/Ronavni חגי רון
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. חגי רון נולד ביום 6 ספטמבר 1944 ונפטר ביום 10 ספטמבר 2012. היה פרופסור במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב לאב המייסד של מחקר הפליאומגנטי בישראל וחלוץ במחקר הזה בעולם כולו[1][2].
ביוגרפיה[עריכה]
חגי רון נולד בשנת 1944 בקיבוץ בית הערבה שבצפון ים המלח. בחודש מאי 1948, בהיותו בן 3 וחצי, ועקב הלחץ של הצבא הירדני, התפנו כל חברי הקיבוץ וילדיהם לקיבוץ שפיים. לאחר זמן קצר הקימו חלק מהמתפנים, ובהם הוריו יוכבד ויוחנן רון, את קיבוץ כברי (חלק אחר הקים את קיבוץ גשר הזיו). חגי גדל ולמד בקיבוץ שהיווה את ביתו לאורך כל חייו. הוא התגייס לחטיבת הצנחנים בשנת 1962. אחרי השירות הצבאי, ב- 1965, יצא לשנת שירות, בחיפה, בתנועת מחנות העולים של הקיבוץ המאוחד, שם פגש את מי שלימים תהיה אשתו - חדוה. במלחמת ששת הימים נלחם עם יחידתו במילואים בקרב אום-כתף שבסיני, אשר התפרסם בעולם בזכות האיגוף האנכי שבוצע שם. במלחמת יום הכיפורים נלחם עם יחידתו בגזרת תעלת סואץ, ממזרח לה בתחילה, וממערב לה לאחר הצליחה.
את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון קיים בין השנים 1969 - 1972; לתואר שני בין 1976 - 1978 ותואר שלישי (בהדרכתם של הפרופסורים: רפי פרוינד, עמוס נור, וצבי גרפונקל) בין השנים 1979 - 1984, הכל באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1980 ו- 1984 יצא לשנת השתלמות באוניברסיטת סטנפורד, ולפוסט-דוקטוראט בשנים 1985 - 1986.
במקביל ללימודיו לתואר ראשון ושני, שימש פעמיים כמזכיר המשק של קיבוץ כברי.
בשיא עבודתו האקדמית, ולאחר שהעמיד תלמידים רבים שחלקם הפכו להיות חברי סגל אקדמי בכירים בעצמם, חלה חגי במחלה קשה שממנה נפטר - 4 שנים לאחר מות אשתו חדוה.
מינויים אקדמיים בארץ ובחו"ל[עריכה]
- 1986 - האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי כדור הארץ - מרצה בכיר.
- 1986 - 2001 - המכון הגיאופיזי לישראל - חוקר בכיר ומנהל המעבדה הפליאו-מגנטית.
- 1992 - 1993 - אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, ביה"ס למדעי כדוה"א - פרופ' חבר נלווה.
- 1993 - 1994 - אונ' מיניסוטה, המכון למגנטיות הסלע - עמית מחקר.
- 1999 - 2000 - אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, ביה"ס למדעי כדוה"א - פרופ' חבר נלווה.
- 2000 - 2008 - האונ' העברית בירושלים, המכון למדעי כדוה"א - פרופ' חבר נלווה ואח"כ עמית מחקר ומנהל המעבדה הפליאו-מגנטית.
- 2003 - המרכז למחקר מדעי כדוה"א פוטסדאם, גרמניה GFZ - עמית מחקר.
- 2004 - 2007 - המכללה האקדמית גליל מערבי, יו"ר רשות המחקר - פרופ' חבר.
- 2009 - - האונ' העברית בירושלים, המכון למדעי כדוה"א - עמית מחקר בכיר ומנהל המעבדה הפליאו-מגנטית.
בנוסף, שימש כיועץ בכיר לפרויקט תג"ר (תחנה גרעינית) שיבטה (1987-9), כיו"ר הוועדה המדעית של המכון הגיאופיזי לישראל (1992-7) וחבר בוועדה זו עד שנת 2000, עורך חבר בכתב העת - (Israel Journal of Earth Sciences (1989-92 וחבר הוועד המנהל של המכללה האקדמית גליל מערבי (2001-4). באוניברסיטה לימד במהלך עבודתו שם את הקורסים בפלאומגנטיזם, גאולוגיה סטרוקטורלית, מיפוי גאולוגי מתקדם, המבנה והטקטוניקה של צפון ישראל, הגאולוגיה של "הכרמל", הגאולוגיה של טרנספורם ים המלח הצפוני, ומבוא לגאולוגיה לגאוגרפים.
מחקריו[עריכה]
בעבודת עבודת הדוקטוראט שלו, שהתפרסמה באמצע שנות ה-80, נכנס חגי רון לעולם הצעיר אז של המחקר הפליאומגנטי. בעבודתו זו פיתח שיטות מחקר חדשניות לשחזור רוטציות טקטוניות מהעבר הגיאולוגי של הגליל. שיטות אלה היוו פריצת דרך עולמית ביחסי הגומלין שבין עבודת שדה גיאולוגית וגיאופיזיקה, ומהווים ציון דרך חשוב במחקר הפליאומגנטי בכלל, אפילו באמות המידה של היום[2]. הוא יצא לפוסט-דוקטוראט באוניברסיטת סטנפורד שליד סן-פרנסיסקו, קליפורניה, וחזר לארץ עם ״נדוניה״ חשובה ויוצאת דופן אז: אמצעים להקמת המעבדה הפליאומגנטית הראשונה בארץ. חגי הקים אותה במכון הגיאופיזי לישראל, ובמעבדה זו הוצב אחד מהמגנטומטרים הקריוגנים[3] הראשונים בעולם, שהיוו את המילה האחרונה של המחקר הפליאומגנטי. בשנת 2001 עבר חגי עם המעבדה למכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו העיקריים עסקו ב:
דפורמציה, שבירה ורוטציית בלוקים בקרום פריך:[עריכה]
הוכחת מודל פרוינד לתזוזת (רוטציית) בלוקים (בפעם הראשונה במחקר הגיאופיסי)[4], אינטרפרטציית תזוזת הבלוקים[5], היווצרות שברים חדשים ודפורמציה של הקרום האוקיאני[6].
פליאומגנטיזם ומגנטיזם של משקעים אגמיים רצנטיים ושל אגמים מיובשים כ"הקלטות" של השדה המגנטי של כדור הארץ (אגם הלשון, ים המלח והכינרת)[7][עריכה]
מגנטוסטרטיגרפיה, מגנטיזם סלעי וסייסמוטקטוניקה לאורך טראנספורם ים המלח:[עריכה]
מחקרים שבוצעו בעיקר על וולקניזם קנוזואי מאוחר ופלייסטוקני ומשקעים משולבים עם קביעת גיל איזוטופי שנלווה להתפתחות מבנים פנימיים של טראנספורם ים המלח[8].
מגנטיזם סלעי בעת תהליך של מטמורפיזם[9].
מחקר פליאומגנטי ומגנטיות סלעית של סלעי יסוד פרהקמבריים מתמנע[10].
ארכיאומגנטיזם והעוצמה הארכאית המוחלטת של השדה המגנטי של כדוה"א במהלך שבעת אלפי השנים האחרונות[11][עריכה]
מגנטוסטרטיגרפיה' מגנטיזם סלעי' ותיארוך באמצעות איזוטופים קוסמוגניים של אתרים פרהיסטוריים ופליסטוקניים וכלי לנשיאת רצפים סדימנטריים[12]?[עריכה]
חקר רעידות אדמה היסטוריות ופרה-היסטוריות:[עריכה]
במקביל לעבודתו העיקרית בתחום הפליאומגנטיזם, התעניין חגי רון בכל הקשור לרעידות אדמה היסטוריות ופרהיסטוריות, ותמך ככל שניתן בהדרכה שנתן בכתה ובשדה לארכיאולוגים והסטוריונים שהיו מוכנים להירתם למאמץ לשחזר רעידות אדמה אלה. עקב אחרי חפירות באתרים ארכיאולוגיים שידוע היה שנפגעו ברעידות אדמה בעבר (למשל בית שאן, סוסיתא, יריחו ועוד), אירגן סיור תלמידי מחקר מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד (בראשות פרופ' עמוס נור) באתרים ארכיאולוגיים בישראל ובממלכת ירדן בהם אותרו עדויות לרעידות אדמה שפגעו בהם[13] , ופירסם איתו מספר מאמרים ותקצירי הרצאות לכנסים בתחום[14] והביא יחד איתו לכתיבת עבודת דוקטוראט ששיחזרה לראשונה בישראל באופן כולל, רעידת אדמה היסטורית (1927)[15].
בערוב ימיו:[עריכה]
ממש על ערש דווי, היו לחגי רון מחשבות נוספות לגבי שני מחקרים שביצע. ד"ר רון שער, תלמידו של חגי ומנהל המעבדה הפליאומגנטית במקומו: "חגי שינה את דעתו לגבי מקורות המיגנוט של תצורת הליסאן בים המלח. זה הפך להיות הדוקטורט של תלמידתו יעל אברט, שהראתה שחגי צדק[16]. דגומה נוספת היא שהוא לא היה בטוח לגבי המשמעות האמיתית של התוצאות שהוא קיבל במחקר בזלות ברמת הגולן בשנות ה-90, ולכן החליט בזמנו לא לפרסם אותן. אנחנו פירסמנו את התוצאות שלו האלה שנה שעברה יחד עם הידע שהצטבר במהלך השנים שהסביר את הנתונים של חגי[17]. בשני המקרים האלה חגי לא ננעל על היפותזה מסוימת, אלא בדק שוב ושוב את התוצאות, לא פרסם עד שהוא הבין לעומק את המשמעות של התוצאות, ולא חשש לשנות תאוריה לאור נתונים חדשים. זה מה שעשה אותו, בין השאר, להיות מי שהוא היה…."
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תחרות הרצאות קצרות ע"ש פרופ' חגי רון ומטעם החברה הגיאולוגית הישראלית, אפריל 2013.
- דף לזכרו באתר המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- דף לזכרו באתר (African Archaeology Review, Vol. 32, (2015 .
- דף הנצחה באתר קיבוץ כברי.
פרסים[עריכה]
- פרס הדיקן למחקר, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, 1984.
- פרס רפאל פרוינד מטעם החברה הגאולוגית הישראלית 1987.
- פרס אלן קוקס לגיאופיזיקה, מטעם אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, 1999.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.המכון למדעי כדור הארץ, Paleomagnetism in the Levant and and Near East - Honoring Late Prof. Hagai Ron - 1944 - 1912, האוניברסיטה העברית ירושלים
- ↑ 2.0 2.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ron Shaar, 2015., Remembering Hagai - 1944–2012, African Archaeological Review volume 32, pp. 591–594
- ↑ על ייחודו של מגנומטר זה ראו בפרק שמוקדש לו בערך מגנטומטר.
- ↑ Ron, H., Eyal, Y., 1985. Interplate Deformation by Block Rotation and Mesostructures along the Dead Sea Transform, Northern Israel. Tectonics, 4, pp. 85-105 and 2 more articles
- ↑ Ron, H., 1987. Deformation Along the Yammuneh, Restraining Bend of the Dead Sea Transform: Paleomagnetic Data and Kinematics Implications. Tectonics, 6, Vol. 5 pp. 653-666. and Ron, H., Aydin, A., Nur, A., 1986. Strike Slip Faulting and Block Rotation in the Lake Mead Fault System. Geology, 14 pp. 1020-1023 and 6 more
- ↑ Granot, R., Abelson, M., Ron, H., Agnon, A., 2006. The Oceanic Crust in 3D: Paleomagnetic Reconstruction in the Troodos Ophiolite Gabro. Earth and Planetary Letters, 251, pp. 280-292 and 3 more
- ↑ Marco, S., Stein, M., Agnon, A., Ron, H., 1996. Long Term Earthquake Clastering: A 50,000 Years Paleoseismic Record in the Dead Sea Graben. J. Jeophys. Research, 101, pp. 6179-6192 and 4 more
- ↑ Salamon ,A., Hofstetter, A., Garfunkel Z., Ron, H., 1996. Seismicity of the Eastern Mediterranean Region: Pespective the SinaiSubplate. Tectonophysics, 263 pp. 293-305 and 3 more
- ↑ Ron, H., Kolodny, Y., 1992. Paleomagnetic and Rock Magnetic Study of Combustion Metamorphic Rocks in Israel. J. Geophys. Research. 97, pp. 6927-6939
- ↑ Marco, S., Ron, H., Matthews, A., Beyth, M., Navon, O., 1993. Chemical Remanent Magnetization Related to the Dead Sea Rift: Evidence from Pan African Igneous Rocks from Timna, Southern Israel. J. Geophys. Reaserch. 98, pp. 16001-16012
- ↑ Shaar, R., 2005. Magnetic Study of Synthetic Slag Deposits: Implications to Absolute Paleo-Intensity of the Earth Field. Ph.D. Thessis under the instructios of Ron, H., Agnon, A., and Kessel, R., The Hebrew University of Jerusalem and 3 more disertations
- ↑ Ron, H., Levi, S., 2001. When did Hominids Firest Leave Africa? New High-Resolution Magnetostratigraphy from the Erk-El-Ahmar Formation, Israel. Geology, 29, pp. 633-639 and 5 more articles
- ↑ Nur, A., Burgess, D., 2008. Apocalypse - Earthquakes, Archaeology, and the Warth of God. Princeton Uni. Press, p. x
- ↑ Nur, A., Ron H., 1997. Armageddon's Earthquakes. International Geology Review 39, 6 , pp. 532-541
- ↑ רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 64 עמ' ועוד נספחים, וגם: Avni, R., Bowman, D., Shapira, A., Nur, A., 2002. Erroneous Interpretations of Historical Documents, Related to the Epicenter of the Jericho Earthquake in the Holy Land. Journal of seismology, 6: p.p. 469- 476
- ↑ בבירור
- ↑ גם בבירור
This article "/Ronavni חגי רון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
