You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

הונאות בטלמרקטינג בקרב בגיל השלישי

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

בהונאות טלמרקטינג מבוצעות תרמיות כספיות בהן נראה ניסיון מכוון להוליך שולל אדם או קבוצת אנשים. אמצעי הפעולה של ההונאה בטלמרקטינג הוא שיחת טלפון ישירה שיוזם הנוכל. שיחת הטלפון יוצרת מצג שווא אצל הקורבן, זאת בשל העובדה כי בסופה מוצע לקורבן להרוויח סכום כסף או מוצר מסוים. תוכן ההצעה כולל משפטים כמו: "מגיעה לך מתנה" או "שלם דמי משלוח לשחרור מתנה". הונאות נוספות מתבצעות באמצעות הודעות אלקטרוניות בהן מוצגים מוצרים הנמכרים כ"מתנות" או הטבות תמורת סכום סמלי, הקורבן מתפתה לשלם, ונמצא לבסוף כי נעקץ.

הייחודיות בתרמית כנגד קשישים בטלמרקטינג הוא הונאת לקוחות פוטנציאליים לרכוש מוצרים שירותים דרך הטלפון או וועידות אינטרנטיות תוך ניצול אי-הכרתם של הקשישים את אותן פלטפורמות. חברות העוקץ מסמנות אוכלוסיות יעד ובאמצעות רשת האינטרנט מציעות מגוון הצעות שלא יספקו דבר לצרכן. בעוקץ הקשישים מנצלות חברות אלו את חוסר ההבנה של הגיל השלישי במכירה של מוצרים וגוזלים את כספם באמצעות השיטות שיפורטו להלן.

דוגמאות להונאות:

עוקץ החובות המפוברקים[1]- חברות מתקשרות ומציעות מוצרים שונים במחיר מוזל. בעקבות ההצעה טענו אותן החברות כי נצבר חוב שלא שולם בעקבות רכישת המוצר לפני תקופה. חברות היו מתקשרות אל הקליינט ואומרות: "רכשת חבילת מוצרים- סירים לבית- ובעבר לא שילמת את מלוא הסכום עבורם". כפי שצוין, מידע נאסף ומשתכנע הנעשק כי אכן רכש את המוצר בעבר ומתפתה לשלם את החוב המפוברק שנוצר.

ביטוח מוצרי חשמל[2]- חלק מחברות הביטוח למוצרי חשמל מציעות לבטח מוצרים שונים אשר מצויים באחריות היצרן. חשוב לוודא עם הספק את תקופת האחריות בטרם התקשרות, ולזכור כי לרוב אחריות היצרן במוצרי חשמל קיימת ונמשכת זמן רב.

עוקץ דואר ישראל[3]- עוקץ זה מאופיין בשליחת מסרון הדורש תשלום עבור דמי משלוח. חברות העוקץ הפועלות בשיטת זו ישלחו הודעות המכילות את התוכן הבא: "החבילה הגיעה ונדרש עתה לתשלום כספי לשחרורה". מדובר בהודעות כוזבות ושקריות, וחשוב לציין כי דואר ישראל לא מעניק שירות כזה באופן יזום מצדו. מטרת העוקץ היא לקבל את פרטי האשראי ולהונות את הלקוחות הממתינים למשלוחים.

התמודדות עם התופעה[עריכה]

התמודדות פרטנית[עריכה]

1. לא סוגרים עסקאות עם מתקשרים שמספרם לא מזוהה- "קול ידידותי" בצד השני של הקו אשר מספרו לא ידוע עשוי להיות נוכל.

2. קבלת חומרים- מומלץ לבקש חומרים כתובים וברורים לפני התחייבות לכל הצעה.

3. בדיקה מקיפה- לפני תשלום יש לבדוק את החברה והצעתה עם גופים משפטיים ולבצע בדיקה מקיפה.

4. הפעלת לחצים- יש להתרחק מ"עסקה" אם מופעל לחץ לקבלת החלטה מידית.

5. הגרלות- סימנים להגרלה פיקטיבית: הזדמנות לזכות בהגרלה שאינה מוכרת; הגרלה מבוצעת בחו"ל; "רכישה קבוצתית" של כרטיס לוטו; בקשות לקבלת פרטי אשראי לצורך כניסה להגרלה ללא העברת פרטים משביעי רצון; הזמנה להשתתף בהגרלות שאינן חוקיות.

6. התייעצות עם בני משפחה וחברים יכולה לסייע בהתמודדות עם התרמיות בטלמרקטינג.

התמודדות מערכתית[עריכה]

כחלק מהתמודדות המערכת עם התופעה אושר חוק "אל תתקשרו אליי"[4] בו הוקם מאגר שמות ממשלתי של לקוחות המסרבים לקבל שיחות שיווקי וכך להימנע מהונאות המתרחשות בשיחות טלפון ישירות.

ברירת המחדל תכלול מאגר אליו יוכנסו מספרי הטלפון של מי שיבקש – כלומר, יהיה מאגר שֵׁמי שייכלל בו הוא רק מי שיבקש זאת באופן אקטיבי. כיום יותר ויותר עסקאות מתבצעות באמצעות שיחות טלפון וצרכנים רבים מוצאים עצמם במצב בו מטרידים אותם בטלפון פעמים חוזרות ונשנות. ואף על פי שאותם אנשים מבקשים שיסירו את שמם מהרשימה, נציגי החברות ממשיכים להתקשר. מטרת החוק היא לא רק למנוע פגיעה בזמן היקר שלנו, הצרכנים, אלא בעיקר להגן על אוכלוסיות חלשות מפני ניצול ציני של נציגי שירות אשר פעמים רבות מוציאים מאותן קורבנות כספים רבים בעורמה. המצב החוקי הקיים לא מספק את ההגנה הנדרשת על הצרכנים, אלא מאפשר הגנה על הצרכנים מפני שיווק טלפוני בעיקר, רק לאחר מעשה. יתר על כן, אף שהחוק מאפשר אכיפה במקום בו בוצעה פרקטיקת שיווק מטעה או לא הוגנת, קשה להוכיח זאת ובפועל צרכנים רבים ניזוקים ורובם הגדול קשישים.

הצעת חוק חדשה[5] [6]ביוזמתה של השרה אורנה ברביבאי מבקשת לעצור את הכספים מחברות האשראי לחברות המעורבות בעוקץ קשישים. על פי התיקון לחוק, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן תוסמך לקבוע כי עוסק המפר בנסיבות מחמירות, תוכל הרשות לעביר מידע על כך באופן ישיר לחברות האשראי. מרגע קבלת ההודעה והימצאותה כנכונה, יופסקו שירותי הסליקה עבור אותו עוסק ויופסקו כל פעולות התשלום לטובתו.

דיווח במקרה של הונאה[עריכה]

- המוקד לאזרחים וותיקים *8840

- המועצה לצרכנות- מענה מיוחד לאזרחים וותיקים 03-5034903.

-רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן 073-3717777.

- הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה בר-אילן- מייל: elderly.law@biu.ac.il

-רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן 073-3717777.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Telecom News - הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס ענק בגין עוקץ קשישים בשיווק טלפוני, www.telecomnews.co.il
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.זהירות: עוקץ ביטוח מכשירי החשמל נחשף, mako, ‏2018-07-31
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עקיצה על חשבון דואר ישראל: היזהרו מההודעה הזדונית הזו, Ice
  4. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אושר חוק "אל תתקשרו אלי" נגד ניצול קשישים, GOV.IL
  5. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  6. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אלי"), התש"ף-2020, main.knesset.gov.il


This article "הונאות בטלמרקטינג בקרב בגיל השלישי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הונאות בטלמרקטינג בקרב בגיל השלישי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]