השפה העברית בעידן הגלובליזציה
העברית בעידן הגלובליזציה (באנגלית The Hebrew in the Age of Globalization). בשנים האחרונות אנו עדים להשפעת עידן ותהליכי הגלובליזציה על השפה העברית בספרות, בשירה ובשפת הדיבור היום-יומית. אחת מתוצאות החיים בעידן הגלובליזציה היא דו-לשוניות גוברת, התפשטותה הרווחת של התופעה היא חלק מהשינויים הבלתי נמנעים החלים בעולם.
השפה העברית[עריכה]
שפה המשתייכת לקבוצת הלשונות השמיות וידועה כשפתם של היהודים והשומרנים. ניב מודרני של השפה העברית משמש כשפה רשמית של מדינת ישראל . השימוש בעברית החל מן המאה ה-2 לפנה״ס בארץ כנען. לאורך ההיסטוריה העברית הייתה שפה מתה, כלומר , השימוש בה נפסק אך היא אינה פסה מן העולם לגמרי והשימוש בה המשיך בספרי הקודש של היהודים. כך היה המצב עד המאה ה19 , עד ימי ראשית התנועה הציונית. כאשר החל תהליך צמיחתה של תנועת ההשכלה , נכנסה העברית לתנופה מודרנית. השימוש בה הלך וגבר בזכות התחייה הלאומית .
אליעזר בן יהודה המכונה ״מחייה השפה העברית״ היה בין הלוחמים למען הפיכת השפה העברית לשפה המדוברת של ההתיישבות היהודית. גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים. הכתב העברי מאופיין באלפבית המיוחד לו, הוא כולל 22 אותיות, וכן סימנים גרפיים נוספים (שהם פיתוחים מאוחרים יחסית), המשמשים לרוב לציון תנועות. האלפבית המרובע המוכר היום הוא גרסה של הכתב הארמי "הבינלאומי" של הממלכה הפרסית. המאפיין החזותי הבולט של הכתב העברי בן ימינו הוא הצורה המרובעת של האותיות. הגיית העברית עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה.
גלובליזציה[עריכה]
גלובליזציה (מלטינית; גלובוס,כדור,מונח המשמש לציון כדה"א),הוא התרחבות,האצה,תהליכים כלל עולמיים בין מדינות,חברות ויחידים. תהליך זה מתאר יכולת תנועה, מעבר, תזוזה הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ורעיונות במהירות, בתדירות גבוהה ובקלות בנפח הולך וגדל. הכוונה בגלובליזציה היא שהעולם כולו נחשב אזור אחד מבחינת הפעילות הכלכלית כאילו אין מדינות וגבולות, כל העולם הוא מקום בו אפשר להעביר הכל במהירות יחסית גבוהה. במשך ההיסטוריה של התפתחות התרבות האנושית הולך ומתחזק התהליך שבו מידע, מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת במקום מסחר אחד. התרחבות הסחר העולמי מורגשת בכל מקום בעולם. אנשים ברחבי העולם נחשפים כל העת לכמויות גדולות של מידע, מתעדכנים בחדשות, בהמצאות ובטכנולוגיות חדישות, ומכאן נוצר מעין "כפר הגלובלי" אשר מאחד את כל המדינות לישות אחת גדולה, שבה המשמעות של גבולות מדיניים הולכת וקטנה.
השפעת תהליך הגלובליזציה על השפה העברית[עריכה]
העברית בעידן הגלובליזציה מושפעת על ידי שפות אחרות כיוון שבתהליך הגלובליזציה העולם נהיה "כפר גלובלי קטן" בו המפגש בין השפות נהיה ניכר יותר ויותר והשפעותיו על השפה העברית בפרט רבות. ניתן להבחין בכך שמספר החנויות, בתי הקפה ומקומות הבילוי ששמם לועזי הולך וגדל. לדוגמא: Fox, Café Café, Beat ועוד.. בנוסף, מספר המאמרים והמחקרים הנכתבים בעברית ומתורגמים לאנגלית הולך וגדל בצורה ניכרת כדי שהמאמר יוכל להתפרסם ברחבי העולם ויוכל להגיע לכלל האנשים בעולם, ולא רק לדוברי העברית. התהליך משפיע גם על הסלנג העברי שרובו נלקח משפות אחרות כמו: אנגלית (לדוגמה; " אוקיי", "ביי", "היי", "פיפטי-פיפטי", "בלושיט" ועוד..) וערבית ("אהלן", "אחלה", "סבבה", "באסה", "דאווין" ועוד..)
היחס לשפה העברית במדינת ישראל[עריכה]
באופן רשמי השפה העברית היא שפתה העיקרית של מדינת ישראל והשפה הערבית היא השפה המשנית, אך ניתן להבחין כי לא כל תושבי הארץ מעוניינים לדבר עברית תקנית, ובעידן הגלובליזציה רמתה של העברית ממשיכה לרדת. יש הטוענים כי הנוער במדינת ישראל הוא אחד מהאחראיים ל"אסון" ולהעמדת מפעל חייו של אליעזר בן יהודה בסכנת הכחדה ממשית, עם דיבור במילות סלנג ובהחדרת מילים לא עבריות לתוך שפתם. לרוע המזל, מצב זה אינו עשוי להשתנות והוא עתיד אף להחריף עם השנים. אין לדעת מה צופה העתיד לשפה העברית, אך התחזיות לא מבשרות טובות כלל- העברית, שפה שסך דובריה לא מגיע ל-10 מיליון איש, וכשם ששפות עם פחות דוברים נכחדו- מספר רב של אנשים חוששים שגורל שפתנו זהה. כיום, דיבור בשפה גבוהה נחשב לנחלתם של סופרים, משוררים, יוצרים, כותבים ושאר אמנים ובעלי תפקידים בנושא.
ראו גם[עריכה]
This article "השפה העברית בעידן הגלובליזציה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:השפה העברית בעידן הגלובליזציה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
