You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

יד ושם לאבות גרושים ובהליכי גירושין

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

יד ושם לאבות גרושים ובהליכי גירושין מביא את סיפורם של אבות גרושים ובהליכי גירושין הנדחקים בעל כורחם אל מציאות חיים בלתי אפשרית עד כדי שחלקם מחליטים כי מוטב להם ליטול את חייהם.

אבות אלו מתמודדים מדי יום עם אלימות משפטית, אלימות כלכלית, אפליה מגדרית ועוד לצד רדיפה על ידי רשויות המדינה (משרד הרווחה, בתי משפט, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ויחידת התביעות המשטרתית ועוד) ולצערנו הרב חלקם אינם יכולים לעמוד עוד בסכסוכי הגירושין, במצב הכלכלי הקשה ובעיקר: בנתק הכפוי מילדיהם.

אבות גרושים הם מהקבוצות החלשות והשקופות בחברה הישראלית ומדי שנה מתאבדים כ־150 אבות גרושים ובהליכי גירושין [1]


דף זה מיועד לחשוף את הקשיים הבלתי אפשריים של אבות פרודים וגרושים ומוקדש לזכרם של האבות שנלחמו על ילדיהם עד לנשימתם האחרונה. יודגש כי מדובר ברשימה חלקית בלבד.

ואלו שמותיהם[עריכה]

הקשיים העומדים בפני אבות גרושים ובהליכי גירושין:[עריכה]

חזקת הגיל הרך[עריכה]

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מורה כי במקרה שהורים לא מגיעים להסכמה, הערכאה השיפוטית רשאית להכריע מי יחזיק בקטין, "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". הסעיף קובע חזקה משפטית לפיה הגיל הרך של הילד מהווה שיקול מכריע המעניק לאם את המשמורת הפיזית במקרי מחלוקת בשאלת החזקה הפיזית. חזקה זו יוצרת מציאות שבה בפועל הילדים- ללא כל קשר לגילם - בסופו של דבר יהיו מרבית הזמן בחזקת אמם.

בשנת 2005 הוקמה ועדת שניט, על מנת לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית כאשר ההורים אינם חיים יחדיו וכן את שאלת האחריות המשפטית. על הוועדה הוטל לבחון, בין השאר, את הצורך בשינויה של חזקת הגיל הרך, ואפשרות עיגון חקיקתי של הסדרי חלוקה ושיתוף באחריות ההורים בגירושין. בסוף שנת 2011 הגישה ועדת שניט את המלצותיה הסופיות וביניהן המלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", ולא להמיר אותה בכל חזקה חלופית על הילד, אלא בשותפות באחריות ההורית למימוש זכויות הילד, המלצה שמתבססת על מחקרים פסיכולוגיים המורים שילדים הנותרים בקשר שווה עם שני ההורים, לאחר הגירושים, מתפתחים בדומה לילדים שהוריהם לא התגרשו. עד כה לא יושמו מסקנות הוועדה.

בנוסף, הוגשו בעבר כמה הצעות חוק לביטול חזקת הגיל הרך[2] אך שדולת הנשים הפעילה פעם אחר פעם לחץ מסיבי באמצעות הלובי העשיר שלה והצליחה לסכל את ביטול החזקה.

בשנים האחרונות גוברים הקולות לביטולה - הן על ידי עורכי דין[3] והן על ידי המחוקק[4].

חזקת הגיל הרך מונעת מהאב הלכה למעשה למצות את אבהותו ומפלה את אותו ביחס לאם בכל הקשור לזמני השהות עם ילדיהם.

נטל המזונות[עריכה]

מאז הקמת מדינת ישראל ובמשך עשרות שנים, על אב שהתגרש מאם ילדיו חלה החובה הבלעדית לזון ולפרנס את ילדיו עד לבגרותם וזאת מכח הדין האישי, החל על יהודים במדינת ישראל, אשר יונק את תוקפו המהותי מן המשפט העברי.

בשנת 2006 הוקמה ועדת שיפמן לצורך בדיקת דיני המזונות בישראל, לחולל מפנה בדיני מזונות ילדים וליצור נקודת מוצא והתייחסות שונים ממה שהיה מקובל עד כה ונוהג בדין הישראלי. יצירת אחידות ושוויון בין ההורים, ביחס ליכולתם, ויצור טבלאות אשר יביאו לכך שפסיקת המזונות תהא צפויה, ופחות נתונה להשקפת עולמו של השופט, מה שיביא גם להפחתת ההתדיינויות בערכאות השיפוטיות. בשל ריבוי אירועים ועיכובים, הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012, כאשר העיקרית שבהן היא קביעת שיעור התמיכה הכלכלית לפי הכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם - ההורים יישאו בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, לפי נוסחה כלכלית שבחוק. למרבה הצער ונכון לאוגוסט 2022, המלצות הוועדה טרם קיבלו ביטוי בחקיקה, אם כי לאחרונה עלה לסדר היום חיקוק חוק 'אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022' [5] שמטרתו לקבוע את התמיכה הכלכלית בילד ואת חלוקתה בין הוריו, תוך שמירה על עקרון טובת הילד ויצירת הוגנות בחלוקה בין ההורים.

על אף הקביעה רבת השנים שהיתה נהוגה ולפיה על האב האחריות הבלעדית לתמוך כלכלית בילדיו, בשנת 2016 חלה מהפכה בתחום המזונות כאשר בית המשפט העליון קבע [6] כי בגילאי 6 ומעלה חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה וכי בהתקיים הסדר של משמורת פיזית משותפת - חלוקה שווה של זמני השהות, והכנסה פנויה שווה, יישאו ההורים שווה בשווה במזונות הילדים, ויישאו במישרין במזונות תלויי השהות בזמן בו שוהים הילדים במחיצתם. הגם שמדובר בפסק דין מנחה אשר לאורו צריכים לפסוק כל שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, רבות הפסיקות הסוטות מההלכה המנחה שנקבעה בו וקיימת שונות גבוהה בפסיקה בין שופטי בתי המשפט השונים. יתרה מכך, פסק הדין לא נתן מענה לחלוקת נטל המזונות לילדים מתחת לגיל 6 בין ההורים. לאחרונה גוברים הקולות לבצע שינוי באופן חלוקת המזונות גם מתחת לגיל זה, כאשר גם בממסד הדתי קיימים ניצנים ראשוניים של הכרה בכך שיש להתאים את ההחלטות בתיקי מזונות לרוח התקופה והשינויים הדרמטיים בכלכלה המשפחתית, ולחייב את שני ההורים לשאת בעלויות גידול הילדים מגיל לידה "כאחד", ללא הבדל מגדרי ובהתאם ליכולותיהם הכלכליות[7], זאת תוך שהם יוצאים נגד הפרשנות המקובלת להלכה וטוענים כי לפי דעות של פוסקים גדולים ורבים חיוב האב במזונות ילדיו הוא מ"דין צדקה" מיום לידתם.

במקביל לסוגיית אופן חלוקת נטל המזונות, קיימת גם סוגייה הנוגעת לגובה המזונות כאשר קיים חוסר התאמה בין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ובין העלויות הריאליות של גידול ילדים במדינת ישראל. בזמן שבבתי המשפט לענייני משפחה נוקטים בגישה לפיה קיים סכום מזונות מינימלי בגובה 1600 ש"ח לילד (נכון לשנת 2022), מחקרים רבים של גופים ממשלתיים שונים מצביעים על כך שהעלות הריאלית בפועל נמוכה משמעותית מהסכום הנ"ל[8].

חשוב להבהיר כי בנוסף לתשלום מזונות הילדים, על האב להשתתף בעלויות המדור וההוצאות הנלוות לו של האם וילדיהם המשותפים בשיעור שנע בין 30% ל-50% (כתלות בכמות הילדים) וכן בעלות ה"מחציות" בגין שורה ארוכה של הוצאות הקשורות לילדיהם (חינוך, קייטנות, חוגים, שיעורים פרטיים, טיפולים רפואיים חריגים ועוד).

נטל המזונות ואופן חלוקתו הבלתי-שוויונית גורם לאבות רבים להידרדרות חמורה במצבם הכלכלי עד כדי הגעה לפת לחם והם נאלצים לגור באוהל או ברכב ובמקרים רבים אף מסתבכים בחובות כבדים בעקבות תיקי הוצאה לפועל שנפתחים נגדם.

תלונות שווא[עריכה]

לאחרונה עלתה תופעת תלונות השווא לסדר היום לאחר שהשחקן ההוליוודי ג'וני דפ זכה בתביעת דיבה מתוקשרת שהגיש נגד גרושתו, השחקנית אמבר הרד[9].

כחלק ממאבקי הגירושין, מוצאים עצמם גברים רבים (מדי) בחדרי החקירות של משטרת ישראל וזאת על לא עוול בכפם ולאחר שבת זוגם / פרודתם / גרושתם הגישה נגדם תלונה במשטרה[10]. בין אם זומנו לחקירה בשיחת טלפון "רגועה" ובין אם נלקחו בכח ממיטתם בשעת לילה מאוחרת, ברובן המוחלט - מדובר בתלונות שווא המוגשות למשטרה על ידי האישה במטרה ליצור יתרון משפטי על פני הגבר והצגתו כמסוכן, אלים וכו'[11] וקיימת נטייה של מערכות אכיפת החוק, דעת הקהל וגם של משטרת ישראל לקבל את גרסת האישה מבלי לבדוק את אמיתות הדברים לעומק[12]. תופעת תלונות השווא הפכה כה רווחת עד כדי כך שמגישות התלונות לא מנידות עפעף בטרם הגישן את התלונות [13][14].

למרבה הצער, משך זמן הטיפול בתיקי עבירות עד להגשת כתב אישום או גניזתם יכול להגיע לשנתיים![15].

בכל הזמן הזה חיי האב החשוד מתנהלים בצל עננה כבדה של חוסר וודאות וחששות רבים וכמובן שהדבר עלול למנוע ממנו לנסוע לחו”ל, לקבל רישיון לרכב ציבורי, לקבל רישיון תיווך/מהנדס/עו”ד/רו”ח, להתקבל למשרה ציבורית, לערוך מכרזים עם המדינה ועוד.

יתרה מכך, רובם המוחלט של התיקים נסגר בעילת "חוסר ראיות"[16] מה שיוצר כתם במרשם הפלילי ומלווה את הגבר לאורך שנים, פוגע בשמו הטוב ועשוי לפגוע גם בפרנסתו.

השימוש בתלונות שווא ככלי במלחמת הגירושין גורר לרוב פגיעה גם בילדיהם של הזוג המתגרש. בעקבות הגשת התלונה ועד לבירור סופי שלה אשר יכול לקחת חודשים ארוכים ואף מעבר לכך, האב מצטייר בעיני המשטרה, בית המשפט, שירותי הרווחה ועוד כ'אלים', 'פוגעני' ו'מסוכן' ולרוב הוא נאלץ לפגוש את ילדיו במתכונת מצומצמת ביותר - בד"כ שעה אחת בשבוע בלבד- במרכז קשר. מרכז קשר הוא מקום סגור המופעל על ידי משרד הרווחה ומשמש מסגרת לקיום מפגשים בין ההורים (בד"כ האב) לילדיהם. במרכז הקשר מתקיים פיקוח צמוד של עובדים סוציאליים המתעדים את מהלך המפגש, האינטראקציה בין ההורה לילדיו ומגישים דו"ח אשר תוכנו מגיע בסופו של דבר לידי בית המשפט לענייני משפחה. למרבה הצער, למרות שהשימוש במרכז קשר אמור להיות שמור למקרים חריגים וכן תחום בזמן, בפועל נעשה בו שימוש נרחב מדי ולמשך תקופה ארוכה יחסית של 9 חודשים בממוצע[17].

ההכרח של האב לפגוש את ילדיו במרכז קשר נתפס מטבע הדברים כחוויה משפילה, פוגענית וטראומתית אשר תלווה אותו למשך תקופה ארוכה, גם לאחר שיסיים את המפגשים במרכז הקשר[18].


בין יתר הסיבות לתופעת תלונות שווא במאבקי גירושין, ניתן למצוא את:

1. נטל המזונות אשר לאחר גיל 6 מתחלק בין ההורים כנ"ל וככל שהילדים יהיו בחזקת אמם זמן רב יותר - כך המזונות שהיא תקבל עבורם יהיו גבוהים יותר.

2. גירושין הם אחד האירועים הקשים ביותר בחייו של אדם והם אמוציונאליים מטבעם, במיוחד כאשר מעורבים ילדים. פעמים רבות קיים רצון לפגוע ולנקום בבן הזוג והגשת תלונת שווא היא אחת מהדרכים לעשות זאת.

3. חסינות כמעט מוחלטת מפני העמדה לדין בגין הגשת תלונות שווא על עבירות מין או עבירות אלימות - מכח הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה, בה נקבע: "רק במקרים נדירים ביותר יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה". כך, בהיעדר כלי להרתעה מפני תלונות שווא, כל החפצה בהגשתן יכולה לעשות זאת ללא כל חשש.

4. ניכור הורי

תלונות השווא פוגעות באב ובזמני השהות שלו עם ילדיו, מכתימות את שמו ופוגעות בכושר ההשתכרות שלו.

ניכור הורי[עריכה]

ניכור הורי הוא מהרעות החולות של הליכי הגירושין אשר לרוב נמשכת גם שנים לאחר סיומם ויוצרת טראומות וצלקות נפשיות - הן להורה המנוכר והן לילדים החשופים גם לסיכונים פסיכולוגיים.

לרוב ההורה המנוכר הוא האב[19] והורים מנוכרים הם בבחינת "הורים שכולים לילדים חיים"[20][21].

עפ"י הגדרת הDSM - המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות - תסמונת הניכור הורי הינה התעללות נפשית/פסיכולוגית בילדים[22]

בשנים האחרונות גוברת המודעות לתופעת הניכור ההורי והשלכותיה על הקשר שבין ההורה המנוכר לילדיו:

בשנת 2018 מונה כב' השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב ל'שופט מוקד' בתחום הניכור ההורי ואליו מתנקזים כל התיקים בהן עולה חשש לניתוק קשר בין הורה לילדיו. למרבה הצער, ולמרות התוצאות המרשימות בטיפול בניכור ההורי בתיקים אלו, לא מונו 'שופטי מוקד' בשאר המחוזות של הרשות השופטת.

בשנת 2019 פורסם מסמך מידע הנוגע למדיניות הטיפול במצבי ניכור הורי[23].

באוקטובר 2020 יצא נוהל 2.20[24] שמטרתו להתמודד עם ניכור הורי ולתת מענה מהיר למקרים שכאלו.

אפליה מגדרית מערכתית[עריכה]

למרבה הצער, אבות פרודים וגרושים סובלים מאפליה מגדרית ברורה בהשוואה לאמהות שבאה לידי ביטוי במגוון תחומים:

1. מסוגלותו ההורית של האב נמצאת במבחן והוא צריך להוכיח שהוא כשיר וראוי להיות הורה, בעוד האמא נתפשת כבעלת מסוגלות הורית באופן אוטומטי. הדבר בולט במיוחד בכל הקשור לאינטראקציה שבין האב לשירותי הרווחה (ובמיוחד לעו"ס לעניין סדרי דין[25]) אשר ממונים עפ"י חוק בין היתר להמליץ לערכאות השיפוטיות באשר לזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. למרבה הצער, לרוב האב צריך "להילחם" על זמני השהות עם ילדיו מול מערכת בעלת תפישות מיושנות אשר פועלות פעמים רבות בניגוד לנהלי משרד הרווחה [26] ומעניקה העדפה ברורה לזמני השהות של הילדים עם האם, זאת למרות מחקרים רבים המצביעים על החשיבות של נוכחות שווה של שני ההורים בחיי ילדיהם[27] ובטיפול בהם[28].

בשנת 2008 פרסמה ועדת סלונים-נבו את ממצאיה באשר לתהליכי הגיבוש של תסקירי פקידות הסעד בעניין משמורת ילדים והסדרי ראיה בהמלצות לערכאות המשפטיות[29]. בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.

יתרה מכך, אבות רבים נדרשים לעבור מבחני "מסוגלות הורית" בעלות של עשרות אלפי שקלים וגם מבחני מסוכנות לאור טענות בדבר אלימות אשר לרוב הינן חסרות כל בסיס.

2. בעיני הרשויות והמוסדות השונים במדינה, ומתוך תפישה פרימיטיבית, ההורה ה"עיקרי" הינו האם והאב נמצא "ברקע" או בכלל לא נמצא. כך לדוגמא, עד לפני כמה שנים לא היתה קיימת חובה חוקית על הרשויות השונות במדינה למסור לאב מידע מסוגים שונים אודות ילדיו ואבות רבים הודרו מחיי ילדיהם בעל כורחם. בשנת 2010 בוצע תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובמסגרתו נוספה החובה למסור מידע לכל הורה[30].

3. אבות פרודים וגרושים כמעט ולא נהנים מהטבות כלכליות מהמדינה כפי שאמהות פרודות או גרושות נהנות (סיוע בדיור, מענק לימודים לילדים בגילאי 6-18, קצבת ילדים, הנחות בתשלום ארנונה וחשמל, תוספת של שמונה ימים נוספים בגין מחלת ילדים ועוד ועוד). ההטבה היחידה לה אבות פרודים וגרושים זכאים הינה נקודת זיכוי אחת במס הכנסה וזאת עבור תשלום דמי מזונות ילדים[31].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

עמותות בולטות המסייעות לאבות גרושים ובהליכי גירושין[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שואת האבות הגרושים: 150 הרוגים מדי שנה, news1, ‏04 בבפרואר 2011
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צפו: שמחה בכנסת לאחר שהאופוזיציה הפילה הצעת חוק של הממשלה, מעריב, ‏04 בנובמבר 2015
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חזקת הגיל הרך – הגיע זמנך ללכת, כלכליסט, ‏21 בינואר 2021
  4. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א-2021, כנסת ישראל, ‏26 ביולי 2021
  5. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022, אתר החקיקה הממשלתי, ‏02 ביוני 2021
  6. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פסק-דין בתיק בע"מ 919/15, בית המשפט העליון, ‏06 בדצמבר 2016
  7. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיוב מזונות קטני קטנים מחיוב משפטי או מדין צדקה?, פסקדין, ‏13 מרץ 2022
  8. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שיעור גובה המזונות הראוי, הורות משותפת=טובת הילד, ‏21 נובמבר 2020
  9. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אשתו לשעבר של ג'וני דפ הפסידה בבית המשפט והיא תשלם לו 10 מיליון דולר, ערוץ 7, ‏02 ביוני 2022
  10. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה, ד"ר יואב מזא"ה, ‏2016
  11. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תלונות שווא בהליכי גירושין, הורות משותפת=טובת הילד
  12. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תביעת ג'וני דפ: עתיד המודעות לתלונות שווא, רשת 13
  13. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.למה לנשים קל יותר להגיש תלונות שווא נגד גברים?, מקור ראשון, ‏07 במרץ 2012
  14. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הגשתי תלונה במשטרה. תוך שעתיים הוא היה עצור", sheee, ‏17 באוקטובר 2021
  15. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הנחיה 4.1202-משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום
  16. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים פליליים, משרד מבקר המדינה, ‏מאי 2022
  17. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מרכזי קשר הורים-ילדים: מחקר הערכה ארצי, משרד הרווחה
  18. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תחקיר: טראומת מרכזי הקשר:, ישראל היום
  19. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.על תופעת הניכור ההורי - ומדוע מרבית הנפגעים ממנה הם אבות וילדיהם - ראיון לתכניתו של גבי גזית ברדיו 103FM, YouTube
  20. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הורים מנוכרים הם הורים שכולים לילדים חיים", Ynet
  21. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ניכור הורי: "מרגישים כמו הורים שכולים לילדים חיים", Ynet
  22. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ב- DSM V תסמונת ניכור הורי=התעללות נפשית בילדים
  23. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מדיניות לטיפול במצבי ניכור הורי, כנסת ישראל
  24. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הוראות נוהל 2.20-טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם, בית המשפט העליון, ‏08 באוקטובר 2020
  25. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אודות העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין ותפקידיו, משרד הרווחה והביטחון החברתי
  26. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ביקורת נוקבת של שופטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים לשעבר, חנה בן עמי ז"ל, על התנהלות הרווחה והעו"ס לסדרי דין בכל הקשור לדיני משפחה
  27. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."אמא, אבא, ומה איתי? אני זקוק לשניכם"-עובדות, מיתוסים ותקוות בהסדרי הורות במקרים של גירושין, ‏2012
  28. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.111 מומחים בינלאומיים מארצות שונות מסכימים כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ‏מאי 2014
  29. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דו"ח סלונים נבו על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין
  30. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.החוק למסירת מידע הנוגע לילד, הורות משותפת=טובת הילד
  31. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נקודות זיכוי ממס הכנסה להורה גרוש או פרוד עבור גידול ילדיו, כל זכות



This article "יד ושם לאבות גרושים ובהליכי גירושין" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יד ושם לאבות גרושים ובהליכי גירושין. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]