עמוס גבריאלי
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.ד"ר עמוס גבריאלי הוא עורך דין, מגשר ובורר מהבכירים בישראל. גבריאלי הוא יו"ר מכון אדלר, דוקטור לפילוסופיה, המרצה בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות בר-אילן ובת"א וסגן ראש עיריית כפר-סבא לשעבר.
ביוגרפיה[עריכה]
ד"ר עמוס גבריאלי נולד (ב-1964) וגדל בכפר-סבא להורים מוותיקי העיר. אביו אליהו, יליד עיראק, היה כתב בעיתון 'חירות'. גבריאלי למד בתיכון כצנלסון בעיר, התגייס לצה"ל לחטיבת הצנחנים ולאחר קורס קצינים שירת כקצין בגדוד שקד ולאחר מכן כסגן מפקד פלחה"ן בחטיבת גבעתי.
בשנת 1986 החל את לימודי המשפטים באוניברסיטת לידס, באנגליה, אותם סיים בהצטיינות.
בשנת 1989 חזר לארץ והחל את התמחותו כעורך דין במחלקה המשפטית של משרד החוץ, כעוזר ליועץ המשפטי של פרופ' רובי סייבל ואלן בייקר. התמחותו עסקה בתחומי המשפט הבינלאומי והקונסולרי, הדין הצבאי ואמנות, לצד כתיבת חוות דעת אשר היוו חלק מניירות העבודה של משרד החוץ.
בשנת 1991 בסיום התמחותו, חזר לאקדמיה והחל במסלול מחקרי בבית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותו סיים בהצטיינות. בשנת 1993 נסע לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה והחל את לימודי הדוקטורט במשפט הבינלאומי, בנושא חסינות הריבון הזר, אשר לא השלים.
קריירה משפטית[עריכה]
בשנת 1995 חזר לארץ והתחיל לעבוד במשרד עורכי הדין שפאר-סיטון ושות' בירושלים, ולאחר מכן קודם לשותף בפירמה. במהלך עבודתו הוסמך בשנת 2001 כמגשר מטעם לשכת עורכי הדין והחל לעסוק בגישור.
בשנת 2002 גבריאלי הקים את משרד עורכי הדין גבריאלי גבל ושות', אשר עסק בייצוג בבתי משפט בעניינים אזרחיים ומסחריים, וכן בעריכת הסכמים משפטיים בעסקאות. בנוסף, ייצג חברות שונות בתחום המשפט הבינלאומי, שיקום, ניהול ופירוק חברות, ייעוץ במכרזים ועבודה מול רשויות מקומיות.
בשנת 2013 למד לתואר שני נוסף בתוכנית למנהלים בכירים במשפט ציבורי של אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת נורת'ווסטרן, בשיקגו. את לימודיו סיים בהצטיינות, במהלכן זכה למלגה של ארגון הבוררים והמגשרים האמריקאי - Jams Foundation, הארגון הפרטי הגדול בעולם לבוררים ומגשרים.
בשנת 2018 התחיל לימודי דוקטורט לפילוסופיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' מיכל אלברשטין, בנושא - 'המרחב הציבורי של הגישור'. בשנת 2022 השלים את הדוקטורט.
משנת 2017 גבריאלי הינו שותף-מייסד של משרד ע. גבריאלי ושות', מגשרים ובוררים, העוסק ביישוב סכסוכים מורכבים בכל תחומי המשפט, בארץ ובעולם.
בדצמבר 2020 הצטרף השופט בדימוס איתן אורנשטיין לצוות המשרד, לצד השופטים בדימוס: רות לבהר שרון ואבי זמיר.
גבריאלי נמנה עם עורכי הדין המובילים בישראל בתחום הגישור על פי דירוג Duns100 בשנים האחרונות.
בשנת 2010 נבחר על ידי המגזין "פירמה" של גלובס לאחד מ-100 האנשים המשפיעים במדינה בתחום התקשורת.
תיקי גישור ובוררויות בולטים[עריכה]
גבריאלי ניהל לאורך השנים גישורים ובוררויות בתחומים שונים, בין הגישורים הבולטים שניהל ניתן למנות:
ברמה הלאומית:
- הסדר בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל בעניין פינוי בניין השגרירות האמריקאית בירושלים - הוסדר הנושא בהליך גישור בין הממשלות.
- תביעה בין בניו של ראש הרשות הפלסטינית (אבו מאזן) כנגד כתבה שפורסמה בערוץ 1 והכתבת אילה חסון (2008) - לאחר כישלון הגישור בין הצדדים אצל שופט ביהמ"ש המחוזי נועם סולברג, פנו הצדדים אל גבריאלי, אשר גישר בין הצדדים בכל שחסון פרסמה הבהרה והתיק נסגר.
בתחום הסביבתי:
- תובענה ייצוגית בגין אירוע דליפת הנפט וזיהום שמורת הטבע עברונה כנגד חברת קצא"א (2019) - באירוע ראשון מסוגו בנושא זיהום סביבתי ופיצוי על נזק אקולוגי, הוסדר גישור בין הצדדים, שמדינת ישראל הייתה צד לו, כך שקצא"א תשלם פיצוי בסך 100 מיליון ש"ח.
- תביעה בגין אסון זיהום נחל אשלים בעקבות קריסת בריכת שיקוע של רותם אמפרט מקבוצת כי"ל (2022) - בהליך גישור של רשות הטבע והגנים ותובעים נוספים את חברת כי"ל, הסכימה האחרונה לשלם 115 מיליון ש"ח לשיקום סביבתי ולתובעים.
בתחום הצרכני:
- תובענה ייצוגית של עמיתים בקופות הגמל של בית ההשקעות מיטב, בגין גבייה עודפת (2023) - הצדדים הגיעו לפשרה בגובה 120 מיליון ש"ח (נמוך מהדרישה המקורית של 400 מיליון ש"ח), שישולמו לעמיתים לתובעים הייצוגיים.
- תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת הוט בגין שירות לקוחות לקוי (2023) - בהליך משפטי שנמשך תשע שנים, הושגה פשרה בין הצדדים בגינו תשלם הוט בין 70-153 מיליון ש"ח כפיצוי ללקוחותיה.
- בין אריק איינשטיין ומנהלו מיכאל תפוח (2009) - כחלק מהסדר גישור הוסדרו המחלוקות הכספיות בין הצדדים, לרבות הזכויות על יצירותיו של איינשטיין.
- בין איה כורם לחברת התקליטים "עננה" (2015) - לאחר מאבק משפטי שארך 5 שנים, במסגרת הליך גישור הצדדים החליטו להיפרד והסדירו את הזכויות הנוגעות ליצירותיה של כורם.
- בין רמי וריטה לחברת התקליטים "הליקון" (2013) - לאחר הליך בוררות ארוך אצל השופט בדימוס צבי כהן, עברו הצדדים להליך גישור אצל עמוס גבריאלי, בו הוסכם שרמי וריטה יקבלו כ-2.5 מיליון ש"ח מחברת "הליקון".
בתחום התקשורת:
- מחלוקת בין ליאור שליין ובין רשת 13 (2020) - הצדדים הסדירו בהליך גישור את המחלוקת ביניהם, בכך שרשת 13 תשלם לשליין 9 מיליון ש"ח בגין ביטול תוכניות "גב האומה" בערוץ.
- תביעתו של אהוד אולמרט נגד פרקליט המדינה משה לדור ועיתון "הארץ" - תהליך הגישור הסתיים ללא הצלחה בין הצדדים.
- בפרשת הכדורים הפסיכיאטריים בבית האח הגדול (2013) - במסגרת הליך גישור בין סער שיינפיין לבין את חברת ההפקות "קופרמן", הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ וחברת "קשת", שני הצדדים משכו את התביעות.
- תביעת הדיבה של אלכס גלעדי נגד אשרת קוטלר ונרי ליבנה (2019) - בהסדר גישור שהגיעו הצדדים, מחק גלעדי את תביעת העתק שהגיש כנגד אושרת קוטלר ונרי ליבנה, שסיפרו כיצד הטריד אותן מינית.
- הסכסוך בין תאגיד השידור לבין קודה תקשורת בפרשת "מחוז ירושלים" (2020) - בתום הליך גישור בין הצדדים, לאחר שקודה תקשורת לקחה אחריות על שתילת נשק בביתו של אחד החשודים רק כדי לשרת את הצילומים. התאגיד הסכים לפתוח בפניה מחדש את האפשרות לעבוד איתו.
- תביעת המיליונים של ארגון נכי צה"ל נגד העיתון "דה מרקר" (2016) - לאחר 2 תביעות דיבה ותלונה למועצת העיתונות, הגיעו הצדדים לפשרה במסגרתו העיתון הכלכלי יחזור בו מחלק מהטענות שעלו בכתבות ואף יסיר את הכתבות מהאוויר.
בתחום הכלכלי:
- סכסוך בין ברייט פוד, בעלת השליטה בחברת תנובה, לבין ארגוני הקיבוצים, הנחשבים לבעלי עניין בחברה (2021) - נמצאים בתהליך גישור להגעה להסכמות להפרדות בין הצדדים.
- סכסוך בין ארקדי גאידמק לאחים ויליגר סביב רכישת השליטה בויליפוד - גישור בין הצדדים שהסדיר את העברת השליטה אל האחים ויליגר.
- מחלוקת בנוגע לירושת המיליארדר סמי שמעון בין אלמנתו למנהל העיזבון (2014) - נפתרה המחלוקת בכך שמנהל העיזבון קיבל 20 מיליון ש"ח ונושא הירושה עבור אלמנת המיליארדר הוסדר.
- תביעה נגזרת של בעלי המניות בבי-קום נגד בעלי השליטה בחברה בגובה 113 מיליון ש"ח (2017) - גישור אודות חלוקת דיבידנד אסורה בסך 113 מיליון ש"ח על ידי בעלי השליטה בחברה.
בתחום הספורט:
- רכישת זכויות הניהול של מועדון הכדורגל הפועל פתח-תקוה (2019) - ליווי המחלוקת בין עמותת האוהדים של הקבוצה לבין מאיר שמיר - הבעלים הקודם.
- תביעה של מפרק מועדון הכדורגל הפועל תל אביב כנגד הבעלים הקודמים (2022) - גישור בין המפרק לבין הבעלים הקודמים, ולהסדיר את מצב המועדון שנמצא בפירוק.
פעילות ציבורית[עריכה]
בתקופת עבודתו כעורך דין התמודד ונבחר בשנת 1998 למועצת עיריית כפר-סבא, במסגרת סיעת 'העבודה'. בזמן כהונתו במועצה, החזיק את תיק החינוך ויו"ר ועדת הביקורת. בשנת 2003 התמודד מטעם מפלגת העבודה על ראשות עיריית כפר-סבא, אולם נבחר למועצת העיר. כשנה לאחר מכן מונה לסגן ראש העיר וממונה על תיק התרבות. בכהונתו השנייה במועצה שימש כיו"ר חברת "ספיר" העוסקת בפעילויות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות בעיר, ייסד את "בית היוצר" בעיר, בו מציגים אומני העיר את יצירתם בבתיהם, וכן ייסד את התחרות הארצית לפסנתרים צעירים ע"ש פנינה זלצמן - כלת פרס ישראל.
בדצמבר 2020 מונה גבריאלי לתפקיד יו"ר מכון אדלר, העוסק בשילוב בחברה עקרונות פסיכולוגיים וחברתיים המבוססים על גישתו של אלפרד אדלר.
בנובמבר 2022 גבריאלי נבחר לנשיא המרכז החדש לגישור בתהליכי חדלות פירעון שנחנך באוניברסיטת בר-אילן. במרכז נערכים קורסים, מחקרים וכנסים בשיתוף מומחים מהאקדמיה.
חיים אישיים[עריכה]
גבריאלי ואשתו, מאמנת כושר בהולמס פלייס, מתגוררים בכפר-סבא, ולזוג ארבעה ילדים.
גבריאלי מרצה לתואר ראשון בפקולטות למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ת"א.
This article "עמוס גבריאלי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:עמוס גבריאלי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
