אגרת הגר"א
אגרת הגר"א היא מכתב מוסר והדרכה שנכתב על ידי רבי אליהו בן שלמה זלמן, הידוע בכינויו הגאון מווילנה (1720-1797).
האיגרת נכתבה בעקבות ניסיון של הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל, והיא נכתבה בעת שהייתו בדרך בעיר קניגסברג. לימים התפרסמה האיגרת בשם 'עלים לתרופה'.
למעשה, ניסיונו של הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל לא צלח, והוא החליט לחזור לביתו באומרו שאין לו רשות משמיים לעלות לארץ ישראל.
זמן כתיבת האיגרת[עריכה]
כתיבת האיגרת נעשתה מהדרך לארץ ישראל, כשהגאון מווילנה שהה בעיר קניסברג. השנה בה ניסה הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל, ותאריך כתיבת האיגרת, לוטים בערפל, החוקרים הציעו מספר הצעות שונות:
- דב אליאך, בספרו "הגאון", מנסה להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת, כי ניסיון זה היה כאשר הגאון היה בסביבות גיל ארבעים, לדבריו כנראה בחורף תק"כ (1759–1760).
- בספר 'קול התור' מופיע כי הוא ניסה לעלות לארץ ישראל בשנת תקמ"ב (1782).
- ד"ר אריה מורגנשטרן טוען כי הניסיון היה בסביבות שנת תקל"ח (1778), על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד המזכירים אדם בשם "ר' אליהו מווילנא", אולם לא ברור האם הכוונה במסמכים אלה לגאון.
- אלי אליאך הציע כי מדובר בקיץ של שנת תקכ"ז (1767).[1]
מטרת האיגרת[עריכה]
הגר"א כתב את האיגרת כמכתב פרידה והדרכה לבני משפחתו ובעיקר לאשתו ואימו, לקראת עזיבתו המתוכננת. מטרתו הייתה להשאיר להם מורשת רוחנית ומוסרית.
האיגרת במקור, נכתבה כנראה ביידיש, והיא תורגמה לעברית. כיום מצויים בדפוס כמה נוסחאות כולם בעברית. אחד ההבדלים הבולטים בין הנוסחאות הוא שנוי נוסח האיגרת בין זכר לנקבה[2]. מלבד הגרסה הנפוצה, קיימת גרסת 'ארם צובה', וגרסה נוספת שנדפסה על ידי רבי יוסף זונדל מסלנט.
האיגרת מכילה הנחיות והדרכות לחיים על פי התורה והמוסר היהודי. הנושאים העיקריים כוללים כמה עניינים:
1. חשיבות לימוד התורה 2. פיתוח מידות טובות 3. ענווה והתרחקות מגאווה 4. שליטה עצמית ומאבק ביצר הרע 5. הסתפקות במועט וזהירות מרדיפת ממון 6. חשיבות התפילה והכוונה בה.
בין היתר מבקש הגאון מווילנא מבני ביתו שלא יצטערו על עזיבתו, וכן חוזר ומצווה שימנעו ממחלוקת וכן שיחיו אמו ואשתו בשלום זו עם זו.
נקודות מעניינות[עריכה]
- סגנון כתיבה: האיגרת כתובה בלשון תמציתית וחדה, המאפיינת את סגנונו של הגר"א.
- דגש על ענווה: הגר"א מזהיר במיוחד מפני גאווה ומדגיש את חשיבות הענווה.
- יחס לזמן: יש התייחסות מיוחדת לחשיבות ניצול הזמן ללימוד תורה ועבודת ה'.
- הנחיות מעשיות: האיגרת כוללת עצות מעשיות לחיי היום-יום, כמו הימנעות מכעס ולשון הרע.
מעמד האיגרת כיום[עריכה]
האיגרת נחשבת לאחד המסמכים החשובים בספרות המוסר היהודית, והיא נלמדת בישיבות ובקהילות רבות כחלק מלימודי המוסר. עד היום רבים רואים באיגרת מדריך רלוונטי לחיים המודרניים, למרות שנכתבה לפני מאות שנים.
כמו כן משמשת האיגרת כבסיס לשיעורי מוסר ודרשות בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
האיגרת נדפסה עד היום במהדורות רבות של האיגרת, כולל גרסאות מבוארות ומתורגמות לשפות שונות.
ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו איגרת מהדרך בהגיעו לקניגסברג, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". עם זאת,
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גולדשטוף, יאיר, אגרת הגר"א ע"פ פתיחת האגרת, באתר אוצר החכמה
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרידלנדר חיים, עיונים בכללי חינוך שבאיגרת הגר"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ אלי אליאך, מתי ניסה הגר"א לעלות לארץ-ישראל?, הגאון מווילנה – אנתולוגיה, תשפ"א 2020, עמודים 59-52.
- ↑ יש ששיערו שהוא בעקבות תרגום האיגרת מאידיש, בה אין הבחנה בן חשון זכר ללשון נקבה, אך למעשה מתוכן האיגרת נראה בבירור יש לכותבה בלשון נקבה, מאחר והיא מיועדת לאמו ואשתו.
This article "אגרת הגר"א" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:אגרת הגר"א. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
