דוד הלוי (דרעא)
רבי דוד הלוי (הראשון)[1] הידוע בכינוי מול דרעא היה תלמיד חכם ומקובל מרוקאי ממגורשי ספרד, מראשי חוג המקובלים בעמק הדרעא ומאבות "תורת הצירוף".
חייו[עריכה]
נולד בסביליה לבליידא ורבי שמואל הלוי בן זמרא. לאחר הגירוש היגר בשנת ה'רנ"ב (1492) למרוקו. לפי גרסה אחת הגיע במסע מפרך ורווי ייסורים לפאס, ולאחר כשמונה חודשים פרצה בפאס שריפה גדולה, ובעקבותיה שרר בעיר רעב כבד ופרצה מגפת דבר, והוא עבר לדבדו[2]. סברה אחרת גורסת כי משפחתו הגיעה מספרד ישירות לדבדו[3]. בין כך ובין כך, בהמשך הגיע לפאס כדי ללמוד מפי רבי יהודה עוזיאל (הראשון), ממנו נסמך וכנראה גם התגורר בביתו וסמך על שולחנו. מפאס הוא היגר בשל קשיי פרנסה לכפר תמגרות שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') שבעמק הדרעא, ובו התפרנס מיגיע כפיו - כנראה מסחר או צורפות. ייתכן ששימש כדיין בתמגרות[4]. מלבד גדלותו בתורה, היה בעל השכלה מדעית רחבה. באותה העת התרכזו באזור דרעא מקובלים רבים, ורבי דוד למד עם רבי משה בן מחפוצא, והתגורר בביתו. רבי דוד היה מהדמויות הבולטות והמובילות של חוג המקובלים שהתגבש בעמק הדרעא, והיה בקשרים טובים גם עם המושל המקומי. דמותו היתה נערצת על יהודי האזור ויוחסו לו כוחות מיסטיים וגילויי אליהו. הוא פיתח שיטה קבלית עצמאית המבוססת על שיטת הקבלה של מקובלי דרעא ושל רבי אברהם אבולעפיה המכונה "תורת הצירוף", והיא עוסקת בצירופי אותיות שונים, ושימוש בהם בהבנת מעשה מרכבה והסברתו ובקבלה מעשית.
נפטר כנראה עד סוף המחצית הראשונה של המאה ה-16[5]. נקבר בתמגרות, וקברו אבד כנראה במהלך המאה ה-19.
לפי אחת המסורות, קברו נמצא בכפר, והוא היווה אתר עליה לרגל עד המאה ה-19, עת חדלו יהודים מלהתגורר בכפר ובית הקברות היהודי נעזב ומיקם הקבר אבד. מסורת אחרת מזהה את קברו עד היום בכפר דרע הסמוך[6].
חיבוריו[עריכה]
- ספר המלכות - חיבור קבלי שיטתי, הבנוי במבנה דומה לספר יצירה. תוכנו הוא "הלכות" קצרות וסתומות, שמשולב בהן ביאורן. רבי דוד לא הספיק לגמור את הביאור, ורבי אברהם אסקירא סיים את המלאכה בביאורו "גנזי המלך", על פי הוראות שרשם רבי דוד בשולי הגליון.
- כסף צרוף - מבוא ל"תורת הצירוף", השתמר בחלקו אך טרם הודפס.
- יש המייחסים לו מספר פיוטים[7], אחד מהם 'קום יחידתי' מושר בקרב יהודי מרוקו בשבת[8]. יש חולקים על זיהויו כמחבר פיוטים אלו[9].
- ספר חיה - חיבור קבלי שאבד, דומה בתוכנו ובתבניתו לספר מלכות.
- סגולת המלכים - חיבור על תכונתן הרפואית והמאגית של אבנים ואבני חן, ואולי גם עוסק באלכימיה[10]. החיבור אבד.
- מאורי אור - שמות המלאכים ותכונותיהם, למטרות קבלה מעשית. אבד.
- השמים והבקעה - חיבור קבלי על תכונת האותיות. אבד.
שרידים מחיבורים נוספים שלו (שלא זוהו בשמותם) נלקטו ע"י הרב גד עמר למהדורת "ספר המלכות" שלו.
מתלמידיו[עריכה]
- רבי מרדכי בוזגלו - בעל "מעיינות החכמה"
- יתכן שהמקובל רבי אהרן בן-יבגי היה תלמידו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב גד עמר, מבוא ל"ספר המלכות", ירושלים ה'תשנ"ח, עמ' 31-9.
- הרב משה עמאר, לתולדות רבינו דוד הלוי זצ"ל מחבר 'ספר המלכות', במבוא לספר המלכות עם פירוש "אור המלכות", ירושלים ה'תשס"ח, עמ' 8-1.
- הרב יעקב משה טולידאנו, נר המערב, עמ' 48.
- הרב יוסף בן נאיים, מלכי רבנן
- רחל אליאור, מקובלי דרעה, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, חוברת 24 (ה'תשמ"ה 1985), עמודים 36–73.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רבי דוד הלוי, אתר "מורשת מרוקו"
- הספר שזוהה בטעות כספר המלכות, קזבלנקה ה'תר"ץ, אתר HebrewBooks.
- הספר שזוהה בטעות כספר המלכות ירושלים ה'תש"ם, אתר HebrewBooks.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ לעיתים חל בלבול בינו לבין דמות מאוחרת יותר, רבי דוד הלוי מדרעא (השני) שחי במקום אחר שנקרא "דרע" או "אדרע", סמוך למרקש ולדמנאת (ייתכן שהיה צאצאו) וקברו מהווה מוקד עליה לרגל עד היום. גם הוא ידוע בכינוי "מול דרעא", שמשמעו "אדון הדרעא".
- ↑ כך מסיק גד עמר במבוא.
- ↑ משה עמאר, עמ' 6-5
- ↑ גד עמר (מבוא עמ' 12) מצדד ששימש כדיין, ואילו משה עמאר (מבוא עמ' 5) חולק על כך.
- ↑ ראו את החשבונות אצל גד עמר, עמ' 13 הערה 15
- ↑ הרב יעקב משה טולידאנו, הקדמה לספר המלכות
- ↑ ארבעה פיוטים הובאו בסוף "ספר המלכות" מהדורת גד עמר
- ↑ קום יחידתי באתר סנונית, ללא ציון שם המחבר.
- ↑ משה עמאר, עמ' 7
- ↑ בפאס של תקופתו פרח העיסוק באלכימיה
This article "דוד הלוי (דרעא)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:דוד הלוי (דרעא). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
