אקטיבציה של שחלה (IN VITRO ACTIVATION)
בעיות פוריות היא ה"מחלה של המאה ה-21" עם שיעורים עולים בכל העולם. כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מאי-פריון אשר מתבטא באי-יכולת להביא לעולם ילד ללא שימוש בשירותי הרפואה ככלל וטיפולי פריון בפרט. אחת הסיבות השכיחות לאי-פריון בעולם המערבי ובישראל היא גיל האישה. חשיבות גיל האישה בא לידי ביטוי בכמות הביציות בשחלה ואיכותן, כאשר עם עליה בגיל מנגד ישנה ירידה בכמות ובאיכות הביציות. בעולם טיפולי ההפריה חוץ גופית, ישנן 2 קבוצות של מטופלות אשר מהוות אתגר טיפולי קליני ופסיכולוגי לכל רופא פוריות. האחת היא מטופלות עם עתודה או "רזרבה" שחלתית ירודה, והקבוצה השנייה היא נשים עם כשל שחלתי מוקדם (לפני גיל 40) אשר בא לידי ביטוי באי סדירות או אל-וסת מוחלט ורמות מוגברות של הורמונים מסוג גונדוטרופינים. אחוז ההריונות ב2 הקבוצות הללו נמוך מאד, ולרוב הרופאים המטפלים יפנו את המטופלות להליך שנקרא "תרומת ביצית", כאשר מפרים ביצית של אישה צעירה ואת העובר מחזירים לרחם האם הביולוגית המיועדת. אחוזי ההצלחה של טיפול בתרומת ביצית גבוהים, ונכון להיום אין טיפול שניתן להציע עם הצלחה באותה רמה. הבעייתיות בטיפול על ידי תרומת ביצית הוא שהילד העתידי לא מקבל את המטען הגנטי של האם הביולוגית. נתון זה חשוב עבור מטופלות רבות, הן מסיבות פסיכולוגיות, מטעמי דת וסיבות אישיות נוספות. בשנת 2013 דווח על לידת חי ביפן במטופלת עם כשל שחלתי מוקדם אשר כל טיפולי ההפריה חוץ גופית השגרתיים נכשלו אצלה, מטופלת זאת עברה טיפול פוריות חדשני בשם IN VITRO ACTIVATION או בקיצור IVA.
פעולת הIVA המקורית [1], ניכנסה לשימוש קליני, לאחר ניסויים מוצלחים בבעלי חיים וברקמת שחלה מבני אדם באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה על ידי צוות חוקרים בינלאומי בהנהגתו של פרופ' ארון שוויי. אותם חוקרים גילו מספר מנגנונים בתאי השחלה, הזקיקים והביציות, אשר גורמים לעיכוב של הזקיקים מלהתפתח משלב לא בשל לשלב שבו ניתן להפיק ביציות בשלות מתוך הזקיק. אותם חוקרים ביצעו ניסויים אשר כללו ביטול של מנגנונים אלו (PI3K/PTEN/mTOR/FOXO3/HIPPO signaling pathways) לחוד ביחד, וראו שהתוצאה הייתה גדילה של זקיקים משלב התפתחותי צעיר לזקיקים בשלים עם ביצית בשלה בפנים. עד כה, הילדים אשר נולדו לאחר ביצוע פעולות הIVA בריאים וגם המטופלות בריאות. הIVA המקורי יועד למטופלות עם אל-וסת ממושך וכמות מאוד נמוכה של זקיקים בשחלות וכלל 2 פעולות ניתוחיות, בראשונה כורתים שחלה שלמה, ובניתוח השני משתילים בחזרה רקמה אשר באנאליזה היסטולוגית נצפו בא זקיקים.
בהמשך, פותחה שיטה בשם DRUG FREE IN VITRO ACTIVATION. מדובר בפעולה הכוללת ניתוח אחד בלבד [2], שבו מסירים רקמת שחלה לצורך השתלתה בחזרה באותו הניתוח וזאת לאחר חיתוך של הרקמה בטכניקה אשר גורמת לביטול אחד המנגנונים האחראיים לעיכוב גדילה של הזקיקים (HIPPO SIGNALING). השיטה פותחה כדי לנסות ולתת מענה למטופלות עם רזרבה שחלתית ירודה, או כשל שחלתי מוקדם עם פרק זמן של אל-וסת קצר יחסית לקבוצה המקורית. בשנה האחרונה פורסמו תוצאות ראשוניות על הצלחות השיטה החדשה ממספר מרכזים בעולם (יפן, דנמרק, ספרד). כמו כן, פורסם בעיתונות המקומית [3] על כך שבישראל החלו לבצע את הפעולה בבית חולים ממשלתי מחודש פברואר 2020, במרכז הרפואי ע"ש ברזילי באשקלון [4]. טרם פורסמו תוצאות של מטופלות אשר עברו את הפעולה בישראל. אם זאת, לאור הדיווחים מהעולם ניתן להיות אופטימיים כי נוכל בעתיד לראות הצלחות של הפעולה בישראל.
This article "אקטיבציה של שחלה (IN VITRO ACTIVATION)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אקטיבציה של שחלה (IN VITRO ACTIVATION). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.