חכם יצחק בן שבת
*שם הערך* - *שם המגדיר במה עוסק הערך, ומכאן מה חשיבותו של נושא הערך*
רבי יצחק בן שבת התרפ"ט מרוקו- התשפ"א-ירושלים תובב"א 1929-2021[עריכה]
"וזרח השמש" 1929 תרפ"ט-לידתו[עריכה]
בערב מתן תורה בשנת התרפ"ט נולד רבי יצחק בן שבת, מקום הולדתו הוא כפר תהלה הסמוך לעיר אגאדיר שבמרוקו
- הפניה
, להוריו מכלוף ומרים בן שבת זצ"ל. יצחק התחנך בילדותו בתלמודי תורה וינק את מיטב המסורת ומנהגי יהדות מרוקו, ולאחר מכן כשגדל עבר ללמוד בישיבות הקדושות.
"משחר בני עלית" 1941 תש"א-ילדותו[עריכה]
בגיל צעיר יחסית (12) עזב את בית הוריו וקבע את מושבו בישיבה בעיר #הפניה אגאדיר, ממנה היה מגיע לביקורים אצל המשפחה לעיתים רחוקות. המרחק הקשה על היכולת לשמור על קשר, עד כדי כך שלא רק שהיה קשה להעביר מידע נכון אלא לפעמים נעשו טעויות קריטיות, כמו בפעם ההיא שהגיע אליו מכתב ובו מידע שגוי ושם היה כתוב שאמו (מרים) נפטרה והוא נאלץ לשבת שבעה ולנהוג בכל דיני האבלות, לאחר כמה חודשים בעת שובו הביתה באחד מביקוריו אחת לחצי שנה, התברר הפטירה כדבר שלא אירע מעולם. עוד משחר נעוריו התמיד בלימודיו ועלה במעלות היראה ועבודת ה', היה שקוע באהבתו לתורה ממנה לא מש כל חייו, בישיבות זכה ללמוד בין היתר אצל רבותיו
- הפניה רבי דוד הלוי ו#הפניה רבי יעקב בן שבת שהיה מקובל ומחבר הספרים "רוח יעקב" ו"יגל יעקב", בן למשפחת רבנים מקומית ואביו של הרב #הפניה אברהם בן-שבת .
"כל רואיו יכירוהו" 1945 תש"ה -כנער צעיר בעיר הגדולה[עריכה]
השנים חלפו ובגיל 15–16 יצחק עובר לקזבלנקה יחד עם הוריו שהעתיקו גם הם את מקום מגוריהם לקזבלנקה, שם הוא מצטרף לבן דודתו מרדכי סוויסה עם אחיו דוד ואלברט כשוליא לדודו יצחק במרפאת השיניים שהייתה לשם דבר בכל האזור. במקביל ללימודיו אצל דודו ועבודתו לצדו, סייע יצחק לאביו בעסקי המסחר שלו, והיה נוהג להביא את הסחורה ממר מאיר סבג היישר לחנותו של אביו וכך נוצרה בעצם ההיכרות הראשונה בינו לבין חמיו לעתיד.
"כי יקח איש אשה" 1955 התשט"ו[עריכה]
יצחק ואליס נישאו זה לזה ביום שני י"ח אלול התשט"ו,לאחר נישואיהם התגוררו יצחק ואליס בן שבת ברח' פדרב לינגליז אחד מרחובות ה"מלאח" (הרובע היהודי) בעיר קזבלנקה .
"ריחיים בצווארו" 1960 תש"כ-הכשרתו ועסקו כרופא שיניים[עריכה]
השכלתן באותן השנים נרכשה רק על ידי ראייה לימוד וניסיון שרכש אצל דודו, לא הייתה זו הכשרה אקדמאית במקום לימודים מסודר, דבר שהשתנה בהגעתו לארץ. בעת מגוריו בקזבלנקה היה חבר בבית המדרש של האחים
- הפניה רבי אליהו רבי אברהם
- הפניה ורבי שלום אבגי, הם היו רבני העיר באותו הזמן ובבית המדרש שלהם הוא היה פעיל במיוחד כחזן כבעל תוקע, וגם שיעורי תורה היה מוסר בקביעות, החבירות בינו לבין
- הפניה רבי אליהו איבגי הייתה לשם דבר והקשר ביניהם היה מיוחד.
במהלך חייו ניסה את מזלו בתחומים רבים לפרנסתו, למד ספרות סת"ם, למד שחיטה עד שבהמלצת הרופאים חדל מלעסוק בכך כיוון שלבו היה חלש למראה הסבל. לאחר שקבע את עיסוקו אז ברפואת השיניים, היו בני העיר מטופלים אצלו בהמוניהם ובקביעות, ואף רבני העיר היו מגיעים, המפורסם ביותר שבהם הלא הוא הרה"ג רבי שלום משאש זצוק"ל כשהתיידד עם אבא, ואף הגיע לשמחות ילדיו. לימים הוא אף המשיך את טיפוליו במרפאה שפתח רבי יצחק ב הפניה שוק מחנה יהודה אחר שעלה ארצה, גם רבי מכלוף אבוחצירה רבה של #הפניה מרקש היה מגיע לטיפולים אצלו, ועוד.
1962 התשכ"ב- עליית אביו מכלוף זצ"ל[עריכה]
הוריו מכלוף ומרים בן שבת עלו לארץ ישראל והשתקעו בעיר דימונה יחד עם אחיו.
"אחרי מות אביו" 1970 התשל"א[עריכה]
מכלוף בן שבת אביו של רבי יצחק נפטר לבית עולמו, ורבי יצחק מגיע לארץ כ
- הפניה תייר, שוהה את כל תקופת האבלות, בינתיים העלייה שלו לארץ התעכבה בשל כך שחשש לשלומה של ביתו שכתוצאה מסיבוך בלידה מצבה הרפואי לא היה במיטבו, החיים במרוקו אפשרו לרבי יצחק להעמיד עבורה עוזרות ומטפלות שיעניקו לה את כל מחסורה לבד מהעוזרות של הבית בכללותו, והוא חשש שמא ייפגם שלומה בארץ, ועד שלא היה בטוח כי ישנו מוסד שיוכל לטפל בה כראוי ובצורה המיטבית עבורה עיכב את עלייתו לארץ עד שנת
- הפניה 1973
"עלה עלה ארי" 1973 התשל"ד-עלייתו לארץ הקודש[עריכה]
מיד בהגעתו ארצה והוא בן 44 חשב לפתוח מרפאה בה יעניק שירותי רפואת שיניים, וזאת במקביל להכשרתו בארץ ב#הפניה אוניברסיטת בר-אילן, באותה התקופה ליווה אותו #הפניה ד"ר אהרון חרירי שעזר לו ופתח עמו מרפאה בה היה רבי יצחק עובד לצדו של הד"ר ובמקביל לכך במשך 3 שנים נסע מדי יום לאוניברסיטת בר-אילן, למד והשקיע ונבחן ויגע עד קבלת התעודה ההסמכה הרשמית שלו כרופא ממוסד רשמי המוכר בארץ, וכך בעצם היה יכול לגשת ליעד הבא, פתיחת מרפאה באופן עצמאי.
"אין אני דר אלא במקום תורה" 1976 התשל"ז- חייו בארץ ישראל והתפתחותו[עריכה]
באותן שנים מתקבצים לירושלים עולים חדשים מארבע כנפות הארץ ומענה תורני מבחינת שיעורי תורה כמעט ואין לפיכך יזם רבי יצחק את פתיחת שיעורו היומי של הגאון
- הפניה רבי יעקב פרץ שליט"א שיעור שמתקיים מדי יום ביומו כמעט
- הפניה יובל שנים, רבי יצחק יזם את קיומו של השיעור . כך במשך עשרות שנים עד חודשי חייו האחרונים.
"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" 1981 התשמ"ב -ד"ר יצחק בן שבת -המרפאה המפורסמת בשוק מחנה יהודה[עריכה]
רבי יצחק מתפתח במרפאה ב שוק מחנה יהודה ברח' האשכול 3 ומתחיל לקבל מטופלים, חלקם שהכירוהו עוד ממרוקו ושטופלו אצלו במרפאה שם, חלקם רבנים גדולים כדוג' רב העדה הכורדית דאז הפניה רבי זכריה בראשי זצ"ל (שהאריך ימים עד גיל 117), והרב רחמים עמארה, הרב שלום שמואלי (אביו של חכם בניהו שמואלי)#הפניה בניהו שמואלי, ראב"ד ורבה של ירושלים רבי שלום משאש זצ"ל, המקובל סלמאן מוצפי, זצוק"ל ובנו הרב בן ציון מוצפי והרב אליהו אברז'ל, ומרן הראשון לציון מרדכי אליהו זצ"ל ועוד מחשובי ירושלים ורבניה, פעם כשהתאספו מאחורי דלתו מספר דיינים לצורך קבלת טיפול התבדח ובבת שחוק הייחודית שהייתה לו על שפתותיו אמר "אם כך, שמא ראוי שנפתח כאן בית דין".
רבי יצחק זכה באותן שנים לקשר מיוחד איתם, ובכל פעם שהגיעו לטיפול היו משוחחים עמו בדברי תורה, והקשר בינהם היה קשר מיוחד הרבה מעבר ליחסי רופא ומטופל.
שחר אבקשך[עריכה]
מניין הנץ המפורסם שייסד בנווה יעקב המתקיים עשרות בשנים מהווה את אחד מההצלחות שלו, אפילו בוקר אחד של תפילה בנץ, הלימוד, השיעור, והנסיעה ישר לעבודה, פת שחרית וקבלת לקוחות, סדר יום שהיה מתחיל ב 3 לפנות בוקר ומסתיים בלילה.
מרביץ תורה ברבים[עריכה]
עם השנים התגבשו להם זמני שיעורים קבועים שמסר בחול ובעיקר בשבת, בעיקר לאחר תפילת הנץ בלימוד בבן איש חי הלכות על פי הסדר, בשעה 14:00 היה מוסר שיעור על פרשת שבוע, כאשר הוא מתבל את דבריו בפירושיהם הנפלאים של מפרשי התורה ומדי פעם מוסיף עליהם מחידושיו הרבים שהתחדשו לו כל פעם שלמד.
שעה לפני צאת השבת היה מגיע במיוחד לבית הכנסת "אוהל שמעון" שם היה מעביר לשיעור שיחת מוסר מרתקת, ולאחר תפילת ערבית כמנהג אבותינו היה מעביר להם שיעור בזוהר הקדוש על פי סדר הלימוד.
"ואם בגבורות שמונים שנה" 2015 התשע"ו[עריכה]
כאשר התבגר וראה כי כוחו לא עומד לו לטפל באופן מיטבי בחולים החליט רבי יצחק לסגור את המרפאה, ומאז התרכז ביתר שאת בטיפול באשתו מרת אליס שתחי', לזמן איכות עם הילדים הנכדים והנינים, ולימוד התורה, כל חייו כתב חידושי תורה בכל חלקי התורה וכעת ניתנה לו האפשרות ללמוד באין מפריע ולכתוב ולהשלים חסרים, עם השנים גם מצב בריאותו נחלש. "זקן ושׂבע ימים" 2021 התשפ"א בחודשיו האחרונים התאשפז כמה פעמים בשל התדרדרות במצבו הרפואי עד שביום חמישי כ"ז אדר התשפ"א 11/3/2021 עלתה נשמתו בסערה השמימה והוא כבן 92 הלווייתו התקיימה בערבו אותו היום ליל שישי בהשתתפות קהל רב שהגיע מכל רחבי הארץ, רבנים ואישי ציבור שבאו להשתתף, להספיד, ולכבד את הצדיק בדרכו האחרונה, והוא נטמן בהר המנוחות בעיר הקודש ירושלים .
ומילים אלו נכתבו על מצבתו: פ"נ יצחק בן שבת זצ"ל. החכם השלם, רופא נאמן, מזכה את הרבים, גומל חסדים טובים, משכים ומעריב לבתי כנסיות ובתי מדרשות, בעלי אבינו ואחינו וסבנו חכם יצחק בן שבת זצ"ל בן מרים ומכלוף ז"ל, נלב"ע ביום כ"ז באדר התשפ"א ת.נ.צ.ב.ה "נפשו בטוב תלין, וזרעו יירש ארץ".
- הפניה [[1]] מיקום ציונו במפה.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
בימים אלו עמלים על הוצאת כתביו הרבים בחידושי תורה שריכז במחברות רבות לאורך כל שנותיו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתר רופאי שנים, באתר (שם האתר)
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "חכם יצחק בן שבת" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חכם יצחק בן שבת. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.