הסבר סיבתי
הסבר סיבתי (causal explanation) [1][2][3] הוא טיעון המתייחס למשתנה או המשתנים שבאמצעותם הסיבה גורמת לתוצאה. למשל, הטיעון הסיבתי, שומן טראנס (הסיבה) גורם למחלות לב (תוצאה), אינו כולל הסבר. זאת משום שהוא לא מפרט כיצד או מהו התהליך באמצעותו שומן הטראנס (הסיבה) מחולל את התוצאה (מחלות לב). הסבר אפשרי למשל יהיה "שומן טראנס מצטבר בעורקים ולכן גורם לחסימתם ומכאן מגדיל את הסיכוי להתקפי לב". במילים אחרות, הסבר סיבתי הוא בעצם פרוט המנגנון (mechanism) או המשתנה המתווך (או המשתנים המתווכים) באמצעותם הסיבה גורמת לתוצאה. בדוגמא, ההסבר (או המנגנון) כולל שני משתנים מתווכים: "הצטברות השומן בעורקים" ו"חסימת העורקים". חוקרים רבים בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, מדגישים את חשיבותו של ההסבר בקוגניציה האנושית ובחשיבה הסיבתית[2].
מבנה ההסבר הסיבתי[עריכה]
בהגדרה, הסבר סיבתי כרוך בפירוט המשתנים המתווכים (intermediate variables) הנמצאים ברצף זמן-מרחב בין הסיבה לתוצאה[4][5]. הסבר סיבתי יכול להופיע ברמות שונות של פרוט, מקצר מאוד (רק משתנה מתווך אחד) לארוך מאוד (מספר משתנים מתווכים).[5][6]
במונחים של מודלים סיבתיים, הסבר סיבתי נקרא מודל שרשרת (chain model). מודל כזה כולל סיבה (A) תוצאה (B) ומשתנה או משתנים מתווכים (mediators) שמפרטים את הדרך באמצעותה הסיבה גורמת לתוצאה. נהוג לסמן משתנים אלה באות M (תחילת המילה Mediator) כשכל משתנה מתווך בשרשרת מלווה במספר. למשל, ההסבר לטעון הסיבתי "שומן טראנס גורם להתקפי לב" כולל שני משתנים מתווכים. מכאן שרטוט המודל יראה כךː שומן טראנס (A) ← הצטברות שומן בעורקים (M1) ← חסימת עורקים (M2) ← התקפי לב (B).
בהתאם לעקרונות של מודל השרשרת, נצפה שיהיה מתאם בין כל המשתנים המובאים במודל.
חשיבות הסברים סיבתיים בקוגניציה האנושית[עריכה]
אכן, עבור חוקרים רבים, התייחסות לתהליך, הוא מרכזי בתפיסה הבוגרת של סיבתיות[1][7]. הבנת התהליך היא עקרון מגדיר ולא סתם אמונה המבוססת על ניסיון[8]. על פי חוקרים אלה, לאנשים הרבה פעמים ברור כי התרחשות מאורעות היא תוצאה של קיום מנגנון גם אם הם לא תמיד יכולים לפרט מהו.[7][9]
יש עדויות רבות לכך שלהסבר יש מעמד חשוב בקוגניציה האנושית. כשאדם ניצב בפני מאורע (התרחשות תאונת דרכים) הוא יחפש מידע שיסביר לו מדוע התאונה קרתה (למשל תנאי ראות חריגים).[2] להסברים טובים יש תוצאות חיוביות רבות. בפרסום השיווקי, טעון סיבתי המלווה בהסבר כיצד המוצר מביא לתועלת אותה הוא מבטיח, מעלה את הנכונות לרכוש את המוצר.[10] [4] בדיונים ובוויכוחים אנשים מגייסים הסברים על מנת להצדיק ולהציג את הטעונים שלהם כהגיוניים ולשכנע.[11][12] אנשים תופסים את ההסתברות לנכונות הטעונים שלהם כגבוהה יותר כשהם נדרשים להסביר אותם[13]. אנשים משתכנעים יותר מטעונים סיבתיים אם מספקים להם הסברים[13] שמניחים את דעתם (מתאימים לידע סיבתי קודם).[10] קבלת הסבר שמתאים לידע קודם מגדיל את תחושת הסיפוק ושביעות הרצון. [14][10]
הסברים סיבתיים הם מאוד דומיננטיים בחיי היומיום לא רק על מנת להסביר כיצד עובד מנגנון מכניסטי.[4] אלא אף כשמספרים לאדם סדר התרחשות של מאורע יומיומי. מה שיאפשר את זכירת והבנת ההתרחשות הוא ה"דבק" המחבר סיבתית בן המאורעות שאחרת היו נתפסות כמנותקות וחסרות פשר. ממחקרים עולה כי היחסים הסיבתיים משחקים תפקיד קריטי בייצוג המנטלי של ספורים שונים כמו מהלך עניינים והתרחשויות של אירועים.[15][16] כמו כן נמצא כי שימוש בפעלים הוא קריטי לייצוג ההסבר ולהבנת ההתרחשות הן כשמדובר בספורים[17] והן כשמדובר הסברים סיבתיים הנוגעים למנגנון.[18]
השוואה בין ראיות מתאמיות להצגת מנגנון או הסבר[עריכה]
מרבית הראיות האימפריות לכך שהסברים סיבתיים הם בעלי חשיבות מכרעת בקוגניציה האנושית, מתקבלות ממחקרים בהם הוא הושווה למידע שהוא מתאמי באופיו, ונמצא עדיף עליו.[12] במחקר אופייני מסוג זה הנחקר קבל אחד משני סוגי מידע למשל, מחקרים מראים כי בייחוסי סיבתיות אנשים נוטים לחפש מידע אודות המנגנון יותר מאשר אודות מתאם[2]. אנשים קבלו תיאורים של מאורעות ספציפיים (למשל "גון נסע בכביש 5 והייתה לו תאונה") ולכל תיאור הם נתבקשו לפרט שאלות עליהם היו רוצים תשובות על מנת להחליט מה הסיבה למאורע (למשל לתאונה). הסתבר כי אנשים מחפשים מידע על המנגנון באמצעותו התרחשה התוצאה (למשל: "האם גון אבד את הבלמים"? או "האם היו תנאי ראות גרועים"?) יותר מאשר מידע שהוא מתאמי באופיו (למשל: "האם לג'ון יש נטייה יותר גדולה מאשר לאחרים להיות מעורב בתאונות"?). יתרה מכך, השפעת מידע מתאמי שניתן לנבדקים היה גדול יותר כשנכלל אף הסבר לגבי המנגנון[19]. כלומר קבלת מידע מתאמי מתבטא בייחוס סיבתיות חלש בלבד כשלנבדקים לא מוצג המנגנון המסביר את הקשר בעוד נוכחות מנגנון גם בהיעדר מתאם הובילה לרמה מתונה של יחוס סיבתיות. אנשים מספקים הסברים לגבי המנגנון יותר מאשר ראיות מתאמיות כשהם מתבקשים להצדיק את התיאוריות הסיבתיות שלהם[12]. במחקר בו נבדקה השאלה איזה סוג מידע המפריך את האמונה הרווחת כי הדבקות באיידס קורית בעקבות מגע מקרי (או דרך יתושים), משכנע יותר[20]. נמצא כי אצל נבדקים שקבלו נימוק מנגנוני באופיו ("הווירוס לא מרוכז מספיק/ שברירי ולכן מת מהר בתנאים אלה"), החלשת האמונה והמחויבות להתנדב ולקחת חלק בפעילויות לעזור לחולי איידס הייתה גדולה יותר מאשר כשהנבדקים קבלו מידע מתאמי באופיו (ראיות ממחקרים כי אין קשר בין מגע מקרי/ דרך יתושים לבין הדבקות באיידס).
בסיס פילוסופי[עריכה]
גישה זו הרואה את מושג המנגנון כמרכזי בהגדרת סיבה מבוססת על מודל המסירה המחוללת (Generative Transmission) של קאנט (Kant 1781/1982), התופסת את הסיבה כמחוללת או יוצרת את התוצאות על ידי העברת אנרגיה. למשל, אם כלב ינשוך אדם בידו, סביר שהוא יפצע אותו. נשיכה עם השיניים (הסיבה) מטבע האפיונים הייחודיים שיש לה (חדות, ננעצות בכוח) פועלת על האובייקט (ידו של האדם) ליצירת התוצאה (פציעה, דמום וכדומה).
מה מבחין בין טעון סיבתי הנתמך בנתונים על קיום מתאם לבין טעון סיבתי הכולל אף את פרוט המנגנון? הן ושות' (Ahn et al, 1995) דנים בשלושה הבדלים מרכזיים בין שתי הגישות.
ב. הכרחיות סיבתית לעומת אינדוקציה בהצגת לוח 2X2 הוסבר מושג הקווריאציה באמצעות שימוש במושגים מספיקות והכרחיות. לטענתן, ניתוח הקווריאציה "לא ממש" מראה שפקטור מסוים הכרחי או מספיק להתרחשות אפקט, אלא רק שתצפיות בעבר העלו קיומו של קשר (הצדקה אינדוקטיבית). במילים אחרות, כפי שציין הפילוסוף קנט קשר אינו מעיד בהכרח על סיבתיות. למעשה, בלי קיומו של מנגנון באמצעותו הסיבה יוצרת את התוצאה, קשרים בהם נצפה עשויים להיות תוצר של צרוף מקרים או מתאמים מזויפים ((Schlottmann, 1999. לדוגמה, במחקר נמצא כי דווקא במדינות בהם הייתה גדילה בכמות המוצרים הדיאטטיים כמות האנשים עם עודף המשקל גדלה.[21] כל עוד לא יוצע מנגנון באמצעותו התרחש קשר זה, תמיד תתקיים האפשרות כי מדובר במתאם מזויף: (גדילה בשפע בעולם)⇒(עליה ביצור מוצרים דיאטטיים)⇐(עלייה בצריכה ובמשקל). הסבר באמצעות מנגנון יראה כך: (עליה ביצור מוצרים דיאטטיים)⇐ (ירידה בשליטה על כמות האכילה)⇐ (עלייה בצריכה ובמשקל).
ג. תהליך ספציפי לתוכן לעומת אסטרטגיה כללית הן ושות' (Ahn et al, 1995), מצביעים על כך שבעוד ניתוח הקווריאציה מתעלם מהתוכן הספציפי של מטלת יחוס הסיבתיות גישת התהליך היא ספציפית לתוכן. על פי גישת הקווריאציה אנשים ייגשו באותו אופן למשימת ייחוס סיבתיות כשהם נוקטים אותה גישה כללית ("יצירת" טבלה של העדר /התרחשות של סיבה ותוצאה) מבלי להתייחס לתוכן הספציפי. מכאן, כל לקיחה בחשבון של ידע קודם לגבי הקשר A-B, כשצריך לשפוט קשר עבור נתונים חדשים, נתפס כהכנסת הטיה למשימת השיפוט (Cheng & Novick, 1990). לעומת זאת גישת המכניזם כן לוקחת בחשבון ידע קודם. כללית, לטענתן, אנשים מכירים סט סופי של מנגנונים ובתהליך ייחוס הסיבתיות הם מנסים לחשוף האם אחד מהם פעל בהקשר הנדון. מכאן, ניתן ליישם ישירות, ידע קודם אודות התהליך למאורע הנדון. ולכן תהליך יחוס הסיבתיות הוא ספציפי לתוכן, שכן מנגנון אחד יתאים במצב אחד ולא באחר.
גישה נוספת שעולה בקנה אחד עם גישתן היא תיאורית הכוח הסיבתי (Causal Power) שהוצעה על ידי וייט White, 2005)). גם לטענתו הכוח של מועמד סיבתי ליצור אפקט אינו מבוסס על תצפיות בקביעויות סטטיסטיות (או מתאמים) אלא במידה קריטית על רעיון המסירה המחוללת. אם נשתמש בדוגמה קיצונית אין צורך שאוכל נעצים על מנת להיווכח שאזיק לעצמי אלא על סמך הכרת האופן בו דברים פועלים ברור לי שלחפצים חדים יש את היכולת או את הכוח הסיבתי לפצוע. כלומר, הישות הנקראת מנגנון עבור וייט היא ישות לה מיוחס כוח סיבתי ליצור את האפקט בתחום הספציפי.
אשליית עומק ההסבר (The Illusion of Explanatory Depth)[עריכה]
זוג חוקרים מאוניברסיטת ייל חשפו את התופעה "אשליית עומק ההסבר" (The Illusion of Explanatory Depth)[22][23]. הם ואחרים (Keil, 2003; Stafford, 2007) מביאים ראיות לכך שאנשים חשים שהם מבינים תופעות ברמה גבוהה יותר מאשר הם מבינים באמת. כך למשל רוזנבליט וקייל בקשו מנבדקים לדרג את המידה בה הם יודעים כיצד פועלים מכשירים מוכרים שונים (כגון מאוורר, רוכסן וכדומה) על סולם שבין 1 ל 7 כשלאחר מכן הם נתבקשו להסביר כיצד פועל כל אחד מהמכשירים ולדרג בשנית את הידע. דרוג הידע ההתחלתי נמצא גבוה בהרבה מזה שהתקבל לאחר ניסיונות ההסבר.
מהיכן נובעת הרגשה זו של הבנה, ומדוע יש לטעונים סיבתיים הנתמכים בהסבר התהליך פוטנציאל שכנועי? הרי הוספת המנגנון להסבר הסיבתי לא מאוד מעשירה את הבנתו של הצרכן איך בדיוק פועל המוצר שהרי תמיד אפשר להעמיק את ההסבר על ידי הוספת עוד ועוד מרכיבים וליצור שרשרת סיבתית (Einhorn & Hogarth, 1986) ארוכה יותר. אם כן, באיזו נקודה נעצור כך שמצד אחד נקבל את התחושה שאנו "מבינים" את התהליך החיונית להיסק סיבתי ביומיום (Ahn & Kalish, 2000) ומאידך לא נעמיס על המערכת החישובית והקוגניטיבית שלנו (Keil, 2003)? לטענתנו התשובה לכך היא זו: משתנה המנגנון המוסף לטעון הסיבתי, שואב את כוחו השכנועי מכך שהוא מתאים את עצמו למערכת האמונות או לרשת הסיבתית הקיימת בתודעתו של היחיד. באופן זה, הוא מספק ליחיד את חווית ההבנה וזאת מבלי להעמיס ולהציף אותו במידע.
כיום, המחקר בחשיבה סיבתית מתמקד בניסיון להבינה בתוך מסגרת שלוקחת בחשבון את הרשת הסיבתית שהיחיד בונה. רשת זו, מצייתת לעקרונות לוגיים ונבנית על בסיס מידע שהוא צובר (מהתנסות קודמת, חינוך או דרך אנלוגיה) לגבי קשרים בין משתנים (Sloman,2005). העובדה שבהצגת המנגנון גלום פוטנציאל שכנועי הוא תוצאה של שני מרכיבים שבאים לידי ביטוי במושג הרשת הסיבתית: א. המערכת הקוגניטיבית אכן בנויה ומכוונת לחפש מבנים סיבתיים (Causal Patterns) שיסבירו קביעויות גם אם הן שטחיות (Keil, 2003). ב. ידע קודם שצובר היחיד על קשרים בין תופעות הוא מרכיב חשוב בבניית הרשת הסיבתית (Perales & Catena, 2006).
מהם מרכיבי משתנה התהליך באמצעותם נעשה החיבור לאמונות קיימות? לטענתנו "הטריק" פשוט יחסית. אנו נראה כי במהותו משתנה התהליך כולל לפחות שני מרכיבים, האחד, הוא יותר ספציפי ונוגע לידע תוכני מסוים ומכאן לתחום השפעה צר יותר והשני נוגע למידע לגבי כיוון השפעה ולכן יכול להיות אופייני לתחום יותר רחב.
ידע המתייחס לתוכן ספציפי
כאמור, עבור חוקרי מושג התהליך (למשל: White, 2005 (Ahn et al, 1995; האפיון המרכזי של משתנה התהליך הוא הידיעה שיש לו את הכוח הסיבתי ליצור את האפקט. ולכן, החיבור לאמונות קודמות יעשה מתוקף ספציפיות תוכנית ((Content-Specific. למשל יש סט סופי של דרכים בהם יכולה לפעול הירידה במשקל כמו: הורדה בתיאבון, שריפת שומנים. מכאן, לעיתים החיבור לאמונות קודמות באמצעות פרוט התהליך מתאפשרת הודות לידע תחומי ספציפי.
הסברים מסוג אחר[עריכה]
יש כמובן הסברים שאינם סיבתיים[22]. למשל הסבר של פרוצדורות (כיצד להפעיל מחשב, מכונת כביסה וכד'), הסבר של היררכיות למשל, מה המבנה הארגוני של צהל, חברת גוגל, קופת החולים לאומית וכד'. מובן שלעיתים קרובות מאחורי הסברי פרוצדורות והיררכיות מסתתר הגיון של מבנה שהוא של הסבר סיבתי באופיו[22].
פסאודו-הסברים[עריכה]
לעיתים ההסברים הסופקים לטיעון סיבתי הם פסאודו-הסברים. זאת משום שהם בעלי מבנה של טעון סיבתי הכולל הסבר אך המנגנון המופיע אינו הסבר משום שהוא כללי ולא ספציפי.[2][24]
הערות שוליים[עריכה]
This article "הסבר סיבתי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הסבר סיבתי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Woo-kyoung Ahn, Charles W. Kalish, The Role of Mechanism Beliefs in Causal Reasoning, 2000-06-22 doi: 10.7551/mitpress/2930.003.0013
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Woo-kyoung Ahn, Charles W. Kalish, Douglas L. Medin, Susan A. Gelman, The role of covariation versus mechanism information in causal attribution, Cognition 54, 1995-03, עמ' 299–352 doi: 10.1016/0010-0277(94)00640-7
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Merry Bullock, Causal Reasoning and Developmental Change over the Preschool Years, Human Development 28, 1985, עמ' 169–191 doi: 10.1159/000272959
- ↑ 4.0 4.1 4.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Philip M. Fernbach, Steven A. Sloman, Robert St. Louis, Julia N. Shube, Explanation Fiends and Foes: How Mechanistic Detail Determines Understanding and Preference, Journal of Consumer Research 39, 2013-02-01, עמ' 1115–1131 doi: 10.1086/667782
- ↑ 5.0 5.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Clare R. Walsh, Steven A. Sloman, The Meaning of Cause and Prevent: The Role of Causal Mechanism, Mind & Language 26, 2011-02, עמ' 21–52 doi: 10.1111/j.1468-0017.2010.01409.x
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Einhorn, Hillel J.,Hogarth, Robin M, Judging probable cause, Psychological Bulletin Vol 99(1), Jan 1986, עמ' 3-19
- ↑ 7.0 7.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter A. White, The power PC theory and causal powers: Comment on Cheng (1997) and Novick and Cheng (2004)., Psychological Review 112, 2005, עמ' 675–682 doi: 10.1037/0033-295X.112.3.675
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Susan A. Gelman, Gail M. Gottfried, Children's Causal Explanations of Animate and Inanimate Motion, Child Development 67, 1996, עמ' 1970–1987 doi: 10.2307/1131604
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Schlottmann, A. (1999). , , 303., Seeing it happen and knowing how it works: how children understand the relation between perceptual causality and underlying mechanism., Developmental psychology (1)35, 1999, עמ' 303-317
- ↑ 10.0 10.1 10.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found..Saporta-Sorozon, K, God is in the Details": The effect of directional verbs in process explanations on text coherence., Global Journal of Management and Business Research: E Marketing, (1)18, 2018, עמ' 1-13
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Amnon Glassner, Michael Weinstock, Yair Neuman, Pupils' evaluation and generation of evidence and explanation in argumentation, British Journal of Educational Psychology 75, 2005-03, עמ' 105–118 doi: 10.1348/000709904X22278
- ↑ 12.0 12.1 12.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Deanna Kuhn, How do People Know?, Psychological Science 12, 2001-01, עמ' 1–8 doi: 10.1111/1467-9280.00302
- ↑ 13.0 13.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Craig A. Anderson, Mark R. Lepper, Lee Ross, Perseverance of social theories: The role of explanation in the persistence of discredited information., Journal of Personality and Social Psychology 39, 1980-12, עמ' 1037–1049 doi: 10.1037/h0077720
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Alison Gopnik, Explanation as Orgasm and the Drive for Causal Knowledge: The Function, Evolution, and Phenomenology of the Theory Formation System, The MIT Press, 2000-06-22, עמ' 299–324, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-262-27691-7. (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Trabasso, T., & Van Den Broek, P, Causal thinking and the representation of narrative events, Journal of memory and language 24(5), 1985, עמ' 612-630
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Trabasso, T., & Stein, N. L., Narrating, representing, and remembering event sequences., Developmental spans in event comprehension and representation: Bridging fictional and actual events., 1997, עמ' 237-270
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Tom Trabasso, Linda L Sperry, Causal relatedness and importance of story events, Journal of Memory and Language 24, 1985-10, עמ' 595–611 doi: 10.1016/0749-596X(85)90048-8
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Kelly Saporta-Sorozon, [Online ISSN: 2249-4588 God is in the Details": The Effect of Directional Verbs in Process Explanations on Text Coherence], Global Journal of Management and Business Research: E Marketing Volume 18 Issue 1 Version 1.0, 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Barbara Koslowski, Doreen Spilton, Ann Snipper, Children's beliefs about instances of mechanical and electrical causation, Journal of Applied Developmental Psychology 2, 1981-01-23, עמ' 189–210 doi: 10.1016/0193-3973(81)90001-0
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Morgan P. Slusher, Craig A. Anderson, Using causal persuasive arguments to change beliefs and teach new information: The mediating role of explanation availability and evaluation bias in the acceptance of knowledge., Journal of Educational Psychology 88, 1996-03, עמ' 110–122 doi: 10.1037/0022-0663.88.1.110
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Pierre Chandon, Brian Wansink, The Biasing Health Halos of Fast-Food Restaurant Health Claims: Lower Calorie Estimates and Higher Side-Dish Consumption Intentions, Journal of Consumer Research 34, 2007-10, עמ' 301–314 doi: 10.1086/519499
- ↑ 22.0 22.1 22.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Leonid Rozenblit, Frank Keil, The misunderstood limits of folk science: an illusion of explanatory depth, Cognitive Science 26, 2002-09, עמ' 521–562 doi: 10.1207/s15516709cog2605_1
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Frank C. Keil, Explanation and Understanding, Annual Review of Psychology 57, 2006-01-01, עמ' 227–254 doi: 10.1146/annurev.psych.57.102904.190100
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Keli Saporta, Are Technological Terms Seductive? The Effect of Technological Terms on Persuasion, Business and Management Studies 6, 2020-02-18, עמ' 28–39 doi: 10.11114/bms.v6i1.4723
