המשלחת הנאצית לאנטארקטיקה (1938–1939)
המשלחת הנאצית לאנטארקטיקה (1938–1939), הייתה משלחת גרמנית שיצאה לאנטארקטיקה בדצמבר 1938 ונמשכה עד פברואר 1939. המשלחת נשלחה על ידי גרמניה הנאצית תחת פיקודו של קפטן אלפרד ריטשר.
על רקע התעצמות המאבקים הבינלאומיים וההכנות לקראת מלחמה, החליט המשטר הנאצי לשלוח משלחת לחקור את היבשת הקפואה. מטרת המשלחת הייתה לבצע מחקר מדעי ולבדוק את אפשרויות השימוש באזור לצורכי המשטר הנאצי.
ההכנות התקיימו תחת סודיות קפדנית, שכן על המיזם הוטל גם לערוך הערכת היתכנות לכיבוש עתידי של שטח אנטארקטיקה באזור שבין 20° מערב ל-20° מזרח.[1][2]
מטרות[עריכה]
למשלחת היו 2 מטרות:
- תחנת ציד לווייתנים: המטרה העיקרית הייתה להקים תחנת ציד לווייתנים כדי להגדיל את ייצור השומן של גרמניה, אשר היה חיוני לייצור מרגרינה וסבון. גרמניה הייתה תלויה בייבוא שמן לווייתנים מנורווגיה, וחששה כי התלות הזו תפגע בה במהלך מלחמה עתידית.
- בסיס ימי אפשרי: בנוסף, המשלחת הייתה חלק מהמאמצים של היטלר להרחיב את הטריטוריות של גרמניה הנאצית ולמצוא מקומות נוספים להקמת בסיסים צבאיים.
מהלך המשלחת[עריכה]
המשלחת יצאה מהנמל של המבורג ב-17 בדצמבר 1938 על סיפונה של הספינה MS Schwabenland, שנבנתה ב-1925 והוסבה לשימוש המשלחת ב-1934. הספינה הייתה מצוידת במטוסים מסוג דורנייה.
ב-19 בינואר 1939 הגיעה הספינה לחוף הנסיכה מרתה, באזור שהוכרז על ידי נורווגיה כ"ארץ המלכה מוד". במהלך שהותם, המשלחת מיפתה את האזור, הציבה דגלי צלב הקרס על הקרח לאורך החוף, וביצעה שבעה טיסות סיור וצילום מהאוויר באמצעות המטוסים. במהלך טיסות אלו צולמו מעל 16,000 תצלומים, כולל כמה תמונות צבעוניות, התגלו רכסי הרים נטולי קרח שלא היו ידועים בעבר, והתגלו כמה אגמים קטנים ללא קרח.[3]
נווה מדבר האנטארקטי Schirmacherשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), אשר לימים יוקמו בו תחנות המחקר מאיטרישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') ו־Noolazarevskayaשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), זוהה מהאוויר על ידי ריצ'רד שירמאכר (שקרא לה על שמו). לאחר מכן הוצבו חרוטי פלדה מוטבעים בצלבי קרס כדי לבסס את תביעות גרמניות לבעלות על שטחים במקום. במהלך שמונה טיסות מיוחדות נוספות, בהן השתתף גם רישר, צולמו אזורים מעניינים במיוחד שצולמו בתמונות צבעוניות. הצוות טס על פני שטח של כ-600,000 קמ"ר וצילם כ-11,600 תצלומי אוויר. מחקרים ביולוגיים בוצעו על סיפון הספינה ועל קרח הים בחוף. עם זאת, הציוד הבלתי מספק של המשלחת לא איפשר לשלוח משלחת מזחלות למדף הקרח, וכל המחקרים בוצעו מבלי שאף אחד מהמשלחת נכנס לשטח הפנימי.[4]
האזור שבין 10°W ל-15°E נקרא על ידי מנהיג המשלחת שוואביה החדשה (בגרמנית: Neuschwabenland). בינתיים, ממשלת נורווגיה גילתה את הפעילות הגרמנית באנטארקטיקה, לאחר שאשתו של סגן מנהיג המשלחת, ארנסט הרמן, הודיעה לגאולוג הנורווגי אדולף הול על קיומה. ב-14 בינואר 1939 הכריזה ממשלת נורווגיה על השטח שבין קו רוחב 20°W ל-45°E כשטח נורווגי ("ארץ המלכה מוד"), מבלי להגדיר את היקפו הדרומי.[5]
ב-6 בפברואר 1939 עזבה הספינה את חופי אנטארקטיקה וחזרה לגרמניה. הממצאים של המשלחת כללו תצלומים רבים ומיפוי מפורט של האזור. עם זאת, מלחמת העולם השנייה קטעה את התוכניות להמשך המחקר, ורוב הצילומים והתיעודים של המשלחת לא פורסמו עד לאחר המלחמה.[6]
מכיוון שהאזור נחקר לראשונה על ידי משלחת גרמנית, השם שוואביה החדשה ושמות גרמניים שניתנו למאפיינים הגאוגרפיים שלה עדיין נמצאים בשימוש במפות רבות. כמה מאפיינים גאוגרפיים שמופו על ידי המשלחת לא זכו לשמות עד המשלחת הנורווגית-בריטית-שוודית לאנטארקטיקה (NSAE) בשנים 1949–1952.[7][8][9]
ממצאים ותוצאות[עריכה]
צילום אוויר ומיפוי[עריכה]
המשלחת צילמה מעל 16,000 תצלומי אוויר במהלך שבע טיסות סיור באמצעות מטוסי דורנייה ומטוסי ים. התמונות כיסו שטח נרחב של חופי הנסיכה מרתה, כולל אזורים כמו הרי קראול והרי וולהאט.[3]
תצפיות ומיפוי חופים[עריכה]
- חברי המשלחת הלכו לאורך החוף ותיעדו את נקודות הציון החשובות. הם הציבו דגלי צלב קרס על הקרח באזור שנקרא "נוישוואבן" לשם כיבוש גרמני, ואיירו חצי אלומיניום עם סמל צלב הקרס באזורים שונים במהלך טיסות הסיור.[10]
- תגליות מדעיות: המשלחת הביאה חזרה ממצאים חשובים על הגאוגרפיה והאקלים של אנטארקטיקה, ששימשו חוקרים גם בשנים שלאחר מכן.
- השפעה פוליטית: אף על פי שהמשלחת לא הביאה לתפנית משמעותית במאבקים המדיניים על השליטה באנטארקטיקה, היא תרמה לתעמולה הנאצית והציגה את גרמניה כמעצמה מדעית מובילה.
מחקרים ביולוגיים[עריכה]
המשלחת כללה מדענים שחקרו את האקולוגיה של האזור, כולל מערכות החיים הייחודיות של אנטארקטיקה. המחקרים כללו תצפיות על קרחונים, מזג האוויר ומערכות החיים המקומיות. עם זאת, תוצאות המחקרים הביולוגיים, הגיאופיזיים והמטאורולוגיים פורסמו רק לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1954–1958
תוצאות פוליטיות וכלכליות[עריכה]
השפעה פוליטית: למרות התוכניות להקים תחנת ציד לווייתנים ובסיס ימי באנטארקטיקה, מלחמת העולם השנייה קטעה את המשך המחקר והפיתוח באזור. לאחר המלחמה, גרמניה זנחה את תביעותיה על נוישוואבן, והאזור נותר תחת תביעה נורווגית כ"ארץ המלכה מוד".[10]
הערכה פוסט-מלחמתית: המשלחת נחשבת לאחת המשלחות המורכבות והמשמעותיות ביותר של התקופה, עם תרומה משמעותית להבנת האזורים הלא ידועים של אנטארקטיקה. עם זאת, התוצאות המדעיות והפוליטיות שלה נשכחו במידה רבה בשל ההקשר ההיסטורי של מלחמת העולם השנייה.
דעת הציבור[עריכה]
כתוצאה מחשאיות רבה וזמן הכנה מועט יחסית, המיזם חמק לחלוטין מכל תשומת לב ציבורית כאשר ה-MS Schwabenland יצאה לדרכה.
הדיווח הראשון של המשלחת נמסר רק במהלך המסע חזרה מקייפטאון להלמוט ווהלט, שפרסם הודעה לעיתונות ב-6 במרץ 1939. בעוד הדיילי טלגרף בבריטניה והניו יורק טיימס בארצות הברית דיווחו על המשלחת בהתייחס לכיבוש הנורווגי של האזור, רק העיתונות המקומית של המבורג הקדישה תשומת לב לחזרתה של המשלחת לגרמניה ב-25 במאי 1939.
למרות שגרמניה הוציאה צו על הקמת אזור אנטארקטי גרמני בשם שוואביה החדשה לאחר חזרת המשלחת באוגוסט 1939, מעולם לא הועלו תביעות טריטוריאליות רשמיות לגבי האזור, שננטשו ב-1945 ומעולם לא בוטלו מאז.[11] שום תחנת ציד לווייתנים או מבנה קבוע אחר לא נבנו על ידי גרמניה עד הקמת תחנת המחקר נוימאייר II שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), מתקן מחקר שהוקם ב-1981. תחנת המחקר הנוכחית נוימאייר III ממוקמת גם היא באזור.
שוואביה החדשה היא כעת אזור קרטוגרפי של ארץ המלכה מוד, אשר מנוהלת על ידי נורווגיה כטריטוריה תלויה תחת מערכת האמנה האנטארקטית[12]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.German Antarctica Expedition of 1939 | German survey | Britannica, www.britannica.com (בEnglish)
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 10.0 10.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Weddell Sea, Shackleton’s Endurance, and New Swabia | Blog | Oceanwide Expeditions, oceanwide-expeditions.com (בEnglish)
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמונות של MS Schwabenland ומטוסי הים שלה (בגרמנית)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמונות נוספות של MS Schwabenland (בגרמנית)
- אריך פון דרייגלסקי והמשלחת הגרמנית לאנטרקטיקה בשנים 1901–1903, מכון סקוט לחקר הקוטב
- וילהלם פילצ'נר והמשלחת הגרמנית לאנטרקטיקה בשנים 1911-1912, מכון סקוט לחקר הקוטב
- Kartographische Arbeiten und deutsche Namengebung ב- Neuschwabenland, Antarktis
This article "המשלחת הנאצית לאנטארקטיקה (1938–1939)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:המשלחת הנאצית לאנטארקטיקה (1938–1939). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
