר (12.10.2021).
- מנכ"לית העמותה, עו"ד נילי אבן-חן, מתראיינת בפודקאסט "צריך עיון" של בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
- עו"ד נילי אבן-חן, מתראיינת בפודקאסט "המרקרים" של עיתון דה מרקר (18.02.2021).
- עו"ד נילי אבן-חן מתראיינת לפודקאסט של עמותת לובי 99 (11.08.2021).
- דוח מסכם לשנת 2021 - תו איכות RIA.
- דוח מסכם לשנת 2020 - תו איכות RIA.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאגר ניתוח תהליכי ה-RIA, באתר האינטרנט של רווח נקי.
- ↑ מתודולוגיית ניתוח דוחות RIA של רווח נקי.
- ↑ דוח מבקר המדינה לשנת 2016.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמרי מילמן, משרד המשפטים: תוספות הפנסיה לפורשים מצה"ל ניתנות בניגוד לחוק, באתר כלכליסט, 26 ביולי 2018.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלמה טייטלבאום, הפרקליטות לבג"ץ: "להימנע מדיון בחוקיות הגדלות הרמטכ"ל, עד להשלמת החקיקה", כלכליסט (02.03.2022).
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בג"ץ 7922/19 צדק פיננסי ע"ר נ' ראש המטה הכללי (11.2.2021).
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבי בר-אלי, "דרמה בבג"ץ: השופטים רמזו על עצירת הבונוסים בצה"ל; כוכבי: "חכו. אני מגיע"", דה מרקר (11.2.2021).
- ↑ דוח מבקר המדינה מס' 67ב (16.05.2017).
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נילי אבן-חן ומיקה שינוק קרטן, "המגזר השלילי: תופעת האגודות העות'מאניות", השילוח (יוני 2018).
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תקנות החוק העותומני על אגודות (דיווח ושקיפות), התשפ"א–2021.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשפ"א-2020, (14.12.2020).
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יובל שדה, חובת התקנת מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב נכנסה לתוקף, אך לא תיאכף, כלכליסט (01.03.2022).
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רווח נקי, דוח שנתי 2020.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מרכז המידע והמחקר של הכנסת בעניין חומרי רקע לישיבות הוועדה - אסדרה, אתר הכנסת.
This article "עמותת רווח נקי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:עמותת רווח נקי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.