ברל פומרנץ
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. בר (ברל) פומרנץ (נולד ב-18 בדצמבר 1901, ח' בטבת תרס"א, אודריזין, בדרום מזרח פולין- דצמבר 1942, טבת ה'תש"ג, יאנוב, פולין) היה אחד המשוררים העבריים החשובים בתקופה שבין מלחמות העולם בפולין, נגן כינור שנטש את הנגינה לטובת השירה, יוצר ומתרגם מיידיש ופולנית.
ביוגרפיה[עריכה]
ברל פומרנץ נולד ביום ח' בטבת תרס"א בכפר אודריזין שבפולין. לאביו ישראל הייתה חנות מכולת אביו עסק גם במסחר של שחת. אמו חיה-פרידה הייתה עקרת בית. ברל היה הבן הבכור והיו לו שני אחים ואחות אחת. אביו חלה בגיל חמישים וארבע, נותח בוורשה ונפטר. לאחר מות האב, ברל ושני אחיו נשאו בעול הפרנסה. ברל התחנך בכפר מולדתו על ידי מלמדים ומורים פרטים.
את השכלתו העברית והכללית רכש בלימוד עצמי. הוא קרא רבות ספרות עברית, רוסית ויידיש, והושפע מהשירה האקספרסיוניסטית הפולנית של שנות העשרים. ברל היה גבר נאה וגבוה, בעל בלורית ערמונית מתולתלת ונהג להתבודד ולטייל לבדו. כשמאס בחיי העיירה עבר ללא ידיעת הוריו להתגורר בווילנה שם סבל מרעב וממחסור. ברל התקבל לסמינר העברי למורים של הד"ר ש"י טשרנא ובנוסף למד נגינה בקונסרבטוריון.
בגיל חמש עשרה התחיל לכתוב שירים. השיר הראשון שלו פורסם בירחון "קולות" שיצא לאור בוורשה בעריכת אליעזר שטיינמן. בוורשה ניסה ברל ליצור קשר עם סופרים עברים שהתגוררו במקום ועמדו להוציא את כתב העת "ראשית". ברל התאהב בנערה מוורשה שהייתה זמרת במקהלה של מ. שניאור ובל"ג בעומר בשנת 1935 התחתן איתה. באותה שנה יצא לאור קובץ שיריו הראשון: "בשפתיים אל הסלע" בהוצאת "ראשית" ורשה. פומרנץ רצה לעלות לארץ-ישראל אבל לא הצליח להשיג את הממון הנדרש. באותה עת התפרסם כמשורר והיה מוערך מאוד על ידי המשורר יצחק למדן שהוציא לאור את כתב העת הספרותי "גיליונות", שהחשיב אותו למשורר בחסד פרסם משיריו ב"גיליונות", וניהל איתו חליפת מכתבים רצופה במשך שש שנים. בשנת 1939 נולד בנו. בשנת תרצ"ט (1939) יצא לאור קובץ שיריו השני של פומרנץ "חלון ביער" בהוצאת התאגדות הסופרים העברים "מפלט" בקרקוב.[1]
בסוף קיץ תרצ"ט פומרנץ הגיע לבקר בבית אימו בכפר יאנוב ואילו אשתו ובנו נותרו בוורשה. זמן קצר אחרי יציאתו לביקור, פרצה מלחמת העולם השנייה; הרוסים כבשו את בריסק ויאנוב הייתה תחת שטח כיבוש הרוסי. פומרנץ ניסה להגיע אל משפחתו אך לא הצליח. הוא יצא אל ביאליסטוק מתוך שאיפה לחצות את הגבול ולפגוש את משפחתו, ללא הצלחה. פומרנץ שב ליאנוב, אל הגטו היהודי שהוקם במקום. בליל חיסול הגטו, בין יום הכיפורים לסוכות תש"ג (ספטמבר 1942), הצליח פומרנץ לברוח מן הגטו והגיע למנסרה, שבה הסתתרה קבוצת יהודים. הוא הסתתר במנסרה במשך חודשיים עד חיסול הגטו הקטן ואחר כך נמלט לבית הקברות הנוצרי במקום. שם שהה במשך שלושה ימים, ואחר כך הגיע לבית חולים ביאנוב. אחות טירונית יהודיה בשם רחל רזניק, הכניסה אותו לבית החולים לחדר צדדי שם נתנה לו מזון ושתייה, ואחר כך הסתירה אותו בעליית הגג של רפת.
זמן קצר לאחר מכן בחודש דצמבר ברל הגיע ליער זאבישיה, שם פגש ניצולים מבני יאנוב. כשברל הגיע ליער עדיין לא הוקמה תנועה פרטיזנית, ואך בודדים החזיקו בנשק. כשפומרנץ הגיע אל היער הוא היה מדוכדך ומזועזע ממה שחווה, רעב וחסר שינה. הדבר היחידי שנותר עימו היה פנקס שתמיד היה בכיסו. פומרנץ שוטט ביער, חזר פעמיים ליאנוב וחזר ליער. בסוף דצמבר 1942 שני נערים מן הקבוצה שהסתתרה ביער יצאו אל הכפר ונתפסו בידי הגרמנים. הם עונו ונאלצו לגלות את מקום המחבוא ביער. כמה מהיהודים שניסו לברוח, נורו על ידי הגרמנים שרצחו שמונה מהם, ביניהם גם ברל פומרנץ. הגרמנים חרתו על גזע עץ: כאן נהרגו בדצמבר 1942 שמונה פרטיזנים יהודים על ידי פלוגת ס"ס.[2]
מיקומו של פומרנץ בדור הספרותי שבתוכו פעל[עריכה]
השירים הראשונים של פומרנץ ראו אור בשנת 1923 בירחון "קולות". בשירי הנעורים שלו עולים מוטיבים שהיו גם מוטיבים מרכזיים בשירה הבוגרת שלו, למשל: הערגה לבדידות: ואתבודד באספסוף זול, נמבזה עבודתו, על צמד גלגלים של בדידות
; נבדלות מן הזולת\מוטיב הגאווה הפנימית של הזר: כה גאה וחרישית נגעה בי בחזקה בינות זרים
, מוטיב קרבת הנפש למי שלא שפר עליו גורלו: אתידד לכל אלמוניות גלמודות מחוללות שהיו ותהיינה
.[3]
מבחינה כרונולוגית פומרנץ נמנה עם העשור השני של המודרניזם העברי, לאחר הפריצה הגדולה של השירה העברית ביצירותיהם של אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי ודוד פוגל. ביצירתו, פומרנץ הטמיע את האקספרסיוניזם של א"צ גרינברג, את העשייה הלשונית של שלונסקי, ואת האקספרסיוניזם של פוגל. בין הערכים השיריים המשותפים לו ולמודרניזם העברי ניתן למנות את מיקום האדם העירוני כגיבור השיר; את מהות היום והלילה של אדם זה; את האקוסטיקה וההמון המקיפים את הגיבור העירוני.
פומרנץ גיבש נוסח חדש שמהווה חלופה לפואיטקות של אורי צבי גרינברג ושל אברהם שלונסקי. פומרנץ לא ראה בדמות המשורר כנושא פונקציות חברתיות, וכמבטא את התודעה של הדור. בשירת פומרנץ אין תפיסה כוללת של זמן היסטורי ואין דגרדציה של ערכים המסורתיים. פומרנץ המגדיר את שירתו: "חולמת חלום אביבה בשער בת יחיד". כלומר הוא מתנגד לתורות חברתיות אסתטיות רדיקליות שטומנות בחובן ראייה אטופית של גאולת האדם. היוצר הקרוב ביותר לפומרנץ במסורת השירה העברית הוא דוד פוגל. המשותף לשירים של פומרנץ ושל פוגל הם הנושאים; הן באווירה והן בעמדה כלפי העולם. אצל פומרנץ ואצל פוגל ניתן למצוא אופי סביל של האני ואינדיבידואליזם מלנכולי, התרפקות על נופי הכפר והילדות והבעת כאב על אובדנם.[4]
המוזיקליות של שירת פומרנץ נבדלת גם מן הדגם המודרניסטי של א"צ גרינברג ושל שלונסקי וגם מן המודל של משוררים צעירים בני דורו (לאה גולדברג ב"טבעות עשן" וחיים לנסקי) שכתבו עברית כמו מדוברת, בהגייה ספרדית, ונבדל גם ממחזור הפתיחה בספרה של יוכבד בת מרים "מרחוק", מחזור בלתי מחורז ובעל מבנה הבית החופשי. תפיסתו המוזיקלית של פומרנץ לא קשורה לאפקטים ריתמיים צליליים שמלכדים את הבית השורה והשיר לכדי יחידה אחת, אלא קרובה למה שיגדיר נתן זך: "יחידות נשימה טבעיות". הטור השירי של פומרנץ מבוסס על עברית כמו חייה-מדוברת, כפי ששמע אותה בשנות השלושים של המאה שעברה כשהוא חי בסביבה שאינה דוברת עברית. מבחינת תחבירית פומרנץ מנסח שורות שהן גם יחידות נושאות משמעות, וגם תוך שימוש בפסיחות שהוא קוטע את המשפט לפי שיקולים תוכניים ולא לפי הצרכים הריתמיים. הרושם המוזיקלי של שירת פומרנץ אינו בנוי על קו מלודי רצוף שיוצר חזרה משקלית ועל כן קריאה בשיריו היא קריאה מושהית שאין בה אינרציה ריתמית או קצב מכני. הרתמוס של שירת פומרנץ הוא רתמוס שקשור בנושא סבל כבד וברתמוס עצמו, בחרוזיו הלבנים מובלעת אנחה קלה.[5]
פומרנץ האמין בחריזה של חרוז הלבן. הוא דחה את החרוז בתבנית הנוסח המקראי משום שלדעתו חרוז כזה היה צר ומגביל את ההבעה.[6]
אצל פומרנץ ניתן למצוא שירים בעלי חריזה שלמה וקבועה, אך עם זאת ישנם שירים בעלי חריזה חלקית ובלתי סדירה. החרוזים אינם בעלי תפקיד מארגן בשיר ולא ניתן לחזות את הופעתם מראש. לעיתים פומרנץ משתמש בחרוז משוטט, שזה חרוז שלא מופיע במקומות קבועים בשיר אבל הוא בעל תפקיד פונטי ומבני חשוב. לפי ויינפלד החריזה של פומרנץ לא ייחודית ואין בה יצירתיות גבוהה, אך תרגומיו לעברית של שירה פולנית ויידיש מעידים על שליטה מלאה ווירטאוזית בחריזה למשל תרגום שיר אהבה של יאן ליחון או למשל תרגום השיר לכל הרוחות של זוסמן סגלוביץ. החרוז הדל בשירת פומרנץ הוא כמו פשרה בין ההכרה האסתטית של פומרנץ ששוללת את החריזה ולבין העובדה שהחרוז טבוע בתת-המודע השירי של פומרנץ.[7]
הפרוזודיה של פומרנץ נאמנה לקולו הפנימי האישי והרגיש, לתנודות הרגש ולחוויה החד-פעמית שמתבטאות בסגנונו של פומרנץ. פומרנץ מגלה פתיחות לכל רובדי הלשון: מחד גיסא פומרנץ משתמש באידיומטיקה ובלשון מן המקורות הקלאסיים, מן המקרא, התלמוד והפיוט, שאותם הוא משלב באמצעות רמיזות ופרפרזות, ומאידך גיסא פומרנץ משבץ בשיריו מילים ששאולות ממערכות לשוניות אחרות, תופעה שהשירה העברית לא אהבה עד לשירה של אברהם שלונסקי ואורי צבי גרינברג. פומרנץ משלב את המילה, השם והמונח הלועזי ברובד העברי ולעיתים הוא מחזק את הזרות הצלילית של המילה.[8]
בנוסף לכך פומרנץ גוזר צורות חדשות: הוא הושפע מהפוטוריזם הרוסי וגם משירתו של אברהם שלונסקי וממסורת הפיוט העברי. בשירת פומרנץ ישנה גזירה של שמות תואר ושמות עצם וגם גזירה של פעלים משמות תואר, למשל : צְלִילֵי-פִּיךְ הַחֲלִילִיִּים, לְהַאֲבִיר.[9]
תרגומים נבחרים של פומרנץ[עריכה]
פומרנץ התעניין במגוון סוגי שירה. בבלדות, בסרנדות, בשירי אהבה, בסונטות. בין השירים שפומרנץ בחר לתרגם ניתן לראות שירים בעלי שפה ומשלב לשוני גבוה. למשל בשיר האהבה מאת המשורר הפולני יאן ליחון שתרגם פומרנץ הוא השתמש בשפה עברית גבוהה:"וים בהן ארא", "נפשי יתבקעה", "לבבך כפנינה" וכדומה. בשיר אחר, סרנדה מאת המשורר הגרמני לודוויק רלשטאב מצויים גם ביטויים פואטיים כגון: כוכבת, לוחשות תרזות, נלבבת, כסופי אוהב, נשמע מרנין וכדומה.[10]
בתרגומיו, פומרנץ מרבה לעסוק בשירי טבע, למשל : השיר "לכל הרוחות" מאת המשורר זוסמן סגלוביץ' העוסק בטבע של ימי ילדותו, בלבלוב האילנות, מעוף היונים, מתנועת השבולים בשדה. או שיר אחר של המשורר האידיי קלמן ליס העוסק בתנודת העננים, ביונים שחוטות שקופאות במרום, ביום שעומד לשקוע. שיר אחר שתרגם משל המשורר הרוסי אלכסנדר פושקין עוסק ביערות, באלון הבודד שברוח, בעמק, בהוד הנצחי של הטבע וכדומה. פומרנץ תרגם שירים שקשורים בטבע וברגשות האדם אל הטבע, וגם בשיריו שלו הוא עוסק בטבע, בהיקסמות מן הטבע, ביכולת הטבע לבטא את רגשות האדם ואת אנושיותו. בחירתו של פומרנץ לתרגם שירים במשלב לשוני גבוה ובכתיבה פואטית קשורה כנראה לאוצר המילים הנרחב שלו ולעובדה שהוא שאב ממקורות שונים של העברית ושל הספרות והשירה העברית.[10]
תרומתו הספרותית של פומרנץ לספרות העברית[עריכה]
פומרנץ מתייחד בנעימה המיוחדת שלו, בפרוזודיה של השיר היחיד ובהסתייגות שלו מן הדמיון ככלי הכרה שירית. הוא שולל קטגורית את הדמיון כאחת מאבני היסוד של השיר ושולל את ייפוי המציאות. פומרנץ מבטא בשירתו את המתח בין השירה כמפלטמן המצוקה הראלית. בשירתו יש ביטוי לגעגוע רומנטי למיצוי החיים כהרפתקה וכגילוי, אך בנוסף שירתו נאמנה להוויה הריאלית ולחומרים הקשים והגסים של חיי הנפש. פומרנץ בשירתו מחויב אל הקרוב והממשי אם כי בצמצום, ומבטא בכתיבת והתבוננות שמעניקה לדברים ממדים חדשים. פומרנץ מסתייג מן המגמה שרואה במשורר בורא עולמות וחוזה חזיונות. לפי פומרנץ השירה צריכה להעמיד עולם שלא יהיה נבדל במהותו וקסמו מהעולם הנתפס על ידי החושים. פומרנץ דוחה את תפיסת המציאות ברוח הרומנטיקה.[11]
פומרנץ מבליט בשירתו את רגעי החסד, היופי, והרוגע של ההוויה היום יומית ומתייחד במטפוריקה הראלית. פומרנץ מזדהה עם הסבל של עלובי העולם ולכן מפתח בשיריו "אני" שלא מתמסר למציאות בדוייה אשלייתית.[12]
בשירתו של פומרנץ מתקיים מתח עמוק בין מה שמציעים האמונה, כוח הדמיון והאוטופיה החברתית לבין הנאמנות של היוצר למה שהוא חווה על בשרו ורואה סביבו. הוא מפקפק בקיום של עולם אחר שבו האדם נגאל מייסוריו, ומאמין באותנטיות של העולם שבכאן. פומרנץ בודק באופן מתמיד את כנות החוויה ונמנע מלהפליג מהאמת של החוויה. הוא נאמן לחווית החיים הקשה ולמקומות שבהם חי, כפר הולדתו והכרך. עוד קיים ביצירתו מתח בחווית האני בין ההוויה הכפרית לבין מציאות העירונית.[13]
לקריאה נוספת[עריכה]
- פומרנץ בר, "כל השירים", דוד ויינפלד, "אחרית דבר", הוצאת מוסד ביאליק ירושלים 2021, עמודים: 303-347.
- Halperin, Rivka Geminder. Berl Pomerantz: The Last Hebrew Poet in Poland. New York university, 1998.
- דגני, רחל. בר פומרנץ - האיש ושירתו (תל אביב, תשמ"ט 1988) <עבודת גמר (מ"א)--אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ברל פומרנץ בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- ברל פומרנץ באנציקלופדיה של YIVO, מאמר מאת עמינדב דיקמן (באנגלית)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהושבע סמט־שינברג, אבא שבשמים! אם שיעממתיך הערב — נא הארך שיעמומך מעט עוד, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2021
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 306-308
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 309-311
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 314
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 314-316
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 316-318
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 319
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 320-321
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 321-322
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 322
- ↑ 10.0 10.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ירושלים, 2021, עמ' 328-329
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 329-333
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד וינפלד, בר פומרנץ כל השירים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2021, עמ' 333-334
This article "ברל פומרנץ" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ברל פומרנץ. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
